מקבץ הצעות חוק סביבתיות חדשות
הצעות החוק הוגשו לכנסת לקריאה טרומית לפני שהיא יצאה לפגרת אביב. בין הנושאים: תסקירי השפעה על הבריאות, מעבר לרכבים ירוקים בגופים ציבוריים, חובת מיחזור רכב חשמלי, הרחבת הייצוג של ארגוני סביבה בוועדות ומועצות ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 29/3/2022

לאחרונה הוגשו לכנסת מקבץ של הצעות חוק הנוגעות לתחום איכות הסביבה, זאת לקראת יציאתה של הכנסת לפגרה ב- 13 למרץ. הצעות

הצעות החוק עוסקות, בין היתר, בדרישת תסקיר בריאות לתוכניות בנייה, בסקירות השפעה על הסביבה ברשות החשמל, במעבר לרכבים ידידותיים לסביבה (היברידי או חשמלי) בגופים ציבוריים, בחובת מיחזור רכב חשמלי בסוף ימיו, בהרחבת הייצוג של ארגוני הסביבה בוועדות ומועצות, במניעת זיהום מקורות מים.

כל הצעות החוק הן פרטיות והוגשו לקריאה טרומית בכנסת (שטרם התקיימה). כמו כן, אף אחת מההצעות טרם עברה את וועדת השרים לחקיקה, כך שקשה לאמוד את הסיכויים שלהן להשלים את תהליך החקיקה בכנסת הזו.

חלק מהצעות החוק הוגשו על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה ובהתאם לכך סיכויין להבשיל בכנסת הזו קטן. בחלק מהמקרים מדובר בהצעות שהוגשו בעבר מספר פעמים ומוגשות כעת שוב.

בכתבה זו נסקור שש הצעות חוק מעניינות מבין ההצעות שהועלו לאחרונה. בכתבה נוספת שתתפרסם בשבוע הבא, נסקור הצעות נוספות. קישור להצעות החוק הרלוונטיות בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. לראשונה דרישה לתסקיר אקלימי, 07.6.2021
  2. משרד הבריאות ממליץ לבצע תסקירי בריאות לפני הקמת מתקנים, 25.1.2021
  3. נחל אשלים נפתח, התביעה נגד המפעל עדיין מתנהלת, 25.6.2020
  4. בתוך עשור: ירידה של 33% בשימוש בפחם לייצור חשמל, 09.11.2021
  5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

חובת תסקירי השפעה על הבריאות

אחת מהצעות החוק שהוגשו על ידי האופוזיציה, היא הצעה שהוגשה מספר פעמים בעבר, ועוסקת בחובת צירוף תסקיר השפעה על הבריאות בכל מקום בו מחויבת הגשת תסקיר השפעה על הסביבה.

מגישי הצעת החוק סבורים שהיא לא תכביד על קידום הליכי תכנון ועל יזמים משום שהתסקיר הבריאותי יהיה פרק בתוך התסקיר הסביבתי הנוכחי ולא יידרש כתסקיר נפרד. בתיקון המוצע מופיעות הוראות ספציפיות כיצד לשלב את הפרק על הבריאות בתסקיר הכללי.

כמו כן, התיקון מציע לשלב נציגי משרד הבריאות במוסדות התכנון הרלוונטיים וכן להסמיך את השר הרלוונטי לקבוע בתוך חצי שנה מכניסת התיקון לתוקף תקנות בדבר תסקירי השפעה על הסביבה ועל הבריאות, אשר יקבעו את אופן ביצוע התסקירים ומי מוסמך לערוך אותם, תוך דגש גם על שיתוף הציבור.

סקירת השפעה על הסביבה לפני החלטות ברשות החשמל

משק החשמל אחראי על מחצית מפליטות גזי החממה בארץ. אי לכך, בהצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חכי"ם מהקואליציה ומהאופוזיציה מוצע לקבוע שבטרם קבלת החלטה ברשות החשמל, חברי הרשות יקבלו סקירה בנושא השפעת ההחלטה על הסביבה.

כמו כן, בהצעת החוק מוצע כי הסקירות יהיו פתוחות לעיון הציבור ויפורסמו. הסיבה לכך היא ההשפעה הדרמטית שיכולה להיות להחלטה של רשות החשמל על הסביבה ועל הציבור. דבר שמביא לצורך בשקיפות ובמעורבות ציבורית.

מגישי ההצעה מקווים שאישורה יובילו להפחתת פליטות גזי החממה בישראל ולעמידה ביעדי הפחתת הפליטות שקבעה הממשלה בעניין.

מעבר לרכב חשמלי וטיפול בפסולת שהם מייצרים

הצעת חוק נוספת שהוגשה על ידי חכי"ם מהאופוזיציה עוסקת במעבר לכלי רכב ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים. הצעת חוק נוספת עוסקת בחובת מיחזור פסולת רכב חשמלי ורכב היברידי.

לפי ההצעה הראשונה, גופים ציבוריים שמעוניינים לרכוש או להשכיר רכב לעובד מדינה יחויבו שהרכב יהיה ידידותי לסביבה (היברידי או חשמלי). כדי לאפשר כניסה הדרגתית ו"רכה" של החוק, מוצע להקצות 5 שנים לביצוע המעבר לרכבים ידידותיים בגופים ציבוריים.

הצעת החוק הוגשה בעבר כבר מספר פעמים, זאת על רקע הגידול במספר כלי הרכב בכבישים וזיהום האוויר הנובע מכך. היתרון בשימוש במנוע חשמלי של רכב היברידי הוא הפחתה ניכרת בפליטת מזהמי האוויר על ידי חיסכון של כ-50% בצריכת הדלק לעומת רכב מנועי רגיל. הצמצום בצריכת הדלק עשוי להוביל לחיסכון כלכלי לקופת המדינה.

לפי הצעת החוק השנייה – חובת מיחזור פסולת רכבים חשמליים והיברידיים - יש צורך להיערך לכניסת זרם הפסולת החדש מכלי רכב חשמליים, ששונים במאפייניהם מכלי רכב רגילים (מנוע בעירה פנימית). זאת על רקע המגמה העולמית של איסור מכירת רכבים מזהמים ועידוד לעבור לרכבים ירוקים יותר.

רכבים חשמליים והיברידיים מכילים מעט חומרים מסוכנים נוזליים כמו שמנים מינרלים נוזלי קירור ודלקים לסוגיהם, אך כן מכילים כמות גדולה יותר של רכיבים אלקטרונים ומאגרי אנרגיה בהשוואה לרכבים רגילים.

אותם רכיבים עתירים במעכבי בעירה, מתכות, רכיבים חשמליים ואלקטרוניים, סוללות ומצברים, ומכילים חומרים מסוכנים אשר ללא טיפול סביבתי נאות בסוף חייהם מהווים סכנה לבריאות הציבור ולסביבה.

מבחינה סביבתית, החומרים המסוכנים יכולים לחלחל לקרקע ולזהם את מי התהום שמיועדים להשקייה חקלאית ולשתייה.

אופן הטיפול בפסולת רכבים חשמליים או היברידיים דומה לאופן הטיפול בפסולת אלקטרונית וחשמלית אחרת. כיוון שנכון להיום מתקיים מנגנון פעיל ויעיל שמוסדר בחוק לטיפול בפסולת חשמלית אלקטרונית וסוללות, ומנגנון זה עומד ביעדי המיחזור של החוק, מוצע להכניס תיקון לחוק כך שהוא יחול גם על פסולת רכבים חשמליים והיברידיים.

תיקון חוק זה ישמש כפתרון מיידי, נקודתי ומקדים עד לחקיקה חדשה ורחבה לטיפול בכלל פסולת הרכבים בסוף חייהם בישראל, הליך חקיקתי שעלול להיות ממושך ומסובך לביצוע בטווח השנים הקרובות, בעיקר לאור ניסוח דירקטיבה חדשה בתחום זה באירופה.

הוספת נציגי ארגוני סביבה בוועדות ומועצות ממשלתיות

חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה מ-2002, נחקק במטרה להוסיף נציגים של ארגוני הסביבה לוועדות התכנון, בכדי להוסיף לסל השיקולים של וועדות התכנון את נושאי הסביבה.

כעת, בהצעת חוק פרטית חדשה שהוגשה על ידי חכי"ם מהקואליציה ומהאופוזיציה, מוצע לתקן את החוק בדרך של הוספת נציגים מארגוני הסביבה לוועדות ומועצות נוספות שלא נכללו בחוק המקורי.

הוועדות והמועצות שהצעת החוק רוצה להגדיל בהם את הייצוג הסביבתי הם: הרשות לפיתוח ירושלים, המועצה הישראלית לצרכנות, המועצה לענייני משק הגז הטבעי, רשות החשמל, רשות מקרקעי ישראל, מועצת רשות המים, מועצת הנפט, והוועדה למתקנים ביטחוניים.

לפי החוק הקיים, הנציגים יכולים להגיע מ-3 ארגונים סביבתיים: חיים וסביבה, אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע.

בהסבר להצעת החוק מודגש כי חשיבות פעולתם של נציגי הארגונים הסביבתיים התחדדה בשנים האחרונות לאור הגידול באוכלוסייה והעליה ברמת הצריכה מחד, והחשש מאיומי הפיתוח והזיהום על הסביבה מאידך.

משבר האקלים מעמיד אף הוא איומים סביבתיים שהמדינה נדרשת להיערך להם, והגופים הסביבתיים יוכלו לסייע בכך עם מידע מקצועי והטמעתו בהליכי קבלת ההחלטות במוסדות המדינה.

מנגנון אכיפה מנהלי נגד זיהום מקורות מים

גם לחוק המים מ-1959 מוצע להכניס כעת תיקון לפיו תחוזק האכיפה נגד גורמים המזהמים מקורות מים דוגמת נחלים, כולל קביעת מנגנון אכיפה מנהלי, והקצאת כספים לשיקום מקורות מים מזוהמים, בדומה למנגנון הקיים כיום לשיקום מי ים מזוהמים.

הצעת התיקון הפרטית, שהוגשה על ידי חכי"ם מהקואליציה ומהאופוזיציה, נועדה לצמצם את אפשרות הפגיעה במקורות המים וחידוד עיקרון 'המזהם משלם'.

יוזמי התיקון מסבירים כי נחלים ומקורות מים אחרים רגישים יותר לזיהום מהים ואף גורמים ישירות לזיהום הים מאחר שהם זורמים אליו, ולכן נדרש התיקון.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. הצעת חוק