דוח ממשלתי בוחן כדאיות של מיחזור פסולת בניין
משרד הכלכלה בחן יישום חלקי ומלא של כלכלה מעגלית בענף הבנייה והגיע למסקנה שאפשר לחסוך למשק בין 168-104 מיליון ₪ בשנה עם הגדלת מיחזור פסולת הבניין שתביא לצמצום השימוש בחומרי גלם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 13/5/2021

מדוח חדש של משרד הכלכלה עולה שיישום מלא של כלכלה מעגלית בענף הבנייה כך שכל פסולת הבניין תעבור לשימוש חוזר, יביא לחיסכון של כ-3.5 מיליון טונות חומרי כרייה וחציבה בשנה, השקול לנפח של 1,800 בריכות אולימפיות, ולחיסכון כלכלי למשק של 125 מיליון ₪ מדי שנה. החיסכון גדל ל- 168 מיליון ₪ אם לוקחים בחשבון גם את העלויות החיצוניות.

הדוח בחן גם תרחיש של יישום כלכלה מעגלית בענף הבנייה באופן חלקי, כך שרק 75% מפסולת הבניין תעבור לשימוש חוזר, והגיע למסקנה שזה יביא לחיסכון של כ-2 מיליון טונות חומרי כרייה וחציבה בשנה ולחיסכון כלכלי כולל של 104 מיליון ₪, או 125 מיליון ₪  מדי שנה כולל החיסכון בעלויות החיצוניות.  

הדוח שפרסם משרד הכלכלה הוא חלק ממהלך נרחב יותר שהוא נוקט במטרה להעביר את המשק לכלכלה מעגלית ולהנות מהיתרונות הכלכליים והסביבתיים הגלומים בכך.

מבחינה סביבתית, יישום כלכלה מעגלית בענף הבנייה יימנע את הנזקים הסביבתיים הנגרמים מהטמנה של פסולת בניין, מייצור חומרי גלם חדשים ויקטין את היקפי פסולת הבנייה שמושלכת לשטחים פתוחים וגורמת למפגעים סביבתיים ולפגיעה במערכת האקולוגית.

לפי הדוח, המיחזור של פסולת הבניין ימנע את השלכתה בשטחים פתוחים, אלא שבדוח לא מפורט כיצד זה יבוצע. מה גם שלמיחזור יש עלויות ישירות גבוהות יותר, דבר המהווה תמריץ חזק יותר למובילי פסולת בניין להשליך אותה בשטחים פתוחים ולא להעביר אותה לאתר מיחזור פסולת בניין.


להגדלה לחץ כאן


כתבות רלוונטיות:

  1. התוכנית הלאומית לכלכלה מעגלית, 27.2.2020
  2. עוד 200 מיליון ₪ לאתרי קצה לפסולת בניין, 08.7.2019
  3. הצלחה לפיילוט סימביוזה תעשייתית, 24.09.2019
  4. מחקר: עסקים קטנים ובינוניים יכולים להרוויח ממסחר בפסולת, 14.03.2019
  5. משרד הכלכלה ישקיע חצי מיליארד ₪ בקידום כלכלה מעגלית, 26.06.2018

הזדמנות להפחתת השימוש בחומרי גלם ראשוניים

לפי הדוח, כמות חומרי הגלם המשמשים את ענף הבנייה צפויה לגדול בשנים הקרובות. עד כה השתמשו בענף בכ-65 מיליון טונות חומרי גלם מדי שנה, אך עד שנת 2040 הכמות צפויה להגיע ל-95 מיליון טונות חומרים בכל שנה. אם הפעילות בענף תימשך כרגיל יהיה גידול ניכר בשימוש בחומרי כרייה וחציבה ראשוניים, בחלקם יש חוסר בארץ.

לפיכך, יישום של כלכלה מעגלית יכול להיות פתרון למחסור בהיקף של כ-140 מיליון טונות הצפוי בחומרים כמו אגרגט וחול עד שנת 2025, לתת מענה לביקוש הגדל משנה לשנה לחומרי בנייה ולתנודה הגדלה במחירים, וגם לצמצם את היקף ההשפעה הסביבתית של מפעלי תעשיית הבנייה שמייצרים חומרי גלם אלה ואחראים לכרבע מפליטות החלקיקים, 16% מפליטות תחמוצות החנקן ולכ-10% מפליטות גזי החממה של מגזר התעשייה.

רק 22% מפסולת הבניין ממוחזרת כחומר גלם לבנייה

פסולת בנייה מכילה חומרים מינרליים הכוללים חול, אבן טבעית, צמנט ועוד, שניתן למחזר או לעשות בהם שימוש חוזר כחומר גלם בענף הבנייה. עם זאת, כיום, רק 40% מפסולת הבנייה מגיעה לאתרי מיחזור, ומתוכם רק 22% מוחזרים כחומרי גלם לענף הבנייה, זאת למרות שמכל טון פסולת שעוברת למיחזור אפשר לעשות שימוש חוזר ב-85% מתוכו בענף הבנייה עצמו. כך לפי הדוח.

מלבד 40% מפסולת הבניין שמגיעה לאתרי מיחזור, 32% נוספים מועברים להטמנה וכ-27% מהפסולת לא מגיעה לאתרים מוסדרים וככל הנראה מושלכת בשטחים פתוחים. משמעות הדבר היא שיש כיום 3.7 מיליון טונות פסולת בנייה שניתן לנתב בחזרה לענף הבנייה וליישם כלכלה מעגלית במלואה.


להגדלה לחץ כאן
 | מתוך דוח כלכלה מעגלית בענף הבנייה

היקף פסולת הבנייה הנוצרת בשנה עומדת על 6.2 מיליון טונות, וגדלה ב-1% בכל שנה. ב-2030 היא צפויה לעמוד על כ-7 מיליון טונות. ההערכה היא כי הפסולת מהווה 10% מכלל חומרי הבנייה שנעשה בהם שימוש בארץ.

לפי הדוח של משרד הכלכלה, החסמים העיקריים שמונעים מיחזור קשורים לריכוזיות השוק וכן לשמרנות הקיימת בענף הבנייה והחשש מהשימוש בחומר ממוחזר בפרויקטים.

מה זול יותר: מיחזור או הטמנה?

בהשוואה ישירה בין מיחזור ושימוש חוזר בחומרי בנייה לבין הטמנה של פסולת בניין, נדמה תחילה כי ההטמנה זולה יותר. לפי הדוח של משרד הכלכלה, העלות הישירה של מיחזור פסולת בנייה היא כ- 35 ₪ לטון ואילו עלות ההטמנה היא 15 ₪ לטון בלבד.

אך כאשר לוקחים בחשבון את עלות הכרייה והחציבה של חומרי הגלם הטבעיים ,המוערכת בכ-25 ₪ לטון, ואת העלות החיצונית (השפעה על בריאות הציבור) של כרייה וחציבה שנעה בטווח שבין 10.6-8.6 ₪ לטון, ושל הטמנה (היטל ההטמנה לפסולת בניין עומד על כ 5 ₪ לטון בלבד, לעומת 110 ₪ לטון לפסולת עירונית מעורבת), התמונה מתהפכת ועלות חלופת ההטמנה וכריית חומרי גלם חדשים עולה לכ – 55 ₪ לטון, בעוד המיחזור נותר ב 35 ₪ לטון.

הדוח מוסיף להשוואת העלויות גם את עלות ניקוי השלכת פסולת הבניין בשטחים פתוחים – כ- 60 ₪ לטון (20 ₪ ניקוי + 40 ₪ הובלה לאתר פסולת) – אותו הוא משייך בלעדית לחלופת ההטמנה. סכום זה הופך את חלופת המיחזור (35 ₪ לטון) להרבה יותר כלכלית מחלופת ההטמנה (110 ₪ לטון).

אלא שבדוח לא מפורט מדוע מיחזור פסולת הבניין תמנע השלכה עבריינית של פסולת בניין בשטחים פתוחים, מה גם שלמיחזור יש עלויות ישירות גבוהות יותר, דבר המהווה תמריץ חזק יותר למובילי פסולת בניין להשליך אותה בשטחים פתוחים ולא להעביר אותה לאתר מיחזור פסולת בניין.

מה עדיף: יישום חלקי או מלא של כלכלה מעגלית?

על פי הנתונים לעיל, הדוח מציג את התועלות הכלכליות הצפויות ב-3 תרחישים שונים: המשך מיחזור 40% בלבד מפסולת הבנייה כמו במצב הנוכחי, מיחזור ושימוש חוזר 75% מפסולת הבנייה ומיחזור ושימוש חוזר 100% ממנה.

על סמך ההערכה שב-2030 צפויה כמות פסולת הבניין להיות 7 אלף טונות, משרד הכלכלה מעריך כי העלויות הצפויות למשק מהישארות במצב הנוכחי הן 183 מיליון ₪, העלויות הצפויות למשק בחלופת מיחזור 75% מפסולת הבניין הן 78 מיליון ₪ והעלויות הצפויות ממיחזור 100% מפסולת הבנייה הן 57 מיליון ₪ בלבד.

במילים אחרות, יישום מלא של כלכלה מעגלית בענף הבנייה צפוי להביא לחיסכון בסך 125 מיליון ₪ לשנה – מיליון מתוכם חיסכון בעלויות טיפול בפסולת וכ-124 מיליון ₪ הנותרים מהווים חיסכון בעלויות כרייה וחציבה. אם נוסיף לכך את החיסכון בעלויות החיצוניות, הן מפעילות הכרייה והחציבה והן מפינוי מפגעים סביבתיים כתוצאה מהשלכת פסולת בשטחים פתוחים, החיסכון למשק עולה ל-168 מיליון ₪ בכל שנה.

יישום של 75% כלכלה מעגלית בענף הבנייה צפוי להביא לחיסכון בסך 104 מיליון ₪ לשנה – כ-32 מיליון מתוכם חיסכון בעלויות טיפול בפסולת וכ-72 מיליון ₪ הנותרים נובעים למעשה מחיסכון בעלויות כרייה וחציבה. חיסכון העלויות החיצוניות יוסיף לסכום זה עוד 21 מיליון ₪ תועלת משקית בשנה, עבור יישום חלקי של כלכלה מעגלית.

המסקנה היא שככל ששיעור יישום הכלכלה המעגלית גדול יותר כך התועלת הכלכלית למשק והחיסכון בחומרי כרייה וחציבה גבוהים יותר.

הדוח נכתב בשיתוף חברת אקופייננס.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. כימות התועלות