הכנס החמישי בנושא מפגעי רעש – 'כנס ערים שקטות' התקיים בתחילת השבוע וסיפק למשרד להגנת הסביבה הזדמנות להציג את תוכניתיו בתחום הרעש.

הרעש לא היה בראש סדרי העדיפויות של המשרד בשנים האחרונות, אך נראה שהוא מתכוון להעלות הילוך בטיפול בו, בין היתר על ידי שילוב של טכנולוגיות חדשות לזיהוי רעש, הצבת גלאי רעש בערים ופרסום אפליקציה למדידת רעש לציבור.

יובל לסטר, סמנכ"ל אשכול תכנון ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה ציין בכנס כי המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה החדשה עידית סילמן רוצה לשים דגש על עניינים שמפריעים לאזרח ביום יום, למשל מפגעי רעש – מתחבורה, מעסקים גדולים וממקורות נוספים.

כתבות רלוונטיות:

1. הממשלה מחפשת טכנולוגיה לזיהוי כלי רכב מרעישים, 20.12.2022
2. שמים במוקד את הרעש בערים, 20.1.2020
3. מבצע אכיפה נגד רכבים מזהמים ומרעישים בתל אביב, 05.1.2023
4. המשרד להגנ"ס הוריד מהכביש 33 רכבים מזהמים ברהט, 15.12.2022
5. קרא עוד על מפגעי רעש | מערכת Infospot

טכנולוגיות חדשות לזיהוי מפגעי רעש

אחת הדרכים שמתכוון לנקוט המשרד להגנת הסביבה במטרה לקדם את צמצום מפגעי הרעש הוא לעבור לאכיפה המושתתת על טכנולוגיות מתקדמות לזיהוי מפגעי רעש. כלומר, טכנולוגיות שיספקו ראייה לכך שמקור מסוים הרעיש מעבר למותר, כך שניתן יהיה לבצע אכיפה באופן יעיל יותר ומבלי לשלוח נציגי אכיפה או מודדי רעש.

איך זה יקרה בפועל? המידע שנאסף יעבור למרכז בקרה. שם יישב פקח או שוטר שינתח (לא בזמן אמת) את אירועי הרעש באמצעות וידאו, סטילס וקטעי השמע, ואם ימצא הוכחה מספקת לביצוע עבירת רעש – יישלח דוח לגרום שאחראי על מקור הרעש.

דורון עין-אלי מהמשרד להגנת הסביבה הציג בכנס טכנולוגיה חדשה לזיהוי רעש שעובדת באמצעות מצלמה אקוסטית. מי שפיתחה את הטכנולוגיה היא חברת NOIZE. לדבריו החברה פיתחה אלגוריתם שיכול לזהות צפצוף רכב ולהפריד אותו משאר רעשי הרקע. כבר בוצע פיילוט מוצלח של הטכנולוגיה בפתח תקווה והעירייה רכשה 3 מצלמות אקוסטיות, וגם עיריית תל אביב מתעניינת בטכנולוגיה זו.

כעת המשרד להגנת הסביבה ממתין לקבלת הצעות לטכנולוגיות נוספות לזיהוי רעש במסגרת קול קורא שפורסם בנושא ומתוקצב ב-2.5 מיליון ₪, ואפשר עדיין לגשת אליו בשבועיים הקרובים. במסגרת הקול הקורא צפויים להיבחר 3 טכנולוגיות מבין ההצעות שיתקבלו שיזכו במימון של 50 אלף ₪ לביצוע פיילוט.

פריסת גלאי רעש ברשויות מקומיות

דבר נוסף שהמשרד להגנ"ס מתכוון לקדם בקרוב הוא פריסה של גלאי רעש ברשויות. עד לאחרונה בוצעו פיילוטים בהיקף קטן בתל אביב ובלוד. בתל אביב בדק גלאי הרעש את הרעש ממכונת טיאוט ובלוד ההתמקדות הייתה ברעש מבתי תפילה (ככל הנרא הכוונה לקריאות מואזין במסגדים).

המשרד להגנת הסביבה מקצה לנושא 2.5 מיליון ₪. לדבריו, התקציב מספיק לרכישת 160-150 גלאים מדגם 120TA, כולל חיבורם לענן, תיחזוקם, ניתוח תוצאותיהם והתאמה לצורכי הרשויות ועוד. בימים אלה המשרד בוחר 2 ערים נוספות בהן יותקנו גלאי הרעש.

התוצאות שהגלאים יספקו יהיו נגישות לציבור, לרשויות, למשטרה ולכל גורם שירצה בהן. לדברי המשרד, מדובר בגלאי רעש מדויק מאוד שניתן לראות בו מכשיר מדידה לכל דבר.

החזון של המשרד הוא לרשת ערים במאות גלאים שיסייעו להתמודד עם מפגעי רעש קשים – מפארקים, מבתי עסק גדולים, מכלי רכב ועוד. הם יאפשרו גם לכוחות המשטרה לצאת לאכיפה יזומה עוד בטרם מתקבלות תלונות על רעש במוקד הטלפוני 100.

אפליקציה למדידת רעש – לפני פנייה למודד מוסמך

צעד נוסף שהמשרד להגנת הסביבה מקדם, הוא פרסום לציבור של אפליקציה למדידת רעש – עליה דיווחנו לפני 4 חודשים.

מדובר באפליקציה של המוסד לבטיחות וגיהות בארה"ב – NIOSH – National Institute for Occupational Safety and Health. היא מתאימה רק למערכות ההפעלה של אפל, כלומר למכשירי אייפון ואייפד, ורמת הדיוק שלה טובה מאוד עם סטייה של פחות מ-2 דציבל, לדברי המשרד.

בעשור האחרון נוצרו עשרות אפליקציות למדידת רעש, אך לא היה ברור מה רמת האיכות, הדיוק והאמינות שלהן – לכן ההמלצה של המשרד להגנ"ס על יישומון מסוים משמעותית.

מטרת המשרד היא לספק לציבור הרחב כלי ראשוני ואמין למדידה עצמית רעש, לפני שמזמינים מודד מוסמך. המטרה היא לקבל חיווי אמין האם יש מפגע רעש שחורג מהחוק בטרם מזמינין מודד מוסמך שעלותו גבוהה ואינו תמיד זמין בעת יצירת הרעש.

אך המשרד מדגיש שהאפליקציה, למרות דיוקה, לא יכולה להחליף מדידה מקצועית בשביל צורכי אכיפה רשמיים.

בנוסף לאפשרות מדידת עוצמת הרעש, האפליקציה כוללת מחשבון שנועד לחשב מה מקור הרעש. בעמוד שיפרסם המשרד להגנת הסביבה לציבור, הוא אף יקשר אותו לתקנות העוסקות ברעש, וכך יאפשר למודדים להבין האם הרעש שהם נחשפים אליו הוא מעבר למותר בחוק.

המשטרה מציגה: סיירי רעש

נכון להיום המשרד להגנת הסביבה מממן את פעילותו של מדור במשטרה העוסק בתחום הסביבה. במדור יש כ-20 סיירים. לאחרונה גויסו אליו שני סיירי רעש. מדובר בשוטרים שמבצעים פעולות אכיפה יזומות ובעקבות קבלת תלונות בכל הארץ, ובנוסף לכך אחראים להדריך את כלל השוטרים במשטרה על עבירות רעש, כיצד יש לאכוף אותן וכו'. לדברי אמיר בלכר, נציג המשטרה שהשתתף בכנס "ערים שקטות", כיום השוטרים אינם יודעים לתת מענה מספק בתחום הרעש, ולכן הדרכת הסיירים נחוצה.

מעבר לכך, הסיירים יודעים להציע פתרונות יצירתיים להתמודדות עם מפגעי רעש. למשל, במקרה של רעש מהתקהלות של בני נוער בפארק בשעות הלילה המאוחרות, הפתרונות כוללים פתיחת ממטרות, כיבוי/הדלקת אורות/עקירת ספסלים/הצבת גדרות ועוד.

לדברי בכלר, בפועל מתרחשים כרבע מיליון "אירועי רעש" בשנה – חצי מהם במחוזות מרכז ותל-אביב. המשטרה רושמת כ-50 אלף דוחות בגין רעש בשנה, לא תמיד לאחר מדידת רעש בפועל, ומעבירה את נתוני מקבלי הדוחות למשרד להגנת הסביבה לצורך גבייה ומעקב. עם זאת, בשנה האחרונה פחת מספר הדוחות משום שהמטרה לתת דוחות מדויקים יותר.

בכלר ציין אתגרים אחדים שעולים מהעבודה בתחום הרעש, בהם גובה קנסות נמוך שלעתים לא מכסה את עלות מדידת הרעש ולא מרתיע ואירועים חמורים יותר מרעש שנמצאים בסדר העדיפויות של טיפול המשטרה. לעומת זאת, בזירת היתרונות מציין בכלר את האפשרות של השוטרים לבצע אכיפה נגד רעש לא רק על בסיס החוק הייעודי בתחום, אלא על פי חוקים נוספים – תעבורה ועונשין למשל – וכך מתאפשרת אכיפה רחבה יותר.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: