משרד רה"מ הודיע כי בפגישה שהתקיימה שלשום (יום ג') בהשתתפות רה"מ, שר האנרגיה, השרה להגנ"ס, והשר לשיתוף פעולה אזורי, סוכם כי השרה להגנת הסביבה תבחן כל בקשה של החברה הממשלתית קצא"א להגדלת כמויות ייבוא נפט גולמי תוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה, וכי קצא"א תציג סקר סיכונים עדכני תוך 6 חודשים. בנוסף לכך סוכם כי המשך תפעולו של נמל אילת יהיה חלק משיקולי צורכי המשק לעניין כמויות ייבוא נפט גולמי.
השרה להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים מציגים את ההסכם כהישג, משום שההצעה לאשר החלטת ממשלה שתבטל את מדיניות המשרד להגנ"ס על תוספת אפס סיכון למפרץ אילת – שמגבילה את היקף פעילות שינוע הנפט של קצא"א באילת – לכאורה ירדה מהפרק. אלא שמנוסח ההודעה עולה כי קצא"א כן תוכל לבקש מהמשרד להגנ"ס להגדיל את כמויות הנפט לשינוע דרך אילת, והשרה להגנ"ס תצטרך לבחון את הבקשה ולהחליט האם היא מיישמת את המדיניות של המשרד להגנ"ס, או מפרה אותה.
לא נתפלא אם המחלוקת בין קצא"א לבין המשרד להגנ"ס (והארגונים הירוקים והרשויות המקומיות שתומכים בעמדת המשרד) תמשיך להעסיק אותנו בחודשים הקרובים.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, ביום שלישי האחרון התקיימה פגישה במשרד רה"מ בירושלים, בנוכחות רה"מ בנימין נתניהו, שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם (כולם מאותה מפלגה – הליכוד), מנכ"ל משרד רה"מ, מזכיר הממשלה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל קצא"א, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, יועצים משפטיים, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ, ונציג אגף התקציבים באוצר.
הפגישה ניסתה לפתור את המחלוקת סביב מדיניות המשרד להגנ"ס שלא מתירה לחברה הממשלתית קצא"א להגדיל את כמויות הנפט שמותר לה לשנע במסוף שלה באילת. מדובר על מדיניות עליה הוחלט בתקופתה של השרה הקודמת להגנ"ס, תמר זנדברג, תחת השם 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת'. השרה הנוכחית להגנ"ס, עידית סילמן, אימצה את עמדת אנשי המקצוע במשרד להגנ"ס, וסירבה לשנות את המדיניות של המשרד להגנ"ס בנושא.
ייאמר מיד כי לא פורסם מסמך כתוב שמסכם את ההבנות אליהן הגיעו, אלא פורסמה הודעה קצרה ומעורפלת שמשאירה הרבה מקום לפרשנות, ובמרכזה 3 החלטות, שנציג כאן לפי נוסח ההודעה:
מקריאת ההחלטה, מיד עולות מספר שאלות, בהן: מה תשיב השרה להגנת הסביבה, הנוכחית או הבאה אחריה, לבקשה להגדיל את ייבוא הנפט הגולמי באילת? לפי איזה קריטריונים היא תבחן את הבקשה? האם לא מדובר במנגנון שעוקף את המדיניות של המשרד להגנ"ס לתוספת אפס סיכון למפרץ אילת? מה ייקרה אם השרה לא תאשר בקשה להגדיל את ייבוא הנפט?
חשוב להזכיר, המטרה של מדיניות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת' היא למנוע את הגדלת כמויות שינוע הנפט שלא לצריכת המשק המקומי. זאת על רקע הסכם שחתמה קצא"א לפני יותר מ-3 שנים לשינוע נפט ממדינות המפרץ במכליות לאילת, דרך הצנרת היבשתית של קצא"א מאילת לאשקלון, ומשם לאירופה.
כלומר, בתמציתיות, המדיניות של המשרד להגנ"ס היא לא לאפשר את הגדלת הסיכון לדליפת נפט ופגיעה בשונית האלמוגים ובעלי החיים הימיים הייחודיים למפרץ אילת, אלא אם מדובר בנפט לצריכה של המשק הישראלי. כלומר, מדובר במדיניות שהיא ערכית במהותה, ולא מבוססת על חישובי סיכון דליפת נפט. כדוגמא, בתחילת המלחמה המשרד להגנ"ס הסיר את המגבלה על כמות שינוע נפט במפרץ אילת, לצורכי המשק.
המשמעות המעשית של המדיניות של המשרד להגנ"ס היא שהוא סרב עד כה לבדוק בקשות של קצא"א להגדלת שינוע הנפט באילת, אלא אם מדובר בצורכי המשק המקומי.
אם ההצעה להחלטת ממשלה, שביקשה לבטל את מדיניות המשרד להגנ"ס לתוספת אפס סיכון למפרץ אילת, הייתה מתקבלת, אז הדרג המקצועי במשרד להגנ"ס לא היה יכול שלא לבדוק, ולאשר את הגדלת כמות הנפט לשינוע באילת, תחת הבטחת דרישות למניעת דליפת נפט וניהול סיכונים.
כלומר, ההישג של המשרד להגנ"ס והארגונים הירוקים והרשויות המקומיות שהתנגדו לנוסח הצעת החלטת הממשלה, הוא בכך שהמדיניות נותרת בעינה.
אלא שכעת, תחת ההסכם החדש, השרה להגנ"ס תצטרך לבדוק את הבקשות של קצא"א להגדלת כמות שינוע הנפט דרך אילת. או במלים אחרות, השרה תצטרך להחליט האם היא מפרה את מדיניות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת' או תומכת בה.
שוב, נזכיר, בהיבטי איכות הסביבה, מדובר בהחלטה ערכית – האם להגדיל את הסיכון לדליפת נפט שתפגע בשונית האלמוגים בשביל לשנע נפט שאינו לצורכי המשק המקומי? אך יש שיקולים נוספים מלבד איכות הסביבה, בהם כלכלה, גיאופוליטיקה, ועוד. הרי גם כעת, המשרד להגנ"ס מתיר לשנע עד 2 מליון טון נפט בשנה באילת, לצורכי המשק – הוא היה יכול גם לומר שהוא אוסר על כל פעילות של פריקת נפט באילת, אך הוא לא אומר זאת כי הוא מבין שיש שיקולים לאומיים נוספים, בהם הוא מתחשב, ומוכן לסכן פגיעה בשונית האלמוגים, כדי לתת מענה לאותם צרכים.
בהודעה של עמותת צלול, שהייתה בין הארגונים שהובילו את הקמפיין הציבורי בנושא, נאמר כי מדובר בהישג משמעותי במאבק מתמשך וארוך, בלימה של המחטף המסוכן להגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת שהתאפשרה בזכות הלחץ הציבורי והעבודה המשותפת של ארגוני הסביבה, הרשויות המקומיות והמשרד להגנ"ס.
בצלול מודים כי ההסכם לא עוגן בהחלטה כתובה, וכי המאבק עוד רחוק מלהסתיים, משום שקצא"א תמשיך ללחוץ להגדיל את 'היתר הרעלים' שלה במפרץ אילת כדי שתוכל לשנע כמויות גדולות יותר של נפט במפרץ. לכן אומרים בצלול כי ימשיכו לפעול כדי לעצור כל ניסיון להגדלת שינוע הנפט במפרץ, למען בריאות וחיי התושבים באילת, באשקלון ובנגב, למען שונית האלמוגים הנדירה במפרץ ולמען אילת, אשקלון וערי הדרום והנגב, שישגשגו כערים מובילות בישראל.
------
מסמכים רלוונטיים: