המחסור במתקני טיפול בפסולת עירונית הוא האתגר המרכזי בענף הפסולת בשנים האחרונות, עם המעבר מהטמנה למיחזור והשבה, תהליך שישראל מנסה לקדם כדי לצמצם את הפער מול מדינות מתקדמות, ובראשן אירופה.

על הרקע הזה, בחודש שעבר הגיע לארץ נציג של תאגיד איטלקי בשם PAL שמתמחה בהקמת מתקני טיפול בפסולת, כדי להכיר מקרוב את השוק הישראלי, ולהשיק את הנציגות המקומית של PAL, בשותפות עם חברת UBL הישראלית. מתקניה מטפלים בכ-5 מיליון טון פסולת בשנה, בלמעלה מ-30 אתרים.

ניצלנו את הביקור של הנציג האיטלקי, לואיג'י פאולון (Luigino Paulon), לשיחה על הפתרונות שהם מציעים, ועל ניסיונם בתכנון, ייצור, והקמה של מתקני טיפול בפסולת.

סרטון: מתקן מיון פסולת עירונית של PAL

כתבות רלוונטיות:

1. משרד האוצר: אנחנו במשק פסולת שלא תואם מדינה מפותחת, 28.01.2025
2. הרשויות המקומיות: התערבות של האוצר במשבר הפסולת, 13.01.2025
3. המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות להצעת האוצר, 26.9.2024
4. האם יש מספיק נפח הטמנה? תלוי את מי שואלים, 09.06.2024
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

לואיג'י, תוכל להציג את חברת PAL וניסיונה בתחום מתקני מיון וטיפול בפסולת?

קבוצת PAL נוסדה באיטליה לפני 45 שנים כחברה לייצור לוחות עץ ומכונות לתעשיית עיבוד העצים.

לפני כ-20 שנה, החברה החלה לשלב שימוש בעץ ממוחזר במקום עץ גולמי, ולשם כך פיתחה טכנולוגיות למיון והפרדה של פסולת עץ עירונית ותעשייתית מחומרים אחרים כגון פלסטיק, זכוכית, מתכת ועוד. משם, הדרך לתכנון וייצור מכונות למיון פסולת עירונית, ובהמשך למתקני טיפול בפסולת, הייתה קצרה.

לפני כ-15 שנה, החברה איחדה את פעילות התכנון, והייצור של מתקני מיון וטיפול בפסולת עירונית בחטיבה ייעודית בשם PAL Green Division. המתקנים של החטיבה הירוקה ממחזרים מדי שנה כ-5 מיליוןן טון של פסולת עירונית המשולבים בלמעלה מ-30 אתרים באיטליה, והיא מתרחבת למדינות נוספות, בינהן: צרפת, צפון אירופה, אנגליה, אוסטרליה, הודו ועוד.

לקבוצה יש מרכז גדול של מחקר ופיתוח שמאפשר לה לפתח פתרונות חדשים, כולל פתרונות יחודיים לפי דרישת הלקוח, וברשותה כ-60-70 פטנטים רשומים.

PAL פועלת תוך כדי שמירה על הסביבה, כאשר 100% מהחשמל במפעליה מופק מפאנלים סולאריים ו-100% מהפסולת ממוחזרת. בקבוצה 500 עובדים.

לאילו זרמי פסולת אתם מציעים פתרונות?

אנחנו מתמחים במתקני מיון וטיפול בפסולת עירונית ותעשייתית, אך יש לנו ניסיון גם עם סוגי פסולת נוספים: זכוכית,  גרוטאות רכב, עץ ממוחזר, ועוד.

מבחינת מתקני מיון של פסולת עירונית, המתקנים שלנו יודעים לחלץ מהפסולת חומר אורגני (שמורכב בעיקר משאריות מזון), וחומרים ברי מיחזור כמו פלסטיק, מתכת, קרטון, נייר וכו'.

עבור הטיפול בפסולת אורגנית עירונית, יש לנו פתרון חדשני של טיפול יבש (Super Dry system) תוך כדי ייצור ביוגז וקומפוסט. הטיפול היבש לא עושה שימוש במים מלבד אלה שבתוך הפסולת בתוספת פסולת ירוקה להמשך התהליך. תהליך זה מתבצע בתוך ריאקטור מבטון שמצמצם את עודפי הנוזלים שנדרשים לטיפול, כך שנעשה שימוש בכמות קטנה יותר של חשמל בתהליך, מה שמוזיל את עלות התפעול השוטף של המתקן לטיפול בנוזלים.

יתרה מכך, הטיפול היבש מייצר כמות ביוגז גדולה יותר לכל טון של פסולת אורגנית בהשוואה לריאקטורים אחרים. את הביוגז ניתן לנצל לייצור חשמל ירוק, או ביו-מתאן.

בנוסף לכך, הניסיון והיכולות המשולבות של מחלקת התכנון, ההנדסה והמו"פ של PAL, מאפשרים לנו גם לייצר פתרון יחודי תפור לצורכי הלקוח, לסוג האתר, סוג הפסולת, לסוג התוצר שנדרש, ושאר הדרישות הרלוונטיות.

אתם מספקים רק מתקנים שלמים? או גם מכונות ורכיבים בודדים?

אנחנו מציעים את כל המדרג של הפתרונות: אנחנו יכולים לספק מכונות ורכיבים בודדים שיכולים להשתלב במתקן קיים, או לספק קווי מיון/ טיפול שיכולים לעבוד לצד קווים קיימים ולאפשר את הגדלת התפוקה של המתקן, או לספק שדרוג/שיפוץ של מתקן קיים, או לספק מתקן שלם מא' עד ת'. כל האפשרויות פתוחות.

מה הייחוד שלכם לעומת יצרנים אחרים?

המתקנים שלנו ותהליכי העבודה שלנו מתאימים לרגולציה ולדרישות של האיחוד האירופאי, שהיא המחמירה בעולם. כלומר, מתקנים איכותיים, אמינים, בטיחותיים, ועם השפעה סביבתית מצומצמת. למשל, שמים אצלנו דגש על מניעת מפגעי ריח ממתקני הטיפול בפסולת.  

בנוסף לכך, אנחנו one stop shop. אנחנו לא רק מייצרים את המכונות בעצמנו, אלא מציעים פתרון משלב התכנון והאפיון של המתקן, דרך הייצור של המתקן, אספקת תוכנה לניהול שליטה ובקרה, שינוע לאתר, הקמת המתקן, הדרכת הצוות המקומי, ולבסוף ליווי שוטף של הפעלת המתקן.

הפתרון השלם משלב התכנון ועד ההפעלה מונע חוסר תיאום בין ספקים שונים, מקצר את לוחות הזמנים, ומונע בעיות של חיבור מערכות שונות. יש כתובת אחת שנותנת מענה. זה גם אומר שאנחנו מייצרים מתקנים שהתפעול והאחזקה שלהם קלים, זולים ויעילים.

איזה סוג של תמיכה אתם מספקים בשלבים השונים של הקמת מתקן?

כשאנחנו מתחלים לעבוד על פרויקט, קודם כל, אנחנו מנתחים את החומרים והתהליך, כלומר: להבין מה המאפיינים של הפסולת ומה המאפיינים של התוצר הסופי, ובהתאם לכך אנחנו מאפיינים את התהליך שהמתקן מבצע וניגשים לתכנן אותו.

לכל פרויקט אנחנו מגדירים מנהל פרויקט. איתו יש מהנדס פרויקט עם צוות מתכננים ומהנדסים שמייצרים תכנון ראשוני של המתקן, ולאחר מכן תכנון מפורט שמתבצע יחד עם הלקוח. אנחנו קוראים לזה תכנון ב-4 ידיים, אנחנו יחד עם הלקוח. וחשוב להזכיר שוב שגם הייצור וגם התכנון נמצאים אצלנו, מה שמבטיח תיאום בין התכנון לייצור.

כל המודלים שלנו הם בתלת מימד 3D, כולל שילוב של סריקות לייזר שמאפשרות לנו לסרוק אתר/מתקן קיים ולהתאים לו את המתקן החדש. והתוכנית הסופית מאפשרת לגשת בלחיצת כפתור למידע השלם על כל בורג, רצועה או רכיב במכונה, גם 10 שנים לאחר מכן. זה יכולת שמסייעת בפתרון תקלות או בעיות שעולות.

לאחר שהתוכנית מוכנה, היא עוברת לייצור. כשהחלקים והרכיבים מוכנים, אנחנו דואגים לשילוח באמצעות הנציגות המקומית, UBL, שמתמחה בין היתר בשילוח בינלאומי של מוצרים מורכבים. כשהחלקים מגיעים לאתר, אנחנו מספקים אנשי פיקוח והדרכה לתהליך ההקמה ולאחר מכן ההרצה, כולל בהיבטי הבטיחות, הטכנולוגיה, וההפעלה.

בשלב התכנון וגם לאחר מכן אנחנו מצוותים לפרויקט מומחה לתוכנה והנדסת חשמל שמתכנן את מערך החשמל, ותוכנת השליטה והבקרה של המתקן. תוכנת הניהול של המתקן יודעת להתריע על תקלות ברכיבים שונים, ולהפעיל ולשלוט מרחוק. כך שאנחנו יכולים לספק גם תמיכה מרחוק לבעיות מסוימות.

כמובן שבמידת הצורך נציע גם טכנאים ושירות בעזרת משרד הנציגות המקומית.

מה הניע את החברה שלכם להתרחב לשוק הישראלי, ומדוע דווקא עכשיו?

הבנו שבישראל מנסים לצמצם את ההטמנה ולהגדיל את המיחזור וההשבה, בדומה לתהליך שאירופה עשתה בשני העשורים האחרונים. באירופה יש כיום כ- 20% הטמנה, ו-80% פתרונות אחרים. בישראל המצב כמעט הפוך. כלומר יש צורך בפתרונות מוכחים, שיכולים לסגור את הפער, ואנחנו חושבים, שיחד עם השותפה המקומית שלנו, UBL, אנחנו יכולים להציע פתרונות.

עם מי אתם מעדיפים לשתף פעולה: רשויות מקומיות, חברות ניהול פסולת מקומיות, הממשלה?

אנחנו ספק טכנולוגיה ויכולים לשתף פעולה עם כל סוגי הלקוחות, בכל סוג של פרויקט.

אין לכם חשש לפעול בישראל, לאור המלחמה?

גם באירופה יש מלחמה, אמנם לא באיטליה, אבל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה השפיעה מאוד על הפעילות שלנו, למשל בהיבט של חומרי גלם ומחירי סחורות למערך הייצור שלנו. כאן שוב עולה היתרון שלנו מבחינת ניסיון עשיר והיותנו one stop shop שאיפשר לנו גמישות ויכולת לעמוד בהתחייבויות ובלוחות הזמנים על אף השינויים.

גם מגפת הקוביד השפיעה עלינו מאוד, ועל כל העולם, וגם במהלכה למדנו למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לנו להמשיך לפעול. כך שאני בטוח שנמצא פתרונות למצבים שיעלו בישראל, ככל שיהיו.

האם זיהיתם אתגרים או הזדמנויות מיוחדות בישראל?

לישראל יש יתרון משום שיש כבר טכנולוגיות טובות ומוכחות שעובדות במקומות אחרים בעולם. אתם לא צריכים להמציא את הגלגל, ואתם יכולים לצמצם את הפער מול אירופה במהירות.

יש לך מסר למי שעוסקים בניהול מערכי הטיפול בפסולת בישראל?

לאחר הביקור בישראל, אני מתחיל להבין את השוק הישראלי. אני מציע לאנשים לפנות אלינו להתייעצות, יש לנו הרבה ניסיון, ואפשר להיעזר בנו. אנחנו מקור ידע ייחודי עם המון ניסיון.

---------

קישור למידע נוסף על הנציגות הישראלית PAL UBL

קישור לעמוד סרטוני הדגמה של מפעלי המיחזור של חברת PAL