ביהמ"ש מקפיא את החמרת היתר הרעלים של קצא"א
קצא"א עתרה נגד המשרד להגנת הסביבה שהחמיר את תנאי היתר הרעלים. ביהמ"ש מקפיא את החמרת התנאים. משרד האוצר מביע ביקורת על המשרד להגנ"ס שלא מתייעץ ומתעלם משיקולים משקיים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 12/5/2022

בית המשפט החליט השבוע להקפיא את התנאים החדשים שהמשרד להגנ"ס הוסיף להיתר הרעלים של חברת קצא"א, זאת בעקבות עתירה שהגישה החברה. זאת לאחר שהצדדים הסכימו שהתנאים הקודמים יעמדו בעינם עד להחלטה אחרת והם ידונו ביניהם בנושא על מנת להגיע להסכמה.

לפי העתירה של קצא"א, המשרד להגנת הסביבה הוסיף מאות תנאים חדשים ומחמירים במסגרת בקשת חידוש היתר הרעלים של החברה, המוגשת מדי שנה. התנאים החדשים מבקשים, בין היתר, להגביל את היקף פעילותה של קצא"א עד ל-10 מיליון טונות באשקלון ועד 2 מיליון טונות באילת. זאת כאשר בשנים האחרונות עברו במסוף אשקלון בלבד כמויות של 18-11 מיליון טונות בשנה.

במקביל, מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, פנה למשרד רה"מ והביע ביקורת על התנאים להיתר רעלים שהכתיב המשרד להגנ"ס לחברה הממשלתית קצא"א, שלדבריו משפיע בפועל על תמהיל הדלקים בישראל, וזאת מבלי להתייעץ עם משרדי וגופי הממשלה הרלוונטיים.

בלניקוב מתריע כי מדובר בדוגמא לשימוש חריג בסמכויות של המשרד להגנ"ס שמגביל ומונע פעילות כלכלית על מנת לשמור על שיקולים סביבתיים, תוך התעלמות משיקולים אחרים וללא התייעצות עם גורמים אחרים, וכי מדובר במדיניות מסוכנת למשק.

קישור לעותק של העתירה, החלטת ביהמ"ש והמכתב של משרד האוצר - בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. קצא"א עתרה נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, 14.2.2022
  2. הארגונים הסביבתיים משכו את העתירה נגד קצא"א, 27.12.2021
  3. המדינה הודיעה שלא תתערב בהסכם קצא"א ומד-רד, 21.12.2021
  4.  46מדענים וחוקרים: יש לבטל את הסכם קצא"א, 15.12.2021
  5. הסכם קצא"א: עמדת האוצר, רשות החברות, והרשויות באשקלון, 01.12.2021
  6. התנצחות פומבית בין המשרד להגנ"ס לחברת קצא"א, 30.9.2021

קצא"א: המשרד להגנ"ס פועל באופן שרירותי ומפלה

בעתירה שהגישה חברת קצא"א מופיעות טענות רבות נגד הוספת תנאים חדשים במסגרת חידוש היתר הרעלים של החברה.

החברה טענה שבהסתמך על פסיקת בג"ץ בעבר, חידוש היתר רעלים אינו מתיר למשרד לקבוע שינויים יסודיים בתנאי ההיתר. הפסיקה בעבר נומקה בכך שמבקש ההיתר מצפה שההיתר יחודש אלא אם קיימת סיבה מיוחדת. לכן אם מבקשים להוסיף תנאי להיתר, יש לעשות זאת על בסיס מידע רציני ומשמעותי שמצדיק זאת.

קצא"א הוסיפה שהמשרד לא ערך לה שימוע לפני הוספת התנאים החדשים, ולא איפשר לה להגיב לשינויים הצפויים בפרק זמן מספק. עוד הוסיפה החברה כי המגבלות על הכמות השנתית של דלקים שישונעו על ידי החברה, ומאות התנאים החדשים פוגעים באופן ישיר וממשי באינטרסים מוגנים שלה ובלקוחותיה, ובמצב זה המשרד להגנ"ס היה אמור לתאם איתה מראש את הוספת התנאים, תוך שמיעת עמדתה בנושא.

קצא"א הוסיפה שלמשרד אין סמכות לשנות באופן משמעותי את התנאים במסגרת חידוש היתר רעלים (לעומת רישיון עסק למשל, שם החוק מאפשר הכנסת שינויים משמעותיים יותר). כמו כן, החברה טוענת כי בשל חשיבותה הרבה למשק, למשרד להגנת הסביבה לא יכולה להיות הסמכות הבלעדית להחליט בעניין פעילותה החיונית, וההחלטה אמורה להיות של משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, ואף להיות מעוגנת בחקיקה.

קצא"א אף טוענת לאפליה מצד המשרד להגנת הסביבה. לטענת החברה, ממידע שהגיע אליה, בהיתרי הרעלים של מפעלים אחרים שעיסוקם דומה לעיסוקה שלה, לא הוגבלה כלל הכמות השנתית של הדלקים.

ביקורת של משרד האוצר על המשרד להגנ"ס

ממכתב ששלח משרד האוצר למשרד ראש הממשלה השבוע, העוסק בנושא החמרת תנאי היתר הרעלים של קצא"א, עולה שמשרד האוצר רואה במקרה הזה דוגמא נוספת לשימוש חריג בסמכויות של המשרד להגנ"ס, הפועל באופן עצמאי ומבלי להתייעץ עם הגורמים הממשלתיים והפרטיים הרלוונטיים, תוך הגבלה ומניעה של פעילות כלכלית בעלת השלכות על המשק.

מסתבר שבפברואר האחרון האוצר שלח מכתב למשרד רה"מ ובו התריע נגד המדיניות המסתמנת של המשרד להגנת הסביבה, שעל מנת לשמור על שיקולים סביבתיים יגביל ואף ימנע פעילות כלכלית, ללא ההתחשבות נדרשת ביחס להיבטים הכלכליים והמשקיים. מדיניות זו, המותחת עד תום את סמכויות המשרד להגנ"ס, מסוכנת למשק הישראלי ויכולה לסגן את הפיתוח והאספקה של תשתיות חיוניות ולפגוע בפעילות המשק הפרטי ושל עסקים להסתמך על מדיניות שקולה ויציבה. כך לפי משרד האוצר.

במקרה שלפנינו, החמרת תנאי היתר הרעלים לקצא"א, האוצר טוען כי: "הוספת תנאים רבים ומחמירים לרישיון של מפעיל עסק, ובפרט הגבלת מחזור הפעילות שלו לרמה נמוכה מהרמה הקיימת היום, היא הגבלה אשר לא סביר להטיל על עסק פעיל בעל רישיון מבלי להיוועץ עימו לפני כן על ההשלכות של המגבלות".

האוצר הוסיף כי מאחר שמדובר בחברה ממשלתית וחיונית לצורכי המשק והחירום של ישראל, לא סביר להטיל עליה מגבלות בלי להיוועץ עמו ועם גורמים רלוונטיים נוספים בממשלה ומחוצה לה.

עוד הוסיף האוצר כי ההגבלות החדשות וביניהן הגבלת ייבוא נפט גולמי, אם יאושרו, יפגעו באספקת הגפ"מ למשק ולתעשייה, וכן יגרמו לעלייה ביוקר המחיה ובמחירי הדלק וביכולת המשק להיערך למצב חירום.

האוצר אף העלה חשש שהמשרד להגנת הסביבה ישתמש בהיתרי פליטה בהמשך, כפי שכעת הוא משתמש בהיתר הרעלים של קצא"א, כדי לקבוע במקום שרת האנרגיה את תמהיל הדלקים במשק האנרגיה, ואת כמותם, מה שיביא בין היתר לפגיעה בכלכלה.

בעקבות הטענות שהועלו במכתב, משרד האוצר מבקש לקיים דיון דחוף בשיתוף משרדי ממשלה וגורמים נוספים, ולבחון בו את ההשלכות של התנאים החדשים על המשך פעילות קצא"א. כאמור, גם בית המשפט קבע כי משרדי הממשלה צריכים לדון בהכנסת התנאים הנוספים בהיתר הרעלים של קצא"א, ועד אז השינויים יוקפאו.

התייחסויות

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בהתאם לדיון ולהחלטת בית המשפט, בשבועות הקרובים יגבש המשרד להגנת הסביבה את עמדתו לעתירה ולבקשה לצו ביניים, ויבהיר את הצורך בתנאים החדשים.

המשרד להגנת הסביבה ממלא את תפקידו הציבורי כרגולטור מוסמך על פי חוק ועל פי המנדט שלו להגנת הסביבה עבור תושבי ישראל.

מעבר של דלקים פוסיליים - באילת, בצנרת קצא"א לאורך מדינת ישראל ובאשקלון, מהווה איום ממשי לבריאות הציבור והסביבה. הובלה, שינוע ואחזקה של דלקים פוסיליים מובילים בהכרח לתקלות ודליפות, כפי שאירעו בשנים האחרונות על ידי חברת קצא"א.

התנאים המעודכנים בהיתר הרעלים שניתן לחברה נועדו לשמור על בריאות הציבור ולצמצם פגיעה פוטנציאלית בסביבה, וכן למנוע אסונות טבע, כפי שאירע בעבר בעברונה, בנחל צין ובמקרים נוספים. יש להדגיש, כי לא הופחתו כמויות הדלקים הפוסיליים המאושרים לחברה במסגרת היתר הרעלים המעודכן.

המשרד דוחה את טענות חברת קצא"א לפגיעה במשק האנרגיה. כפי שהוכיח המשרד בעבר, הסכמי רד-מד אינם הכרח ואינטרס לאומי של מדינת ישראל, אלא רק יובילו לסיכון מפרץ אילת ולפגיעה סביבתית פוטנציאלית."

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. כתב העתירה