המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח תמונת מצב של הטיפול בפסולת מסוכנת בישראל נכון לשנת 2023. בדוח יש נתונים לגבי כמות הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל לסוגיה, אופן הטיפול בה, כמות המיחזור, היקף הייצוא, ופרטים נוספים.

מהדוח עולה כי בשנת 2023 הייתה קפיצה משמעותית במאזן המיחזור וההשבה אל מול הסילוק, כך שכ-54% מהפסולת המסוכנת מוחזרה או הושבה ו-46% סולקה, בהשוואה לנתונים הפוכים בשנת 2022 (54% סילוק, 46% מיחזור והשבה).

כמו כן, חלה לראשונה מזה 6 שנים ירידה משמעותית (8%) בכמות הפסולת המסוכנת שטופלה בישראל. אך הירידה לא מוסברת בדוח.

קישור לדוח מופיע בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. נמשכת העלייה בכמות הפסולת המסוכנת הנוצרת בארץ, 3.7.2024
2. לאחר גידול של 4 שנים, ירידה בכמות הפסולת המסוכנת, 11.1.2022
3. המשך עלייה בכמות הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל, 6.1.2021
4. המשרד מקדם היטל על סילוק פסולת מסוכנת, 11.2.2020
5. הגבלת ייצוא פסולת ואחריות יצרן על פסולת מסוכנת, 12.1.2021

היסטוריה: שיעור המיחזור וההשבה עקפו את הסילוק

בשנת 2015 המשרד להגנ"ס השיק רפורמה לענף הפסולת המסוכנת, כשאחת המטרות העיקריות שלה הייתה להגדיל את המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת על חשבון הסילוק שלה, תוך כדי צמצום הפערים מול האיחוד האירופי בתחום.

בהתאם לחזון, ולצעדים שננקטו, מאז 2015 חלה עלייה עקבית בשיעור המיחזור וההשבה, על חשבון הסילוק. בשנת 2015 שיעור המיחזור וההשבה עמד על כ-30%, ואילו בשנת 2023 המיחזור וההשבה עקפו לראשונה את הסילוק והגיעו לכ-54%, בעוד הסילוק ירד לכ-46%.

ירידה בכמות הפסולת המסוכנת ב-2023

לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2023 טופלו 360 אלף טונות פסולת מסוכנת בארץ, לעומת 391 אלף טונות בשנת 2022. מדובר על ירידה משמעותית של כ-8%, לראשונה מאז 2018, שאז נרשמה ירידה של 7%. משנת 2018 חל גידול עקבי בכמות הפסולת המסוכנת, למעט בשנת 2020 – אז כמות הפסולת קטנה ב-2%.

הדוח לא מסביר מה הגורמים לירידה בכמות הפסולת המסוכנת שטופלה בישראל בשנת 2023, והמשרד להגנ"ס לא השיב לפנייתנו בנושא נכון למועד פרסום הכתבה.

כמות פסולת מסוכנת שמטופלת בישראל לפי שנים

מהדוח עולה גם כי 64% מהפסולת נוצרה בתעשייה, 16% במוסכים, 7% מהפסולת נוצרה מהפקת מים וטיפול בפסולת, על 6% מהפסולת מקורם במעבדות, בתי חולים ואוניברסיטאות, 4% נוספים נוצרו מהפקת דלק וחציבה ו-3% מהפסולת נוצרה מייצור חשמל. כלומר, 2 ענפים היו אחראים ל-80% מהפסולת המסוכנת: תעשייה ומוסכים.

התפלגות פסולת מסוכנת לפי ענפים

כאמור, הדוח לא מסביר את הירידה בכמות הפסולת שטופלה, אך לפחות חלק מההסבר הוא הפחתה משמעותית בכמות הפסולת המסולקת, של כ- 40 אלף טון, בהשוואה לשנת 2022. במקביל המיחזור וההשבה עלו רק בכ- 17 אלף טון. כלומר, ירידה נטו של כ-23 אלף טון פסולת מסוכנת שסולקה בשנת 2023, שאין להם הסבר.

בארץ יש 4 קטגוריות שנחשבות 'סילוק', בכולן נרשמה ירידה בשנת 2023. הטיפול העיקרי של סילוק בארץ הוא טיפול פיזיקו-כימי בפסולת מסוכנת נוזלית, שהיה אחראי ל-80% מהפסולת המסולקת בשנת 2023. 9% עברה לשריפה ללא הפקת אנרגיה (ולכן נחשבת לסילוק ולא השבה), 8% עברו סילוק באמצעות מיצוב/מיצוק, ו-3% עברו להטמנה.

ניתוח של סוגי ההשבה והמיחזור לשנת 2023 מראה כי 22% מהפסולת שהועברה להשבה הייתה פסולת מתכת שמטופלת במפעלי מיחזור, 15% נוספים מטופלים על ידי השבת אנרגיה, 17% נוספים הם מיחזור של ממסים, 8% מיחזור שמנים, ועוד.

ייצוא פסולת לחו"ל ממשיך להיות נמוך

עיקר הפסולת הנוצרת בישראל מטופלת בארץ ומיעוטה מיוצא לטיפול בחו"ל. זה המצב כבר שנים רבות, וגם בשנת 2023 לא היה שינוי בנושא כאשר 4% מהפסולת המסוכנת נשלחה לחו"ל. נתון זה נחשב נמוך גם ביחס למקובל בעולם.

מדיניות היצוא של המשרד להגנת הסביבה קובעת כי פסולת מסוכנת תועבר ליצוא רק למדינות מתקדמות, ורק כאשר אין בארץ טיפול מתאים (מגבלת כמות, תקלה או מגבלות טכנולוגית), או כאשר בארץ אין חלופת מיחזור והשבה והייצוא מתבקש לצורך כך. בנוסף לכך, מותר ייצוא כאשר מדובר בפסולת מסוכנת אורגנית המיועדת לטיפול עם השבת אנרגיה, ומחיר הטיפול בארץ עולה על 2,400 ₪ לטון.

בקרוב: תקן מיחזור, PFAS, סוללות ליתיום

כמו מדי שנה, הדוח פירט את הצעדים שהמשרד להגנ"ס מתכוון לנקוט בהם בזמן הקרוב, במטרה להמשיך להגדיל את המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת. אלא שבגלל שהדוח הקודם (לשנת 2022) פורסם לפי פחות משנה, הצעדים דומים לאלו שצוינו בעבר וטרם הושלמו:

• הטמעת תנאים בהיתרים של יצרני פסולת גדולים, שעיקרם חובת בחינת האפשרויות לצמצום כמות הפסולת המסוכנת המועברת לסילוק והעברתה להשבה או למיחזור.
• קביעת קריטריונים ותקנים לתוצרי המיחזור והגדרה לאיכות התוצר (דוגמת ממיסים, תחליפי דלקים, דטרגנטים, פלסטיק ממוחזר וכדומה) כדי לעודד את השימוש בהם.
• אסדרת הטיפול בפסולת המכילה PFAS: אשרור של אמנת שטוקהולם בישראל ואסדרת אופן הטיפול מול מפעלי טיפול בפסולת המכילהPFAS , לרבות הגדרת ערכי סף לפסולת מסוכנת המכילה PFAS; הטמעת תנאים בהיתרי רעלים למתקני טיפול המטפלים בפסולת המכילה PFAS; אסדרת השימוש והטיפול בקצפי כיבוי המכילים PFAS.
• טיפול בסוללות ליתיום: אסדרת מתקני הטיפול הראשונים בישראל לטיפול בסוללות ליתיום-יון ע"י מתן אישורי מנהל ומתן עדיפות לטיפול מקומי על פני ייצוא. הטמעת תנאים בהיתר רעלים לאיסוף סוללות ומתקני טיפול בסוללות ליתיום, מתן הנחיות רגולטוריות למתקני טיפול ויצרנים.

---

מסמכים רלוונטיים: