המחלוקת סביב הגבלת פעילות החברה הממשלתית קצא"א, במסוף נמל אילת, מתגברת. לאחר שדיווחנו לפני 3 שבועות כי נדחה הדיון בישיבת הממשלה לאישור ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, הנושא שוב הופיע בסדר היום לדיון בישיבת הממשלה השבועית, ביום ראשון האחרון.

הפעם, אל המתנגדים בראשות המשרד להגנ"ס וארגוני הסביבה, הצטרפו ראשי רשויות מקומיות מהדרום שצינור הנפט של קצא"א עובר בשטחן, ואשר שלחו מכתב התנגדות בנושא לשר הביטחון, יואב גלנט, וביקשו את תמיכתו. מכתב נוסף נשלח לרה"מ ועליו חתומים אותם ראשי רשויות, לצד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן.

בעקבות המחאה, הנושא ירד מסדר היום, אך לא ברור אם הוא נדחה למועד אחר, או בוטל.

כתבות רלוונטיות:

1. נדחה הדיון לביטול מדיניות 'תוספת אפס סיכון במפרץ אילת', 17.7.2024
2. מחלוקת חריפה בין משרד רה"מ למשרד להגנ"ס בעניין קצא"א, 16.5.2024
3. הפרקליטות: למשרד להגנ"ס יש סמכות לצמצם את פעילות קצא"א, 7.7.2022
4. קצא"א עתרה נגד מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, 14.2.2022

התוכנית לביטול 'אפס תוספת סיכון למפרץ אילת'

כזכור, החברה הממשלתית קצא"א חתמה לפני יותר מ-3 שנים על הסכם לשינוע נפט ממדינות המפרץ במכליות לאילת, דרך הצנרת היבשתית של קצא"א מאילת לאשקלון, ומשם לאירופה. לשם כך, קצא"א ביקשה מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות מכליות הנפט שהיא רשאית לשנע, אולם סורבה, והמשרד להגנ"ס הכריז על מדינות 'תוספת אפס סיכון למפרץ אילת'. כיום מותר לקצא"א לשנע עד 2 מיליון טונות נפט גולמי בשנה לפי היתר הרעלים שקיבלה.

בעקבות המחלוקת בין קצא"א למשרד להגנ"ס, קמה ועדה בינמשרדית, בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, שהגישה את המלצותיה לפני כ–3 חודשים, ובראשן, ביטול מדיניות המשרד להגנ"ס בנושא. טיוטת החלטת הממשלה מבוססת על המלצות אלה וכוללות מתן הנחיות למנכ"ל החדש של המשרד להגנ"ס, אסף יזדי, לבטל את ההנחיות שניתנו מתוקף המדיניות 'תוספת אפס סיכון', תוך 7 ימים ממועד אישור החלטת הממשלה. כמו כן, ההצעה מבקשת להאריך את הסרת המגבלות על כמות הנפט המותרת לשינוע בנמל אילת שהמשרד להגנ"ס התיר בשל המלחמה, עד אשר המשרד להגנ"ס יבחן מחדש את הבקשה של קצא"א להגדלת הכמות המותרת, בלי קשר למלחמה.

בנוסף, נאמר בטיוטת ההצעה כי יוקם צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, לבחינת קליטה של תזקיקים (דלק סילוני, סולר ועוד) דרך מסוף קצא"א באילת, ככל הנראה משום שעד היום המסוף שימש רק לשינוע של נפט גולמי.

במשרד להגנ"ס התנגדו בחריפות לטיוטת המלצות הוועדה ובהתאם לכך גם להצעת החלטת הממשלה, בגיבוי היועצת המשפטית של המשרד להגנ"ס, ובטענה שמשמעות ההחלטה היא הגדלת הסיכון לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור ופגיעה בסמכות המקצועית של המשרד להגנ"ס.

למה לא התקיים הדיון בתחילת השבוע הזה?

לקראת ישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה ביום ראשון, הנושא של ביטול מדיניות המשרד להגנ"ס הופיע שוב בסדר היום. הפעם, ראשי הרשויות המקומיות שהצינור היבשתי של קצא"א מאילת לאשקלון, ולאשדוד, עובר בשטחן, הצטרפו למחאה.

ביום חמישי האחרון נשלח אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכתב חתום ע"י השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ושורה של ראשי רשויות בדרום הארץ, הכוללת את יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס, לצד ראשי הערים אילת, אשקלון, אשדוד, מצפה רמון, וראשי המועצות האזוריות חוף אשקלון, רמת הנגב, מרחבים, הערבה התיכונה וחבל אילות.

המכתב מתנגד להצעת ביטול מדיניות המשרד להגנ"ס, אותה הוא מציג כסיכון לתושבי אילת וכלל הארץ ואיום על הסביבה הימית הרגישה באזור. במכתב נטען כי לא מדובר בשאלה של אם, אלא מתי. כלומר, מתי ייקרה ארוע דליפת נפט. המכתב דוחה את הנימוקים של ביטחון אנרגטי, ומזכיר כי המשרד להגנ"ס הסיר את המגבלות על קצא"א מתחילת המלחמה, לאור הצורך בביטחון אנרגטי, ומהווה דוגמא לכך שהמשרד להגנ"ס יעשה כן בעתיד במקרים בהם זה נדרש. לפי המכתב, מדובר ביישום הסכם מסחרי בלבד, שאין לו מטרה אחרת.

מכתב נוסף נשלח יום לפני כן ע"י 7 מראשי הרשויות המדוברות, לשר הביטחון, יואב גלנט, ובו מזהירים ראשי הרשויות מפני עלייה בסיכון לסרטן לתושבי האזור וסיכון של אסון שפך נפט שיפגע בביטחון האנרגטי של תושבי המדינה ובפרנסת תושבי אילת, וקוראים לשר הביטחון להתערב ולעזור להם למנוע את החלטת הממשלה.

במקביל, פועל מטה מאבק של הארגונים האזרחיים בנושא.

ביום ראשון בצהריים, לקראת כינוס ישיבת הממשלה, יצאה הודעה שהנושא ירד מסדר היום המתוכנן, אך כאמור לא ברור אם הוא נדחה עד להשגת הסכמות וריכוך ההתנגדויות, או שהוא בוטל כליל.

התייחסויות

מקצא"א נמסר: ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות, ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת.

החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המשפטים, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד, שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הלחימה במספר חזיתות, כולל החזית הצפונית של מדינת ישראל.

ב-8 באוקטובר, עקב מתקפת הטילים על נמל קצא״א באשקלון וסגירתו, ועקב מחסור חמור בדלק, אישרו משרדי הגנ"ס, הביטחון והאנרגיה את פתיחתו המיידית של הנמל, שהיה סגור בשל מגבלות המשרד להגנ״ס, זאת מתוך צורך מיידי בכניסה של דלק לישראל.

בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא״א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטים. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה.

קצא״א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת גופי הביטחון ותושבי מדינת ישראל."

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: