הרשות לניירות ערך (ני"ע) פרסמה לאחרונה את הנוסח הסופי של הדרישה ממנהלי השקעות ובעלי רישיון גדולים לבחון אם יש מקום לתת משקל לשיקולי סביבה, חברה וממשל (אחריות תאגידית ESG) בפעילותם, ולפרסם את עמדתם בנושא.

הדרישה, שפורסמה להערות הציבור לפני כחצי שנה, לא מחייבת להכניס נושאי סביבה למערך השיקולים אלא רק לבחון את האפשרות ולפרסם האם הוחלט להתחשב בשיקולי סביבה בנושא באופן גלוי, כך שמשקיעים יוכלו לקבל החלטות לגבי השקעות גם על סמך זה.

כמעט במקביל פרסם המפקח על הבנקים טיוטת עדכון להוראות דיווח של הבנקים לציבור בנושא ESG. על הבנקים חלה חובת פרסום דוח אחריות תאגידית מאז שנת 2011, לפני כשנה המפקח על הבנקים עדכון את הוראות הדיווח, וכעת הוא מבצע עדכון נוסף. בעדכון הנוכחי נוספו בין היתר דוגמאות לנושאים שלגביהם מומלץ לתת גילוי איכותי וכמותי למשקיעים.

הדוגמאות מתייחסות בהרחבה, יותר מבעבר, לאופן שבו התאגיד הבנקאי מנהל את הסיכונים וההזדמנויות הסביבתיים, כולל מידע כמותי של מדדים ויעדים. בנוסף, הורחבה ההתייחסות למידת המעורבות של הדירקטוריון ושל ההנהלה בנושאי ESG מהותיים, ולאופן שבו הבנקים קובעים את אסטרטגיית ההשפעה שלהם.

פירוט נוסף בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. הוראות חדשות להטמעת שיקולים סביבתיים בהשקעות פיננסיות, 11.7.2022
2. המפקח על הבנקים מציב חובות ESG חדשות לבנקים, 15.12.2021
3. הרשות לניירות ערך מעודדת דיווח וולונטרי של אחריות תאגידית, 20.4.2021
4. המפקח על הבנקים דורש להתחשב בסיכונים סביבתיים, 23.12.2020
5. המשרד להגנ"ס רוצה לחייב ב'תסקיר אקלימי', 16.3.2021
6. הגופים הפיננסיים יחויבו להתחשב בשיקולי סביבה, 29.11.2021

סופית: הרשות לניירות ערך לא מחייבת להתחשב ב-ESG

העניין העולמי של משקיעים לבצע השקעות תוך התחשבות בשיקולי אחריות תאגידית ESG מעלה את השאלה אם מנהלי קרנות ובעלי רישיון לניהול תיקי השקעות צריכים לשלב שיקולי ESG בקבלת ההחלטות שלהם על השקעות או במסגרת של ניהול סיכונים.

לפני כחצי שנה הרשות לניירות ערך פרסמה טיוטה להערות הציבור, שבה מופיעה הדרישה לחייב את מנהלי הקרנות ובעלי הרישיון לבחון הכנסת שיקולי ESG להחלטותיהם, ולהציג בגלוי את המידע למשקיעים שלהם. כעת מתפרסם הנוסח הסופי, ללא שינוי מהותי.

יצוין כי אין חובה על מנהלי הקרנות ובעלי הרישיונות לאמץ שיקולי ESG אלא רק לבדוק ולהכיר לעומק שיקולים אלה. אותם קרנות יבחנו אם יש מקום להכניס שיקולי ESG בין השאר בתהליך ניהול הסיכונים, בתהליך בחירת ההשקעה, במדיניות ההצבעה באספות כלליות, בבירור צרכי הלקוח ועוד.

כך, עשויים להיות מנהלי קרנות או בעלי רישיון שיהיו בדעה כי אין מקום לשלב שיקולי סביבה, חברה וממשל בעבודתם, מסיבות שונות, ויש שיהיו בדעה כי יש מקום לשלב שיקולים כאמור, מסיבות שונות, ובשני המקרים הם יצטרכו לתת לכך גילוי לציבור.

הרשות לניירות ערך מוסיפה כי עשויות להיות גם גישות מורכבות יותר מאימוץ או דחיה גורפת - למשל גישה לפיה יש לשלב שיקולי ESG רק ביחס לקרנות מסוגים מסוימים, או גישה לפיה יש לשלב רק שיקולי ESG מסוימים. בהתאם, עשויות להיות גם הנמקות מגוונות לנקיטה בגישה כזו או אחרת.

גם על פי הנוסח הסופי, בעלי רישיונות גדולים ומנהלי קרנות יפרטו בתוך 6 חודשים אם בכוונתם להתחשב בשיקולי ESG בפעילותם או לא – ולנמק את החלטתם. מנהל קרן יתייחס לנושא גם בפרקים הרלוונטיים בתשקיף שיפורסם בסמוך להגשת הדוח.

בשל העלויות הנלוות שעלולות להיות לבחינת התחשבות בשיקולי ESG בהשקעות, הרשות לניירות ערך מציעה שרק מנהלי קרנות ובעלי רישיון גדולים ישקלו השקעות כאלה. מי נחשבים בעלי רישיונות גדולים? חברת ניהול תיקים גדולה כהגדרתה בחוק, חברה שהיא בעלת רישיון שיווק השקעות, חברה בעלת רישיון ייעוץ השקעות עם מעל 1,000 לקוחות ומערכי הייעוץ בבנקים.

כמו כן, בעלי רישיונות גדולים ומנהלי קרנות יצטרכו לחשוב כיצד ראוי לשקף למשקיע באופן אפקטיבי את יישום המדיניות שנקבעה, כך שמשקיע יוכל בקלות להבינו והוא יהיה נגיש לו.

קישור לנוסח ההוראות המלא מופיע בתחתית הכתבה.

המפקח על הבנקים מהדק את דרישות ה ESG

משנת 2011 ועד כה, הבנקים וחברות האשראי נדרשו לפרסם דוח אחריות תאגידית (ESG) מדי שנתיים. לפני כשנה המפקח על הבנקים עדכן את הוראות הדיווח על אחריות תאגידית שחלות על הבנקים והם נדרשו לפרסם את הדוח מדי שנה (במקום שנתיים), ונוסף פירוט של נושאים שצריכים להיות כלולים בדוח.

כעת, המפקח על הבנקים מציע עדכון נוסף של הוראות הדיווח על היבטי סביבה, חברה וממשל ESG אחריות תאגידית שחלות על הבנקים.

לפי המסמך, בנקים מובילים בעולם החלו להידרש לגילוי (פרסום) גישתם בתחומי ESG. בעקבות כך המפקח בישראל הוסיף להוראות הדיווח דוגמאות לנושאים שלגביהם מומלץ לתת גילוי המתייחס לניהול סיכונים סביבתיים כמו סיכוני אקלים, זיהום, פסולת ורעידות אדמה, ומנגד – הזדמנויות שיש לבנקים בתחום הסביבה.

דוגמאות אלה כוללות התייחסות רחבה יותר לאופן שבו בנק יכול לנהל את הסיכונים וההזדמנויות הסביבתיים, תיאור רחב יותר של גורמים לסיכונים ולהזדמנויות סביבתיים והשפעתם, וכן גילוי כמותי למדדים ויעדים שבהם משתמש התאגיד הבנקאי לניהול סיכונים והזדמנויות סביבתיים.

אחת הדוגמאות מתייחסת למשל לחשיבות הגילוי בתחום סיכון אשראי. יש לווי אשראי השייכים לענפים במשק שמזוהים עם סיכוני סביבה גבוהים יותר מאחרים בהיבט של שינוי אקלים ואיכות הסביבה. על תאגיד בנקאי להפעיל שיקול דעת בשאלה אם לחשוף זאת ולהסביר את משמעות הנתונים שחשף.

במסגרת תיקון ההוראות הורחבה גם ההתייחסות לרמת המעורבות של הדירקטוריון ושל ההנהלה בתחומי ESG, וכן ההתייחסות לאופן שבו התאגיד הבנקאי קובע את אסטרטגיית ההשפעה שלו ועוד. הגילוי אמור לשקף את ההתנהלות של התאגיד בכל הקשור לסיכונים והזדמנויות סביבתיים.

המפקח על הבנקים מדגיש כי בכוונתו להמשיך לעדכן בעתיד את ההוראות בהתאם להתפתחויות בעולם. בכוונתו לבחון גם את נושא חיוב אימות חיצוני על  נתונים מסוימים הנכללים בדוח ESG. באשר לתיקון הנוכחי, המפקח מבקש שהבנקים יתחילו להטמיע אותו בדוחות ESG שהם יפרסמו החל משנת 2022.

קישור לנוסח ההוראות המלא מופיע בתחתית הכתבה.

משקיעים מתעניינים ברווח חברתי-סביבתי

לפי הרשות לניירות ערך, סך ההשקעה הגלובלית ב"השקעות ערך" צמח מ-3 טריליון $ בסוף שנת 2004 ל-30 טריליון $ בסוף שנת 2018, ובתוך שנתיים הגיע ל-35.3 טריליון $ בסוף שנת 2020 (עלייה של 15% בשנתיים). תחזית מתונה צופה ששוק זה יחצה את רף ה-40 טריליון $ עוד לפני סוף שנת 2024.

גם בארץ נרשמה צמיחה במספר קרנות הנאמנות שמבצעות השקעות בתחומי ESG, והשקעות סביבתיות בפרט. נכון למועד פרסום ההוראה פועלות בישראל 37 קרנות הפועלות בתחומים אלה ומנהלות 2.27 מיליארד ₪.

באפריל 2021 הרשות לניירות ערך המליצה לתאגידים שנסחרים בבורסה לפרסם באופן וולונטרי דוח אחריות תאגידית שנתי במטרה לאפשר למשקיעים לשקול שיקולי ESG בין היתר. לאחר מכן, בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון תיקון לחוזר שבו חייבה את הגופים הפיננסיים הכפופים לה לקבוע מדיניות השקעה סביבתית צפויה ולפרסמה לציבור.

---

מסמכים רלוונטיים: