המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח שנתי של ענף הפסולת המסוכנת ל- 2019. בדוח מופיעים נתונים אודות הטיפול בפסולת, המבוססים על דיווחים ממפעלי הטיפול בפסולת מסוכנת. בין היתר, מופיעים בו נתונים על ייצוא הפסולת וכן על מצב המיחזור, ההשבה וסילוק הפסולת בארץ. הדוח גם כולל יעדים והמלצות לעתיד הנגזרות מהרגולציה האירופית.
מהדוח עולה כי נמשכת מגמת הגידול בכמות הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל, ובשנת 2019 נוצרה בישראל כ-350,000 טון פסולת מסוכנת, עלייה של 6% לעומת שנת 2018. כמו כן, חל המשך במגמת השיפור בשיעור ההשבה והמחזור של פסולת מסוכנת שהגיע לכ- 45% בשנת 2019, אך השיעור עדיין נמוך ביחס למדינות האיחוד האירופי.
מעניין לראות שבניגוד לדוח הקודם, לא מוזכרת כוונתו של המשרד להגנת הסביבה להחיל היטל על סילוק פסולת מסוכנת, כך שנראה שהנושא ירד מהפרק לעת עתה.
כתבות רלוונטיות:
לפי הדוח, בשנת 2019 נוצרה בישראל כ-350,000 טון פסולת מסוכנת. מדובר בעלייה של כ-6% ביחס לשנת 2018 ושל 20% ביחס לשנת 2015.
כמות פסולת מסוכנת שנוצרת בישראל
לפי דיווחי המפעלים למשרד להגנ"ס, חלה עלייה בפינוי פסולת ממפעלי תעשייה כימית, הפקת גז, אלקטרוניקה ותעשייה פטרוכימית. מנגד ניתן לראות ירידה בכמויות פסולת מתכת הנוצרת בתעשיית ייצור מצברים ומתעשיית עיבוד פלדה.
בשנת 2018 שונתה שיטת החישוב של כמות הפסולת המסוכנת בישראל בהתאם למקובל באירופה. לפי השיטה החדשה פסולות העוברות מספר שלבי טיפול ייספרו רק פעם אחת בעת קליטתה לטיפול הראשוני, בניגוד לעבר. יישום שיטת החישוב החדשה החלה בשנת 2018.
בשנת 2019 המשיכה מגמת השיפור בשיעורי ההשבה והמיחזור של פסולת מסוכנת והם עמדו על 44.7%, לעומת 41.3% בשנת 2018 (ולעומת 37.8% בשנת 2016). לפי הדוח, השיפור נובע בעיקר מעלייה בכמות הפסולת המועברת להשבה (הפקת אנרגיה משריפת פסולת), לצד עלייה בכמות הפסולת המועברת למיחזור ממסים, לרבות זרם פסולת חדש שמועבר כולו למיחזור ממסים ומהווה את עיקר הגידול.
חלוקה בין סילוק לבין מיחזור והשבה
מתוך הפסולת המסוכנת המועברת למיחזור והשבה, 72% עוברים למיחזור ו-28% עוברים להשבה והפקת אנרגיה.
30% מהפסולת שעוברת למיחזור והשבה היא פסולת מתכת דוגמת מצברי עופרת משומשים, שאריות אבץ, אלומיניום ומתכות אחרות מתהליכי יציקה, אבק מטיפול באוויר המכיל שאריות מתכת ופסולת המכילה מתכות יקרות. בהקשר זה יש לציין כי קיימת כמות גדולה של פסולת מתכת שמיוצאת למחזור בחו"ל בשל היעדר תשתית בארץ. 20% נוספים היא פסולת ממסים, ו-4% היא פסולת שמן משומש לייצור נוזל בערה. יש לציין כי בשנת 2019 שיעור מחזור הממסים עלה ב-8% לעומת 2018.
22% מכמות הפסולת המועברת להשבה, מועברת להשבת אנרגיה באופן ישיר ועוד 6% מהפסולת קודם עוברת טיפול של הפרדה של שמן מינרלי מפסולת נוזלית. לאחר מכן השמן המופרד מועבר להפקת אנרגיה והשפכים הנותרים מועברים למתקן טיפול בשפכים אזורי.
מהדוח עולה כי מגמת הירידה באיסוף השמן משומש למִיחזור ממשיכה גם בשנת 2019, תופעה הנובעת בין היתר מירידה בצריכת נוזלי בעירה הנובעת מכניסת הגז הטבעי, ירידה במחירי הדלק, וכניסת תחליפי דלק כדוגמת ממסים אורגנים, המהווים תחרות לנוזל הבעירה המיוצר משמן משומש, דבר שהוביל לירידה בכדאיות הכלכלית למִיחזור שמנים.
כמות פסולת אורגנית עם ערך קלורי גבוה [טון]
עדיין מרבית הפסולת המסוכנת בישראל (כ-55%) מועברת לסילוק. טיפולי הסילוק העיקריים בישראל הם שריפה ללא הפקת אנרגיה, טיפול פיזיקו-כימי בפסולת נוזלית והטמנה, לרבות הטמנה של שאריות טיפול (כולל טיפול קדם ייצוב מיצוק).
77% מהפסולת המסולקת מועברת לטיפול במפעלי טיפול פיזיקו-כימי – עלייה של 8% לעומת שנת 2018. מדובר בעיקר בפסולת נוזלית ושפכים בעלי ריכוז מזהמים גבוה. יתר הפסולת מועברת לשריפה ללא הפקת אנרגיה (9%), הטמנה ישירה (3%) וייצוב, מיצוק והטמנה (11%).
לפי הדוח רוב הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל מטופלת בארץ. רק כ-5% יוצאה לטיפול בחו"ל בשנת 2019, מתוכה 26% עברה לטיפול בהשבת אנרגיה בעיקר במפעלי מלט בחו"ל. מדובר בשיעור נמוך יותר מהמקובל בעולם.
כאמור, כדי להפחית עוד יותר את הייצוא נבחנות אפשרויות לקליטת סוגי פסולת נוספים על ידי מפעלי מלט ומפעלי תעשייה נוספים בארץ. כמו כן, לפני כשנה המשרד פרסם להערות ציבור מדיניות יצוא עדכנית. בהמשך לקבלת הערות הציבור ובמקביל לפרסום צו פיקוח מחירים עדכני צפויה מדיניות היצוא להשתנות.
במטרה לצמצם את כמויות הפסולת המסוכנת המועברות לסילוק בכלל ולהטמנה בפרט, מקדם אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנ"ס תהליך של הסדרה פרטנית למפעלים שהם יצרני פסולת גדולים במטרה להוביל למהלכים שיצמצמו את הכמות במקור.
לשם כך הוא פרסם לאחרונה מדריך לצמצום כמויות הפסולת הנוזלית המועברת למתקני סילוק (D9). המדריך כולל תהליכי מיפוי זרמים, צמצום פסולת באמצעות תהליכי התייעלות מפעליים, בחינה ושיפור של הפרדת זרמים ושפכים וצמצום השימוש במים.
במקביל, המשרד פועל מול מפעלי השבת אנרגיה הבודדים שיש בארץ (כדוגמת מפעלי מלט) במטרה לבחון הוספת זרמי פסולת נוספים שמהם ניתן להפיק אנרגיה כדוגמת פחם פעיל, פסולת שמן משומש ופסולת דלקים.
בנוסף לכך, בשנה הקרובה המשרד מתכנן לבחון בשיתוף החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה אפשרות לצמצום כמויות חומרי הגלם במתקן הייצוב מיצוק, במטרה לצמצם כמויות המועברות להטמנה מהמתקן, לצד שימוש בפסולת כתחליף לחומרי גלם במתקן.
המשרד גם מתכוון לקבוע קריטריונים לאיכות תוצרי המִיחזור של פסולת מסוכנת ולקבוע תנאים בהיתרי רעלים של יצרני פסולת גדולים שיחייבו אותם לבחון את כמויות הפסולת המסוכנת שהם מפנים להטמנה.
יש לציין כי מדובר ביעדים שהמשרד להגנ"ס הציב עוד בדוח הקודם ולא ברור כמה מזה התקדם במהלך השנה החולפת, זאת כנראה על רקע משבר הקורונה .
---
מסמכים רלוונטיים: