המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטה של תקנות חדשות לטיפול בפסולת מסוכנת, להערות הציבור. טיוטה קודמת של אותן התקנות, פורסמה כבר לפני כ-3 שנים להערות הציבור, כעת ממשיך תהליך החקיקה עם פרסום מחדש של טיוטת התקנות, הכוללות מספר שינויים.

לדברי המשרד, התקנות החדשות נדרשות כדי לעמוד בהתחייבות ישראל לארגון ה-OECD  בתחום הטיפול בפסולת המסוכנת בישראל, לצורך אימוץ עקרונות הדירקטיבה האירופית (EC/2008/98) ולצורך יישום הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת שהמשרד פועל ליישם בשנים האחרונות.

אם יאושרו התקנות, הן יחליפו את תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים) מ-1990, שמוגדרות בדברי ההסבר לתקנות הנוכחיות כ"מיושנות". למשל, ההגדרה שמופיעה בהן לפסולת מסוכנת אינה תואמת את המקובל במדינות ה-OECD. בתקנות החדשות מוצע לקבוע שפסולת מסוכנת אינה בהכרח זו שמורכבת מחומרים מסוכנים אלא זו שיש לה תכונות סיכון, כגון "מסרטנת".

עוד מוצע בתקנות לבטל את הגדרת אתר הטיפול בפסולת מסוכנת של החברה הממשלתית לאיכות הסביבה (בנאות חובב) כברירת מחדל. במקום זאת יהיה אפשר לשלוח פסולת מסוכנת לטיפול באתר המורשה לכך, גם לא בנאות חובב. צעד שמתאפשר גם היום, אך כעת יעוגן בחקיקה.

כמו כן, מוצע שגם עסקים קטנים שאינם מחויבים בהיתר רעלים אך מייצרים פסולת מסוכנת יידרשו לפנות את הפסולת המסוכנת בצירוף "טופס מלווה", המפרט את תיאור הפסולת, מרכיביה, כמותה ותכונות הסיכון שלה ועוד.

המשרד להגנ"ס מציין כי התקנות החדשות לא ישפיעו רבות על המצב בשטח, שכן מרבית ההוראות שמופיעות בהן כבר מיושמות כיום באתרי הטיפול ואצל העוסקים בפסולת מסוכנת בכלל, זאת מתוקף חוק רישוי עסקים, תנאים בהיתר רעלים והנחיות שונות שלא מעוגנות בחקיקה – אך לאחרי אישור התקנות, יהיו.

בכתבה נפרדת נציג היבט נוסף של התקנות המוצעות, המתייחסות לנושא של קרקע מזוהמת המהווה "פסולת מסוכנת" ודרכי הטיפול בה.

כתבות רלוונטיות:

1. תקנות חדשות לטיפול בפסולת מסוכנת, 21.12.2017
2. פיקוח המחירים ומדיניות הייצוא על פסולת מסוכנת עודכנו, 11.4.2021
3. התאחדות התעשיינים מאיימת לפנות לבית המשפט, 05.3.2018
4. הבעיות והפתרונות של ענף הפסולת המסוכנת, 16.1.2018
5. מידע נוסף על פסולת מסוכנת | infospot

מהי פסולת מסוכנת?

לפי דברי ההסבר לחוק, עד כה, ההגדרה של פסולת מסוכנת בישראל מבוססת בעיקר על רשימת החומרים המסוכנים שבתוספות לחוק החומרים המסוכנים. התנאי להגדרת פסולת כמסוכנת הוא העובדה שהיא מכילה חומר מסוכן המצוי ברשימה זו.

אך המשרד להגנ"ס סבור כי אין זה תנאי ממצה משום שנדרש כי לפסולת עצמה יהיו גם תכונות ההופכות אותה למסוכנת.

לדוגמא, לפי המוצע בתקנות החדשות, פסולת המכילה חומצה סליצילית ומוגדרת כיום כחומר מסוכן, אינה אמורה להיחשב לפסולת מסוכנת מאחר שלחומצה זו אין תכונות סיכון. כמו כן, ישנם חומרים מסוכנים בעלי תכונות סיכון שבשל ריכוזם הנמוך בתוך מקבץ פסולת, אינם עומדים בערך הסף של חוק חומרים מסוכנים ולכן מקבץ הפסולת כולו אינו מוגדר כיום כפסולת מסוכנת, מצב זה ישתנה בתקנות החדשות. 

לכן מוצע כי סיווג הפסולת ייעשה בהתאם לרשימת הפסולת האירופית, שתורגמה והוטמעה בתוספת השלישית של התקנות החדשות. סיווג הפסולת בהתאם לרשימת הפסולת האירופית מאפשר סיווג אחיד התואם את המקובל באירופה ובמדינות ה-OECD ומביא בחשבון את תכונות הסיכון.

סימון וסיווג פסולת

כמו שכבר נדרש כיום במסגרת היתר רעלים ובהוראות שונות, מוצע לעגן בתקנות החדשות את החובה של יצרן/בעל פסולת לסמן את הפסולת כמסוכנת באופן בולט לעין.

כדי לסמן את הפסולת, יש צורך לסווג אותה לפי התוספת השלישית, המבוססת על קטלוג הפסולת האירופאי, בהתאם לרמת הסיכון שלה. כל עוד יצרן הפסולת לא סיווג את הפסולת, היא תיחשב למסוכנת.

קטלוג הפסולת האירופאי כולל שורה ארוכה של סוגי פסולת, ולגבי כל אחד מהם נקבע האם היא מסווגת כפסולת מסוכנת או לא, או אם היא טעונה בחינה נוספת. מה שדורש בחינה נוספת מכונה בקטלוג "פריט מראה".

הקטלוג מסווג את הפסולת על פי התהליך בו נוצרה או על פי סוגה. כאשר תהליך ההיווצרות ידוע, והסיווג לפי הקטלוג הוא סופי (ולא פריט מראה), די יהיה בבדיקה זו על מנת להשלים את הסיווג ואין צורך בשלבי בדיקה נוספים.

למשל, במקרה של פסולת צבע ולכה: אם היא מכילה ממסים אורגניים או חומרים מסוכנים אחרים, תידרש בדיקה נוספת לפני שהפסולת תוכתר "פסולת מסוכנת", אך אם פסולת הצבע והלכה אינה מכילה ממסים אורגניים או חומרים מסוכנים אחרים – היא לא תיחשב למסוכנת.

המשרד להגנ"ס מציין בטיוטת התקנות כי כבר כיום התעשייה הכימית בישראל מורגלת לעבוד עם סיווג זה, בוודאי בכל הנוגע לייצוא וייבוא של פסולת מסוכנת שמחייבת התאמת הסיווג למקובל בעולם. בשנת 2017 המשרד להגנ"ס פרסם מדריך לסיווג פסולת מסוכנת לפי הקטלוג האירופאי, שכבר נעשה בו שימוש והוא מוכר על ידי חלק מהעוסקים בתחום.

אפשרות ליישם טכניקה מיטבית חדשנית

לפי טיוטת התקנות החדשות, המשרד להגנ"ס יוכל לאשר לאתר טיפול בפסולת מסוכנת שמבקש זאת - ליישם טכניקה מיטבית חדשנית להפחתת ההשפעה הסביבתית – במקום הטכניקה המיטבית הזמינה BAT.

כיום, אתרי הטיפול בפסולת נדרשים ליישם את הטכניקה המיטבית הזמינה – BAT Best Available Technology להפחתת השפעתם הסביבתית, כפי שמוגדר להם בהיתר הרעלים או רישיון העסק.

מכיוון שהמשרד להגנ"ס מעוניין לעודד קידום טכנולוגיות סביבתיות חדשניות, בדגש על חדשנות ישראלית, הוא מעוניין לעגן כעת בחקיקה את האפשרות לאשר לאתרי טיפול שימוש בטכניקה מיטבית חדשנית – כזו שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ויש לה פוטנציאל להגיע לביצועים סביבתיים שווי ערך או טובים יותר מאשר הטכניקות הקיימות.

לפי דברי ההסבר לתקנות, המטרה היא לאפשר בישראל קיימות מאות חברות טכנולוגיות סביבה (קלינטק) שיש להן פוטנציאל לשיפור ביצועים סביבתיים, ועל פי מדיניות המשרד יש מקום לעודד פיתוחים אלה ולהסיר חסמים רגולטוריים לאישורם ככל הניתן.

כבר בשנת 2018 פורסם נוהל של המשרד להגנ"ס שמאפשר לאשר טכניקה מיטבית חדשנית – אך כעת הנושא יעוגן בחקיקה, לפחות ככל הנוגע לפסולת מסוכנת.

ביטול החובה לפנות פסולת מסוכנת לנאות חובב

כיום, החברה הממשלתית "החברה לשירותי איכות הסביבה" בנאות חובב מוגדרת בחוק כברירת המחדל שאליה נדרש לפנות פסולת מסוכנת. כל פינוי למקום אחר טעון אישור מנהל של המשרד להגנ"ס. מוצע בתקנות החדשות לאפשר לפנות את הפסולת המסוכנת גם לאתרי טיפול מורשים אחרים. שינוי זה אמור להקל על הביורוקרטיה במתן אישורים, והוא נדרש גם מטעמים סביבתיים, כך מוסבר.

ברירת המחדל נדרשה בזמנו כדי לבסס טיפול מוסדר בפסולת מסוכנת ולמנוע את העברתה לאתרי הטמנה לא ייעודיים או השלכה פיראטית. כיום, אפשרות הפינוי להטמנה, המהווה פעולת סילוק של הפסולת, מנוגדת להיררכיית הטיפול הסביבתי, הדורשת העדפת פעולות השבה ומיחזור על פני סילוק. כך לפי דברי ההסבר לתקנות.

בהתאם לכך נקבע כי העיקרון לפיו הפינוי ייעשה בתוך 6 חודשים ממועד היווצרות הפסולת - יישאר, אך יהיה ניתן לבקש ולקבל אישור מהמנהל לארכה בתנאי שהפסולת תפונה למיחזור. זאת במטרה לעודד יצרני פסולת קטנים לפנות פסולת מסוכנת למיחזור במקום לסילוק ולאפשר להם היערכות מתאימה.

גם עסקים קטנים יידרשו למלא טופס מלווה

כיום קיימת דרישה בהיתרי רעלים לפיה יש לפנות את הפסולת המסוכנת בצירוף "טופס מלווה". הטופס המלווה כולל את תיאור הפסולת, מרכיביה, כמותה ותכונות הסיכון שלה, אריזתה, פרטי יצרן הפסולת, מוביל הפסולת והטיפול המיועד בפסולת ויעדי הפינוי של הפסולת.

עיגון הדרישה בתקנות עצמן מלבד בהיתר רעלים ירחיב אותה גם לעסקים קטנים שלא חייבים בהיתרי רעלים אך מייצרים פסולת מסוכנת. יש לכך חשיבות מאחר שהדרישה הנ"ל מהווה דרישה סטנדרטית בעולם ומאפשרת מעקב אחר תנועת הפסולת, והגורמים העוסקים בה עד ליעד הטיפול הסופי. הטופס המלווה יידרש בכל תנועה של פסולת מסוכנת מאתר לאתר. כך לפי המשרד להגנ"ס.

שימוש בתוצרי לוואי של פסולת מסוכנת – כלכלה מעגלית

סעיף נוסף בטיוטת התקנות מתייחס לכך שיצרן פסולת יוכל להעביר תוצרי לוואי של תהליך הייצור לשימוש של גורם אחר בתנאי שקיים שימוש ודאי לחומרים המועברים והם לא עברו כל עיבוד נוסף למעט פעולות נהוגות בתעשייה לגבי מוצר או חומר גלם. תנאים נוספים: הם נוצרו כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, השימוש בהם מותר בחוק ואינו מזיק לסביבה או לבריאות.

המשמעות היא, שתוצר לוואי העומד בכלל התנאים האמורים, אינו מהווה פסולת מסוכנת.

נושאים נוספים מפורטים בתקנות:

• רישום ודיווח אודות הפסולת המסוכנת והטיפול בה, הן של יצרן הפסולת והן של אתר הטיפול.
• אחסון והובלת פסולת מסוכנת
• ענישה למפרים את התקנות
• סמכויות המשרד להגנ"ס במקרים חריגים
• הבחנה בין קרקע מסוכנת לפסולת מסוכנת – נציג בכתבת המשך נפרדת.

הערות לטיוטת התקנות אפשר להגיש עד לתאריך 14.10.2021

---

מסמכים רלוונטיים:

1. טיוטה תקנות חומרים מסוכנים – פסולת מסוכנת, משרד המשפטים, 08.2021
2. דו"ח RIA – השפעת רגולציה, המשרד להגנ"ס, 2017
3. עמוד תזכיר החוק כולל מידע נוסף, משרד המשפטים

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: