הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית (EPA) פרסמה הנחיות חדשות לדיווח ולרישום שימוש וייצור מזהמים ממשפחת PFAS. ההנחיות יחייבו יצרנים ויבואנים לדווח על סוגי המזהמים (קבוצת PFAS כוללת מזהמים רבים), על כמותם, על השימוש בהם, על תוצרי לוואי והשפעות סביבתיות ובריאותיות, על חשיפת עובדים ועל אופן סילוק שאריות החומרים בסוף השימוש. הדרישה לדווח תקפה ל-1,462 מזהמים מקבוצת PFAS והיא תיכנס לתוקף בעוד 18 חודשים (או שנתיים, במקרה של עסקים קטנים).

קבוצת PFAS כוללת כימיקלים הנמצאים בשימוש בתעשייה ובמוצרי צריכה מאז שנות הארבעים. ל-PFAS יש מאפיינים שהופכים אותם לשימושיים במגוון מוצרים, כולל קצף כיבוי אש, כלי בישול ובגדים עמידים למים, כמו גם בתהליכי ייצור מסוימים, אולם הם גם עלולים לפגוע בבריאות כשהם מגיעים למי השתייה.

כתבות רלוונטיות:

1. בג"ץ: על המדינה להסדיר את הטיפול במזהמי PFAS, 2.7.2023
2. חברות אמריקניות הסכימו לשלם מיליארדים בתביעות PFAS, 26.6.2023
3. משרדי הממשלה מקדמים הגבלת שימוש בחומרי PFAS, 27.7.2022
4. ארה"ב מקדמת צעדים למניעת השימוש במזהמי PFAS, 17.1.2023
5. מידע נוסף על זיהום קרקע ומי תהום | infospot

המטרה: לאסוף נתונים על רמת ההפצה של PFAS

לפי הדרישות החדשות של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית, יצרנים ויבואנים של חומרים מקבוצת PFAS יחויבוי לדווח עליהם החל משנת 2011. המטרה היא ליצור מערך נתונים ראשוני ומקיף שילמד על המשתמשים בחומרים שכוללים PFAS, על אופן השימוש ועל הכמויות. ייתכן שבהמשך ייקבעו חוקים נוספים שיגבילו את השימוש בכל או בחלק מהמזהמים בקבוצה בהתאם למידע שייאסף. הנתונים עתידים להתפרסם לציבור.

להלן הנתונים שיצרנים ויבואנים יידרשו לדווח עליהם:

• שם המזהם – שם מסחרי ושם כימי, והמבנה המולקולרי שלו (לציין כשמדובר בתערובת של חומרים).
• מגוון השימושים האפשריים בחומר.
• כמות החומר שיוצרה או עובדה, והערכה סבירה לגבי כמות השימוש הממוצעת.
• תיאור תוצרי הלוואי הנובעים מייצור, עיבוד, שימוש או סילוק החומר.
• כל המידע הקיים לגבי ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של כל חומר או תערובת.
• מספר האנשים שייחשפו, והערכות סבירות לגבי מספר האנשים שייחשפו לכל חומר או תערובת במקום עבודתם, ומשך חשיפתם.
• שיטת הסילוק של החומר/התערובת.

צעדים נוספים של ממשל ארה"ב נגד PFAS

ההנחיות החדשות הן חלק משורה של צעדים שנוקטת ארה"ב כדי למנוע או לפחות לצמצם סיכונים מ-PFAS.

כפי שדיווחנו, לפני פחות משנה פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית מפה דיגיטלית המציגה נתונים על מקורות חשיפה לחומריPFAS  ונוכחותם באזורים שונים בארה"ב. הסוכנות אף פרסמה צו המחייב חברות לבצע בדיקות פיזיקליות וכימיות לבחינת ההשפעה על הבריאות של תת-קבוצת חומרים בשםHFPO  מקבוצת PFAS.

בו בזמן פרסמה הסוכנות האמריקנית הנחיות למדינות ארה"ב לנטר ולמנוע הזרמה שלPFAS  בשפכי מפעלים לביוב העירוני או לנחלים או לים, וכן פורסמה הצעה לבטל את הפטור מדיווח למרשם הרעלים האמריקני על שימוש בכמויות קטנות של PFAS.

בג"ץ קבע שהמדינה צריכה להסדיר את הטיפול ב-PFAS

בינתיים בישראל, לפני 4 חודשים פרסמנו שבג"ץ דרש מהמדינה לקבוע לוחות זמנים לאסדרה של מזהמים מקבוצתPFAS  במי התהום בישראל ולעדכנם בתוך 90 ימים. בג"ץ ציין כי לרוב הוא אינו מתערב בלוחות הזמנים של המדינה, אולם הפעם ייתכן שנשקפת סכנה לבריאות הציבור.

ארגון אדם טבע ודין טען בעתירתו כי המדינה לא עומדת בתכניות הפעולה שהציבה לעצמה למניעת זיהום ולטיפול בזיהום מחומרי PFAS שתפוצתם עלולה להתרחב במי התהום. הארגון ביקש מבג"ץ לחייב את המדינה להשלים את הטיפול בנושא באמצעות התקנת תקנות, פרסום הנחיות ועדכון היתרי רעלים. בין הצעדים שהמשרד להגנת הסביבה טרם השלים: אשרור אמנת שטוקהולם והתקנת תקנות בהתאם.

מתגובת המדינה לעתירה עלה כי בישראל קיימים כ-50 מפעלים שמחזיקים קצפי כיבוי המכילים את תרכובותPFAS  בכמות העולה על 100 ק"ג. אולם רק לחמישה מהם יש היתר רעלים תואם (10%). המדינה הוסיפה שעלולים להיות בישראל כ-200 מפעלים שעושים שימוש בתרכובות PFAS  כחומר גלם וכן שהתרכובות עלולות להימצא גם במטמנות ובמכוני טיהור שפכים.

נכון להיום עדיין אין אסדרה, אולם בסוף 2022 משרד הבריאות החליט לאמץ ערכי סף מחמירים יותר להימצאות שלPFAS  במי שתייה, בהתאם לערכים שנקובים בדירקטיבה האירופית. אולם גם כאן לא תהיה בשורה בקרוב כי ערכי הסף הללו ייכנסו לתוקף רק ב-2026.

תעודת זהות: היכרות עם מזהמי PFAS

קבוצת המזהמים PFAS per/poly fluoro alkyl substances מורכבת מחומרים אורגניים מופלרים (מכילים פלואור) שכוללים כ-4,700 תרכובות שונות המסווגות לתרכובות קצרות שרשרת ותרכובות ארוכות שרשרת.

בעשור האחרון גדלה המודעות והראיות המדעיות לכך שהחומרים הללו עלולים לגרום למחלות שונות, בין היתר משום שהם מתקשים להתפרק בגוף ומצטברים בו. שתי התרכובות ארוכות שרשרת הנפוצות בקבוצה  PFOAו- - PFOSהוכחו במחקרים רבים כתרכובות רעילות ביותר גם בחשיפה לריכוזים מזעריים. בתרכובות הללו נעשה שימוש נרחב בייצור קצפי כיבוי.

---

מסמכים רלוונטיים: