בית המשפט דחה בשבוע שעבר את העתירה שהגישו איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון וארגוני הסביבה נגד הגדלת כמות הנפט המותרת לאחסון ושינוע בחוות הדלקים של החברה הממשלתית קצא"א באשקלון, לפי היתר הרעלים שהמשרד להגנת הסביבה אישר.

בית המשפט הסביר כי אין מקום להתערב בהחלטת המשרד להגנ"ס, מכיוון שמדובר בהליך מקצועי תקין שניהל המשרד להגנ"ס ביסודיות, בזהירות ובמידתיות, תוך בחינת השיקולים הרלוונטיים.

עם זאת, בפסק הדין מודגש כי מילוי 'טכני' של התנאים המקדימים להגדלת כמות הדלקים בהיתר הרעלים איננה מספיקה, וכי יש צורך גם בבחינת הממצאים שיעלו (למשל בסקר הסיכונים ותחנות הניטור), כדי להבטיח שהמצב בפועל תואם את ההערכות המקדימות ולא נשקפת סכנה לבריאות הציבור ולסביבה, כל זאת עוד לפני שתגדל כמות הדלקים בפועל. כמו כן נאמר בפסק הדין, כי קצא"א טרם השלימה את הדרישות המקדימות, בהן תוכנית החירום המפעלית וסקר הסיכונים.

כפי שדיווחנו לפני 8 חודשים, בעתירה שהגיש איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון הוא ביקש לבטל את היתר הרעלים החדש שהמשרד להגנ"ס העניק לקצא"א בחודש מאי 2024, לפיו מותר לחברה לאחסן ולשנע 18 מיליון טון במקום 10 מיליון טון. לאחר מכן הצטרפו לעתירה גם 6 ארגוני סביבה, בהם החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין.

חשוב לזכור שאיגודי ערים לאיכות הסביבה הם הגופים שמיישמים את מדיניות המשרד להגנ"ס ברשויות המקומיות החברות בהם, והם אמורים להיות מעורבים בהליכי הרישוי והאכיפה של המתקנים והמפעלים בשטחם. כלומר, מדובר בעתירה חריגה שבה איגוד ערים לאיכות הסביבה עותר לבית המשפט נגד המשרד להגנ"ס, הגוף שאת מדיניותו הוא אמור ליישם.

קישור לפסק הדין המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הרשויות המקומיות וארגוני הסביבה נגד המשרד להגנ"ס וקצא"א, 19.09.2024
2. פשרה בנושא פעילות קצא"א באילת, 22.08.2024
3. בפעם השלישית נדחתה החלטת הממשלה על קצא"א אילת, 12.08.2024
4. הרשויות המקומיות הצטרפו למחאה על פעילות קצא"א באילת, 06.08.2024
5. נדחה הדיון לביטול מדיניות 'תוספת אפס סיכון במפרץ אילת', 17.7.2024

העתירה: קצא"א לא מסרה את כל המידע

בעתירה שהגישו בחודש אוגוסט שעבר הרשויות המקומיות המאוגדות באיגוד הערים, נטען כי בחוות הדלקים של קצא"א באשקלון היו לאורך השנים מספר גדול של אירועי חומ"ס ודליפות שהשפיעו על בריאותם ואיכות חייהם של תושבי האזור, ובפרט בשכונת מגורים סמוכה. כמו כן, בגלל המלחמה, הסיכון לאירוע חומ"ס או דליפה בשל אירוע ביטחוני גדל עוד יותר.

למרות זאת, המשרד להגנ"ס התיר לקצא"א להגדיל את כמויות הנפט המאוחסנות במקום מ-10 מיליון טון בשנה, ל-18 מיליון טון בשנה באמצעות היתר הרעלים שניתן לחברה בתחילת חודש מאי 2024. בעתירה נטען כי הגדלת כמות הנפט תגדיל את הסיכונים הסביבתיים לתושבי האזור ותגביר את חשיפת התושבים לזיהום אוויר ומפגעי ריח.

בכתב העתירה נטען עוד כי במסגרת הבקשה להיתר רעלים, קצא"א לא מסרה את מלוא המידע הנדרש ממנה, כך שאין בידי המשרד להגנ"ס את מלוא הנתונים הנדרשים כדי לקבל החלטה בנושא. כמו כן נטען כי קצא"א לא עמדה בדרישות הרגולטוריות החלות עליה, כמו על בעלי היתר רעלים דומים, כך שמדובר על אפליה פסולה. לכן, לפי עיקרון הזהירות המונעת המחייב את המשרד להגנ"ס להימנע מנטילת סיכונים כל עוד לא נשללה השפעתם על הציבור, הם מבקשים לבטל את ההיתר המדובר.

בעתירה צוין עוד כי במסגרת הליך בחינת הבקשה להיתר רעלים שהגישה חברת קצא"א, התריע איגוד הערים נפת אשקלון בפני המשרד להגנ"ס על החוסרים, הכשלים והפערים שעולים מהבקשה.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד ד"ר ציפי איסר-איציק וטל גרנות, ממשרד עוה"ד ליפא מאיר ושות'. כאמור, חודש לאחר שהוגשה, הצטרפו לעתירה ארגוני הסביבה כידידי בית המשפט: אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, צלול, קשת, שומרי הבית ומגמה ירוקה.

את קצא"א ייצגו עורכי הדין מאיר הלר ויום טוב בלק ממשרד א.לנדוי.

פסק הדין: עמדתו המקצועית של המשרד להגנ"ס עדיפה

כאמור, בית הדין לעניינים מינהליים בבאר שבע, דחה את העתירה בנימוק שאין להתערב בהחלטת המשרד להגנ"ס להגדיל את כמויות הנפט המאוחסנות בחוות הדלקים של קצא"א באשקלון, משום שהמשרד פעל ביסודיות, זהירות ומידתיות, הביא בחשבון את כל השיקולים והחלטתו נמצאת במתחם הסבירות.

עוד צוין כי בית המשפט מניח שהמשרד להגנ"ס יקפיד על יישום מלא של כל הדרישות הסביבתיות המקדימות שהוא הציב כתנאי לכניסת ההיתר החדש לתוקף, בהם הצבת תחנות ניטור איכות אוויר וביצוע סקר סיכונים. כמו כן, ביהמ"ש סבור כי המשרד לא יסתפק במילוי הדרישות מבחינה טכנית, אלא יוודא שהנתונים שיתקבלו במסגרת סקר הסיכונים ומתחנות הניטור, תואמים להשערות שעמדו בבסיס ההחלטה להגדיל את כמות הדלקים, ולא מעידים על פגיעה אפשרות בסביבה ובבריאות הציבור.

עוד נכתב בפסק הדין כי איגוד הערים בעצם ביקש להעדיף את עמדתו המקצועיות על פני עמדת המשרד להגנ"ס, אלא שהמומחיות והמעמד המקצועי של המשרד להגנ"ס בתחום החומרים המסוכנים מעניקים לו מרחב תמרון בהפעלת שיקול דעת.

ארגוני הסביבה הצטרפו לעתירה

לעתירה של איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון הצטרפו כאמור גם 6 ארגונים סביבתיים (אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, צלול, עמותת קשת, שומרי הבית ומגמה ירוקה") כידידי בית המשפט. לדברי הארגונים, הם הציגו חוות דעת ועמדות מקצועיות שהתריעו על כך שההחלטה להגדיל את כמות הנפט הגולמית התקבלה בפזיזות, בלי שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים, תוך עיגול פינות ועצימת עיניים לנתונים ושיקולים שהיו צריכים להביא לדחיית הבקשה להגדלת הכמויות.

כמו כן טענו הארגונים הסביבתיים כי לא נערכו בדיקות בנוגע להשלכות ולסיכונים של הגדלת כמות הנפט ביחס לשאר מערכות קצא"א המצויות מחוץ לאשקלון, לרבות באילת.

לגבי חוות הדעת שהגישו ארגוני הסביבה, בית המשפט טוען כי הן לא עוסקות ישירות בעמידת קצא"א בתנאים המוקדמים שנקבעו בהיתר הרעלים של שנת 2023, אלא בפעילות קצא"א באילת ובסכנות של החזקת ושינוע של נפט והן לא מתייחסות ספציפית לסיכון הגובר הנובע מהגדלת כמויות הנפט.

התייחסויות

תגובת עו"ד מאיר הלר, שייצג את קצא"א בהליך: "העתירה נדחתה בצדק. מדובר בהליך תקין שהתבסס על תשתית עובדתית מלאה ובחינה מקצועית מדוקדקת. הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על קצא"א הוא מהמחמירים בתעשייה, לעיתים אף מכביד ומנותק מפרופורציה, ונובע לא אחת מלחצים חיצוניים של ארגוני סביבה העוסקים ביחסי ציבור לעצמם במקום בקידום אמיתי של ההגנה על הסביבה. איגוד הערים בחר לחרוג מתפקידו ולהצטרף למסע הזה, תוך הצגת טענות שנדחו כולן, לרבות ניסיון להשליט תפיסה בלתי סבירה של 'אפס תוספת סיכון' שאין לה אחיזה מקצועית או משפטית."

איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון: "לפי החלטת בית המשפט, קצא"א אינה רשאית להגדיל כמות הדלקים במכלל אשקלון וזאת עד להשלמת כל המסמכים הנדרשים לצורך בחינת הסיכונים הסביבתיים על-ידי הממונה במשרד להגנת הסביבה. בית המשפט דחה את הפרשנות של קצא"א לפיה הגדלת כמות הדלקים היא אוטומטית עם התמלאותם של תנאים טכניים, וקבע כי אישור ההגדלה מחייב בחינה מקצועית נוספת לאור מסמכים נוספים שיוגשו. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ימשיך לפקח ולעמוד על המשמר, ומבהיר כי ייאבק בכל האמצעים החוקיים והציבוריים על-מנת למנוע הגברת הסיכונים לפגיעה בבריאות הציבור והגנת הסביבה."

עו"ד מירב עבאדי, המייצגת את אדם טבע ודין: "על אף שהעותרת וידידי בית המשפט הצביעו על שורה ארוכה של כשלים שנפלו בהחלטת הממונה על היתר הרעלים (במשרד להגנ"ס), בחר בית המשפט להתעלם מהם ולהיצמד להלכה שלפיה בית המשפט לא מתערב בהחלטה שבמומחיות המצויה בשיקול דעתה של הרשות המוסכמת. התוצאה של החלטה זו היא שתושבי אשקלון בפרט ותושבי ישראל בכלל ייחשפו לסיכונים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים כתוצאה מהגדלת היקף השינוע."

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: