המשרד להגנ"ס מקדם היטל על סילוק פסולת מסוכנת
דוח של המשרד להגנ"ס חושף כי בשנה הקרובה צפויה להתפרסם מתכונת יישום היטל על סילוק פסולת מסוכנת, במטרה לעודד מיחזור והשבה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 11/2/2020

המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח תמונת מצב של הפסולת המסוכנת לשנת 2018. הדוח מתבסס על נתוני קליטה וטיפול בפסולת המתקבלים ממפעלי הטיפול בפסולת מסוכנת וכולל, בין השאר, יעדים והמלצות לשנים 2021-2020 להמשך אסדרת הטיפול בפסולת מסוכנת ולהעלאת שיעור המחזור וההשבה לפי הרגולציה האירופית.

לפי הדוח, בשנת 2018 נוצרה בישראל כ-320,000 טון פסולת מסוכנת. שיעור ההשבה והמחזור של פסולת מסוכנת עמד על 41%. מדובר בעלייה קלה ביחס לשנים קודמות (40% בשנת 2017 ו-38% בשנים 2016 ו-2015). לפי הדוח, העלייה נובעת משינויים בהגדרות המפעלים לצד הוספת יכולות טיפול במתקני השבה ומיחזור.

רוב הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל מטופלת בארץ. רק כ-7% יוצאה לטיפול בחו"ל, 95% מהפסולת המיוצאת עוברת להשבה. בשנת 2018 המשיך המשרד בפעולות לצמצום הנטל הבירוקרטי ובמסגרתן פורסמו 45 אישורי מנהל רוחביים, ונמשכה הירידה במספר האישורים הפרטניים שניתנו מ-1196 אישורי מנהל בשנת 2013 ל-55 בשנת 2018.

המשרד להגנ"ס מקדם היטל על סילוק פסולת מסוכנת

מדינת ישראל אימצה את עקרונות הדירקטיבה האירופית וארגון ה-OECD ופועלת לקידום הטיפול בפסולת בהתאם להיררכיית הטיפול בפסולת. עם זאת, הדוח מציין כי במצב הקיים, היררכיית הפסולת אינה מקבלת ביטוי בחקיקה הישראלית או במערכת התמריצים הכלכליים הקיימים לעידוד השבת פסולת מסוכנת.

היקף המחזור בישראל נמוך ביחס לממוצע במדינות האיחוד האירופי. נתוני מרשם הפליטות והעברות האירופי (EPRTR) לשנת 2017 מציגים אחוזי השבה של 52.1% בכלל מדינות ה-EU – 53.9% במדינות ה-EU15. בישראל שיעור המיחזור של פסולת מסוכנת עומד על 41%.

המשרד להגנ"ס פועל בדרכים שונות להעלאת אחוזי ההשבה והמיחזור של פסולת מסוכנת, בין היתר באמצעות פעילות פרטנית להרחבת קליטת פסולות נוספות במתקני טיפול קיימים וחדשים וכן מול יצרני פסולת המעבירים כמויות גדולות להטמנה. כמו כן, בוחן המשרד אפשרות לקדם היטל לסילוק פסולת. בשנת 2019 הוכנה עבודה מקצועית ובוצעה סקירה בינלאומית לעניין היטל ההטמנה על פסולת מסוכנת בעולם, קביעת מנגנון והמלצות לגבי גובה ההיטל. בשנת 2020 בכוונת המשרד לסיים את העבודה המקצועית ולבצע הליך התייעצות ציבורית.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. עדכון הפיקוח על המחירים לטיפול בפסולת מסוכנת, 31.12.2019
  2. סטגנציה בענף הפסולת המסוכנת, 07.11.2019
  3. חשש להפסקת קליטת פסולת מסוכנת,29.04.2019
  4. היטל חדש על יצרני פסולת מסוכנת, 07.01.2019
  5. מידע נוסף על פסולת מסוכנת infospot

התפלגות טיפולי השבה ומיחזור פסולת מסוכנת

כאמור, 41% מהפסולת המסוכנת בישראל מועברת להשבה או מיחזור. מתוכה, 35% היא פסולת מתכת המועברת למפעלי מחזור (R4) כדוגמת מצברי עופרת, שאריות אבץ, אלומיניום ומתכות אחרות מתהליכי יציקה, אבק מטיפול באוויר המכיל שאריות מתכת ופסולת המכלה מתכות יקרות. כ-28% מכמות הפסולת המסוכנת מועברת להשבת אנרגיה (R1).

נתוני שנת 2018 מצביעים על עלייה משמעותית במיחזור אריזות (פלסטיק ומתכת) המהוות כ-8% מסך מהמיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת.

סילוק פסולת מסוכנת

מרבית הפסולת המסוכנת בישראל (כ-59%) מועברת לסילוק. טיפולי הסילוק העיקריים בישראל הם שריפה ללא הפקת אנרגיה, טיפול פיזיקו-כימי בפסולת נוזלית והטמנה, לרבות, הטמנה של שאריות טיפול (כולל טיפול קדם ייצוב מיצוק).

69% מהפסולת המסולקת מועברת לטיפול במפעלי טיפול פיזיקו-כימי, מדובר בעיקר בפסולת נוזלית ושפכים בעלי ריכוז מזהמים גבוה. ניתן לקדם צמצום של כמויות אלו באמצעות תהליכי הפרדת זרמים, שיפור הטיפול בשפכים תעשייתיים במפעלים, תהליכי התייעלות מפעליים וצמצום השימוש במים.

במטרה לצמצם את כמויות הפסולת המסוכנת המועברות לסילוק בכלל ולהטמנה בפרט, מקדם אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנ"ס תהליך של בחינה והסדרה פרטנית של מפעלים שהם יצרני פסולת גדולים, במטרה לבחון את אופן הטיפול, ולהוביל למהלכים שיצמצמו את הכמות במקור.

במקביל המשרד פועל מול מפעלי השבת אנרגיה (כדוגמת מפעלי מלט) במטרה לבחון הוספת זרמי פסולת נוספים מהם ניתן להפיק אנרגיה כדוגמת פחם פעיל, פסולת שמן משומש ופסולת דלקים, כל זאת תוך הקפדה על עמידה בתנאי היתרי הפליטה לאוויר של המפעלים, כדי להבטיח מניעת מפגעים לסביבה.

ירידה בכמות השמן המשומש והממסים המועברים למיחזור

בעשור האחרון חלה ירידה בכמות הממסים והשמן המשומש המועברים למיחזור לצד עליה בכמות הפסולת המסוכנת האורגנית בעלת הערך הקלורי הגבוה המועברת להשבת אנרגיה. גם הכמות הכוללת של פסולת אורגנית בעלת ערך קלורי גבוה המטופלת נמצאת במגמת ירידה.

לפי הדוח, כמות פסולת הממסים המועברת למחזור, נמצאת במגמת ירידה משנת 2014 (סה"כ ירידה של כ- 15,000 טון). מגמה זו עשויה להיות תוצאה של מספר גורמים כדוגמת, שינוים בתהליכי יצור והפחתת השימוש בממסים אורגנים כחלק מתהליכי היצור (למשל בתעשיית התרופות), הקמת מתקני מחזור ממסים פנים מפעליים והעברה של חלק מהפסולות ממפעלי מחזור ממסים למתקנים להפקת אנרגיה מפסולת.

גם בכמות השמן משומש המועברת למיחזור, קיימת מגמת ירידה בשנים 2010-2015, תופעה הנובעת בין היתר מירידה בצריכת נוזלי בעירה הנובעת מכניסת הגז הטבעי, ירידה במחירי הדלקים, וכניסת תחליפי דלקים כדוגמת ממסים, המהווים תחרות לחומר הבעירה המיוצר מפסולת שמן משומש, דבר שהוביל לירידה בכדאיות הכלכלית למחזור שמנים. מגמת הירידה נעצרה בשנים 2016 ו-2017, אך ניתן לראות ירידה קטנה בשנת 2018.

יעדים לענף הפסולת המסוכנת לשנים 2021-2020

הדוח מציין כי כדי לקדם את יישום עקרונות היררכיית הטיפול בפסולת בישראל נקבעו יעדי מחזור והשבה לשנים הבאות:

  • הטמעת תנאים בהיתרים של יצרני פסולת גדולים לבחינת האפשרויות לצמצום כמות הפסולת המסוכנת המועברת לסילוק לצד בחינת האפשרות להעברתה להשבה או מיחזור.
  • פעולות לצמצום כמויות פסולת נוזלית המועברת לסילוק - בשנת 2020 מתכוון המשרד לקדם פעולות לצמצום זרם זה באמצעות תהליכי התייעלות מפעליים, בחינה ושיפור של הפרדת זרמים ושפכים וצמצום השימוש במים. בין היתר יבחנו מדריכים והנחיות מהעולם, ותבחן האפשרות להכנת מדריך לסוגי פעילות מסוימים והטמעתם בשיתוף התעשייה.
  • פעילות מול מפעלי תעשייה ומפעלי טיפול בפסולת לבחינת אפשרות להשבת פסולות נוספות והגדלת כמויות במפעלי מחזור והשבה.
  • קביעת קריטריונים לתוצרי המיחזור והגדרה לאיכות התוצר (כדוגמת ממסים, תחליפי דלקים, פלסטיק ממוחזר וכדומה), זאת כדי לעודד שימוש במוצרים ממוחזרים תוך הבטחת הגנה על הבריאות ומניעת מפגעים לסביבה.
  • צמצום כמויות פסולת המועברות להטמנה באמצעות קידום חקיקה לקביעת היטל לסילוק פסולת מסוכנת מכוח חוק החומרים המסוכנים. 

-----

מסמכים רלוונטיים:

דוח טיפול בפסולת מסוכנת בישראל לשנת 2018

להמשך קריאת הכתבה המלאה