משרד הבריאות ממליץ לבצע תסקירי בריאות לפני הקמת מתקנים
הדוח השנתי לסביבה ובריאות, ממליץ לערוך תסקירי בריאות לפני הקמת מתקני השבה ומתקני ייצור חשמל מגז טבעי. נושאים נוספים בדוח: מערך הניטור והדיגום של איכות האוויר בישראל, השפעת השימוש בקולחין להשקיה חקלאית על הבריאות ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 25/1/2021

הקרן לבריאות וסביבה ומשרד הבריאות פרסמו את הדוח השנתי לבריאות וסביבה לשנת 2020. הדוח סוקר את המפגעים הסביבתיים השונים והשפעתם על בריאות הציבור, למשל: זיהום אוויר, חומרי הדברה, כימיקלים, קרינה, קולחים ושינויי אקלים.

כמו כן, הדוח מתאר את התפתחות המדיניות, האתגרים להמשך, ואף נותן המלצות בהתאם.

בכתבה זו נתמקד בחלקי הדוח העוסקים בהשפעת זיהום אוויר ושימוש בקולחים על הבריאות.


כתבות רלוונטיות:

  1. הצעת חוק: מנגנון רישום כימיקלים בישראל, 04.10.2020
  2. משרד הבריאות דורש תסקיר השפעה על הבריאות, 13.2.2020
  3. מדוע המים המותפלים טובים לחקלאות?, 11.3.2018
  4. האם מי השתייה שלנו נגועים ב-?PFAS12.11.2018

ניטור ודיגום איכות אוויר

לפי הדוח, זיהום אוויר הוא גורם הסיכון העיקרי בכל הקשור להשפעות סביבתיות על הבריאות בישראל. זיהום אוויר יכול לגרום למחלות נשימתיות, מחלות לב, סוכרת מסוג 2, סרטן ועוד.

הדוח מציג את התבססות מערך הניטור והדיגום של מזהמי אוויר בישראל בשנים האחרונות כהישג סביבתי חשוב.

במסגרת חוק אוויר נקי עוקבים כיום בארץ אחר 28 מזהמי אוויר. 8 מבינהם, מנוטרים באופן רציף בתחנות ניטור אוויר נייחות וניידות, ביניהם חלקיקים נשימים [PM2.5, PM10], גופרית דו-חמצנית [SOx], אוזון [O3], חנקן דו חמצני [NO2], תחמוצות חנקן [NOx], בנזן, ופחמן חד חמצני [CO].

יתר 20 המזהמים, חומרים כגון: חומרים אורגנים נדיפים [VOC], פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים [PAHs] מתכות, אמוניה, מימן גופריתי ועוד, שריכוזיהם באוויר מגיעים לכעשירית מערכי איכות האוויר המותרים בישראל, ואשר לרובם אין טכנולגיית ניטור רציף - נדגמים על בסיס דו שבועי. הדיגום הסביבתי הדו שבועי החל בשנת 2015 ב-14 אתרים ומאז התווספו עוד מספר נקודות דיגום, כאשר נקודת הדיגום ה-19 התווספה בשנת 2018.

חריגות ב PM10, PM2.5 ואוזון

נושא נוסף בו עוסק הדוח הוא חריגות של ריכוז האוזון והחלקיקים הנשימים PM מערכי הסביבה, במספר אזורים בארץ. בניגוד למספר מזהמי אוויר אחרים בהם נרשמה מגמת ירידה עם השנים (למשל חנקן דו חמצני וגופרית דו חמצנית), בריכוזי PM10 ואוזון לא ניכרת מגמת ירידה.

המקורות העיקריים של פליטות PM10 בישראל הם תחבורה (33%), מפעלי תעשייה (20%), ושריפת פסולת (20%). לפי נתוני המפל"ס, בשנים 2018-2012 חלה ירידה של 57% בפליטות המדווחות של  PM10 בעיקר הודות להפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל ובעקבות יישום של דרישות רגולטוריות.

אך נראה שהירידה ב PM10 שמופיעה בדיווחי המפל"ס לא ניכרת בתחנות הניטור השונות. לפי נתונים שנמדדו בתחנות ניטור אוויר ברחבי הארץ, במספר אזורים יש חריגה בריכוזים השנתיים של המזהמים PM10 ו-PM2.5 מערכי היעד (ערכים לא מחייבים אליהם יש לשאוף), אך לא מערכי הסביבה (שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק ובלתי סביר).

יתר על כן, הדוח מזכיר הערכה שפורסמה בשנת 2020 לפיה כל האוכלוסייה בישראל חשופה לחלקיקים נשימים PM10 בריכוז גבוה מערכי היעד.

באשר לריכוז החלקיקים הנשימים בקוטר נמוך יותר -  PM2.5, חלה ירידה, אך הריכוזים של מזהם זה עדיין גבוהים יחסית למדינות ה-OECD, וישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 40 בדרגת הזיהום של מזהם זה.

באשר לאוזון, נמצא כי החשיפה הממוצעת לאוזון בישראל גבוהה משמעותית מהממוצע העולמי, מהממוצע של מדינות ה-OECD ומהממוצע האירופי.

תסקירי השפעה על הבריאות לפרויקטים חדשים

הדוח מעלה סוגיה נוספת מהשנה האחרונה - המלצה לבצע תסקיר השפעה על הבריאות וממליץ לבצע תסקיר שכזה בשני פרויקטים ספצייפיים שנמצאים על הפרק: לפני הקמת מתקנים מבוזרים המייצרים חשמל באמצעות גז טבעי ולפני הקמת מתקני ההשבה לשריפת פסולת וייצור אנרגיה, המתוכננים לקום סמוך לאזורים המאוכלסים שמייצרים את הפסולת. הדוח מדגיש כי בשני המקרים חשוב לבצע טרם הקמתם תסקיר השפעה על הבריאות.

כיום החוק לא מחייב ביצוע תסקירי השפעה על הבריאות לפרויקטים מתוכננים, אך הנושא נמצא על הפרק. בהקשר זה נזכיר כי לפני כשנה משרד הבריאות העביר למינהל התכנון הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הבריאות להליכי תכנון של כרייה וחציבה, בהתייחסו לחברת כיל ורצונה לפעול באתר שדרה בריר בנגב.

התסקיר הבריאותי אמור לבטא את ההשפעה על האוכלוסייה שיש לתוספת החשיפה לכל גורם מזהם על שינוי שיעורי תחלואה ותמותה צפויים ולהשוות את הממצאים עם הנתונים המקובלים בתחום.

ישראל מובילה עולמית בשימוש בקולחים לחקלאות

נושא נוסף בו עוסק הדוח הוא השימוש הנרחב שנעשה בישראל בקולחים (שפכים מטופלים) להשקיה חקלאית. מרבית השפכים בארץ מטופלים במט"שים במגוון שלבי טיפול כדי להקטין את ריכוז המזהמים בהם. הטיפול מתבצע באמצעות תהליכים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים.

כ-85% מהקולחים (המים המתקבלים אחרי הטיפול בשפכים) משמשים להשקיה חקלאית, כך שהקולחים מהווים חצי מכמות המים המיועדת להשקייה בארץ. ישראל מובילה עולמית בנושא הזה ולכן מוטלת עליה האחריות לבחון את ההשפעות של השימוש הנרחב בקולחין, על בריאות הציבור.

האתגרים והרגולציה כיום בתחום הקולחים

השקיה בקולחים באיכות הנדרשת לפי התקן הישראלי נחשבת בטוחה. עם זאת, יש פתוגנים ומזהמים אורגניים, כמו שאריות תרופות או כימיקלים, שלא מנוטרים בשגרה בקולחים המיועדים להשקייה ועלולים לחדור לגידולים חקלאיים או למי תהום. כמו כן, יש חשש מכשל זמני במט"ש שעלול לגרום לזיהום תוצרת חקלאית, ולזיהום ים, נחלים ומי תהום.

הרגולציה בישראל מתייחסת לסכנות הבריאותיות שיכולות להיגרם מהימצאותם של פתוגנים, מתכות ומזהמים נוספים במי הקולחים המשמשים לחקלאות. אך עדיין לא קיימות תקנות הנוגעות לניטור קולחים ולהגבלה של מגוון מזהמים אורגניים ומיקרו-מזהמים, כגון שאריות תרופות.

זאת ועוד, טרם התבצעה הערכת סיכונים כוללת של השפעות המזהמים האלה, ותקנות איכות הקולחים להשקיה בישראל מתבססות על הערכת סיכונים חסרה שביצע ארגון הבריאות העולמי בשנת 2006.

מסד נתונים לאומי על ריכוז מזהמים בשפכים, קולחים ובוצה

הדוח מסביר כי כדי להגדיל את הידע בתחום הימצאותם של מזהמים בשפכים, בקולחים ובבוצה, הקימו משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים מסד נתונים משולב שנמצא בשלבי הרצה מתקדמים, והוא מאפשר הזנה ישירה של נתונים ממעבדות מוכרות וממט"שים, וניתוח של הנתונים. מסד הנתונים מכיל כיום עשרות אלפי רשומות שמקורן בכ-400 מט"שים הפרוסים ברחבי הארץ.

נוסף על הנתונים שנאספים במסד הנתונים באשר לפתוגנים, ריכוז מתכות ומזהמים אחרים, הדוח ממליץ לבחון איסוף נתונים גם על חיידקים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה בשפכים, בקולחים, בשדות ובתוצרת החקלאית, ולהצליב אותם עם נתוני עמידות מבתי חולים.

המלצות בתחום השפכים והקולחים

המלצה נוספת בדוח היא לבצע הערכת סיכונים וניתוח בראייה הוליסטית, אשר תשלב בין הנתונים שייאספו במסד הנתונים ומקורם במט"שים ומעבדות, לבין נתוני ניטור מהשדה ונתוני ניטור ביולוגי. בתוך כך, חשוב שהערכת הסיכונים תעסוק בחשיפה מספר רב של כימיקלים וחומרים פרמצבטיים בקולחים.

עוד ממליץ הדוח כי עקב העדויות המצטברות כי שפכים עירוניים הם מקור לתרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות ולמזהמים אורגניים בלתי פריקים, כולל מעכבי בעירה וחומרי הדברה, מומלץ לבחון ניטור של מזהמים אלה בקולחים ובבוצה.

דגשים של פרופ' איתמר גרוטו

לצד ההמלצות הנ"ל, פרופ' איתמר גרוטו, שלאחרונה התפטר מתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות על רקע משבר הקורונה, פותח את הדוח עם מספר דגשים. לדבריו, בשל הקורונה והשיתוק הפרלמנטרי נוצרה דחייה בביצוע רפורמות הנוגעות לבריאות וסביבה. הוא הוסיף כי לאחר הקורונה יש לקדם, בין היתר, את הגבלת המכירה של חומרי הדברה רעילים ביותר והשימוש בהם, וכן לעדכן את תקנות איכות האוויר ומי שתייה בישראל.

בתוך כך הדגיש גרוטו את הצורך לקדם בדחיפות את תזכיר החוק שהגיש המשרד להגנ"ס בעניין רישום כימיקלים, זאת עקב עדויות על זיהום מסוג תרכובות פרפלואורואלקיליות ופוליפלואורואלקיליות בישראל ופיגורה אחרי האיחוד האירופי וארה"ב בתחום זה. החוק מבקש להסדיר הקמה והפעלה של מצאי כימיקלים לאומי, תהליך להערכת סיכונים מכימיקלים וניהול סיכונים כולל מגבלות לצמצום הסיכון.

באשר להצעת החוק של משרד הכלכלה והתעשייה לרפורמה בבדיקות למוצרים מיובאים שתפחית הבדיקות הנדרשות לפי התקן, גרוטו מביע חשש כי אם הרפורמה לא תלווה בפיקוח ואכיפה רחבה האוכלוסייה בארץ עלולה להיחשף באופן מוגבר לכימיקלים מסוכנים.
---

מסמכים רלוונטיים:

  1. דוח בריאות