הגבלת יצוא פסולת, ואחריות יצרן על פסולת מסוכנת
בכנס סביבה 2050 דיברו על הגבלת יצוא פסולת כדי לתמוך בתעשיית המיחזור המקומית, הטלת אחריות יצרן מורחבת על פסולת מסוכנת במשקי הבית, טיפול בפסולת רפואית על רקע משבר הקורונה, ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 12/1/2021

במסגרת מושב שעסק במדיניות הטיפול בפסולת במגזר העסקי שהתקיים בכנס סביבה 2050 בשבוע שעבר, הסכימה נציגת המשרד להגנ"ס כי יש לבחון מגבלות על ייצוא פסולות בחוקי אחריות יצרן מורחבת ישנים, דוגמת חוק הפיקדון, כדי לתמוך בתעשיית המיחזור המקומית.

בנוסף, נציגת החברה לשרותי איכות הסביבה הציעה להטיל אחריות יצרן מורחבת על יבואנים ויצרנים של מוצרים שבסוף חייהם הופכים לפסולת מסוכנת בשימוש ביתי, דוגמת תרופות וחומרי ניקיון. וכן העלתה את סוגיית הטיפול בפסולת רפואית אשר גדלה באופן משמעותי עקב נגיף הקורונה.

סרטון: מושב טיפול בפסולת במגזר העסקי (סביבה 2050)


כתבות רלוונטיות:

  1. ראיון עם דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, 30.12.2020
  2. נעצרו חשודים בהפעלת מערך פסולת פיראטי, 10.12.2020
  3. פסולת אלקטרונית: פותחים את השוק לייצוא, 09.11.2020
  4. גיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת עירונית, 04.10.2020
  5. למידע נוסף על פסולת | infospot

המשרד להגנ"ס: התעשייה יודעת למחזר

במסגרת הדיון, בהנחייתו של אמנון שחרור, מנכ"ל משותף בתאגיד מיחזור הפסולת האלקטרונית מ.א.י, הציגה נטע אלול, ראש אגף טיפול בפסולת מהמשרד להגנ"ס, נתוני מיחזור מדוח של הלמ"ס, מהם עולה כי התעשייה ממחזרת בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע הארצי: 62% מהפסולת התעשייתית ממוחזרת, לעומת 22% מהפסולת הביתית.

לפי אלול, הסיבות לכך קשורות לרגולציה, לתמריץ כלכלי וליכולות הניהול בתעשייה. לדבריה, חוקי אחריות יצרן מורחבת וחוקי עזר עירוניים מטילים את האחריות על העסקים, בעוד היטל הטמנה וחוק פסולת עודפת, נותנים תמריץ כלכלי להימנע מהטמנת פסולת ולהעדיף חלופה אחרת.

עוד הוסיפה אלול כי התעשייה יודעת לנהל פסולת כמשאב כלכלי בצורה יותר טובה מהמגזר הביתי. בניגוד למגזר הביתי, היא עורכת מעקב אחרי הפסולות, מחזיקה במערכים תפעוליים שיודעים לאסוף ולהפריד פסולות. בתוך כך היא ציינה כי יש במגזר העסקי ענפים שצריכים להשתפר ביכולת ניהול והפרדת הפסולת שלהם, דוגמת עסקים קטנים וחנויות רחוב.

המשרד להגנ"ס מסכים כי יש להגביל ייצוא פסולת

ניר קנטור ראש אגף כימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים התייחס לחסמים והאתגרים לפיתוח תעשיית המיחזור. לדבריו השינויים התכופים במדיניות הטיפול בפסולת שמכתיב המשרד להגנ"ס, מייצרים חוסר וודאות וחוסר יציבות, שמרחיקים יזמים מכניסה לשוק המיחזור.

גורמים נוספים, לדברי קנטור, שמונעים מתחום המיחזור להתפתח, הם הברחה, השלכה וטיפול בפסולת באופן פיראטי שפוגעת ברווחיות מפעלי מחזור ומייצרת חוסר וודאות לגבי כמות הפסולת שזמינה למפעלי המיחזור. בנוסף, תחרות לא הוגנת מול מדינות כמו טורקיה, שסטנדרט הטיפול בפסולת שלהן נמוך יותר ולכן משתלם יותר לייצא אליהן את הפסולת במקום לטפל בה בארץ.

לעניין הגבלת ייצוא הפסולות, הסכימה נועה שפיצר מזרחי, ראש אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנ"ס, כי יש מקום לבחון הגבלות על ייצוא פסולת בחוקי אחריות יצרן מורחבת ישנים בהם אין התייחסות לנושא הייצוא, דוגמת חוק הפיקדון.

פסולת מסוכנת במגזר הביתי ופסולת רפואית

סמנכ"לית החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה, אינג' עינב סמואלוף, הציגה נושאים הקשורים לתחומי הליבה של החברה – טיפול בפסולת מסוכנת.

בהקשר זה ציינה סמואלוף כי בהיעדר חקיקה רלוונטית, במשקי הבית יש כמות גדולה של פסולת מסוכנת המושלכת ללא הפרדה לפח הירוק, ומשם מגיעה ללא טיפול לאתרי הטמנה רגילים שם החומרים יכולים לחלחל לקרקע, למי התהום ולגרום למפגעים סביבתיים נוספים.

הפסולת המסוכנת במגזר הביתי שגדלה בהיקפיה עד מאד, כוללת בין היתר תרופות, חומרי הדברה, חומרים עם מעכבי בעירה, חומרי ניקוי, דבקים ועוד. סמואלוף הציעה לבחון הטלת אחריות מורחבת על היצרנים על היבואנים והיצרנים של מוצרים אלה שבסוף חייהם הופכים לפסולת מסוכנת. וכמובן תקנות למשקי הבית כמו באירופה.

סמואלוף דיברה גם על פסולת רפואית פתגונית-זיהומית. לדבריה, בניגוד לאירופה ששורפת פסולת מסוג זה, בישראל קיימים שני אתרי עיקור בלבד, שמהם מועברות כמויות אדירות של פסולת למטמנות מעורבות. היא הוסיפה כי כמות הפסולת הרפואית גדלה מאוד בשנים האחרונות, ובייחוד מאז תחילת משבר הקורונה, וכי היא מוטרדת מיכולתה של המדינה לטפל בה במתקני העיקור הנ"ל.

בשיחה שקיימנו עם סמואלוף היא התייחסה לטיפול בפסולת הרפואית וציינה: "בישראל קיים מתקן שריפה בנאות חובב שיכול לטפל בצורה סביבתית ראויה בפסולת זו ולמנוע את הקטסטרופה הסביבתית. אך העלויות גבוהות יותר מאחר ומדובר בטיפול בסטנדרטים הנדרשים ועל כן ראוי שמשרד הבריאות יחד עם המשרד להגנת הסביבה ידונו באפשרויות הטיפול בהיקפים האדירים הנ"ל, עד שיוקם, אם יוק,ם מתקן פל"א (פסולת לאנרגיה) שיוכל לטפל בכמויות האדירות בסטנדרט ראוי. בנוסף יצויין כי החברה בודקת גם טכנולוגיות חדשניות לטיפול בפסולת מסוג זה."

---------

הדברים נאמרו בכנס 'סביבה 2050' ביוזמת משרד תדמור לוי ושות', החברה לשרותי איכות הסביבה, ובני מורן הפקות