הממשלה אישרה השבוע (א') לקדם את התוכנית לכריית פוספטים של חברת כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) באתר שדה בריר הסמוך לערד בטענה שדחייה נוספת של התוכנית עלולה לפגוע בפעילות התעשייתית בישראל ואף להוביל לסגירתה.
לפי ההחלטה שאושרה, יקודם הליך עריכת תסקיר ההשפעה על הסביבה הדרוש לתוכנית ולפי תוצאותיו יוחלט אם לקדם אותה. עוד מצוין בהחלטה כי לפי הודעת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, התוכנית חייבת להתייחס לאוכלוסייה הבדואית באזור ולהשלכות הבריאותיות והסביבתיות של הקמת המכרה.
כאן המקום להזכיר כי לפני כ-3 שנים, פרסם המשרד להגנ"ס נייר עמדה בנושא כריית פוספטים ובעמדת השרה להגנ"ס דאז תמר זנדברג שצורפה לנייר, היא הטילה ספק בהיתכנות הכלכלית של התוכנית להקמת המכרה בשדה בריר. לפי זנדברג, מצד אחד קידום התוכנית ידרוש לפנות ולפצות אלפי תושבים (בעיקר בדואים), ומצד שני התמלוגים שהמדינה תקבל מכריית הפוספט יהיו מזעריים בגלל עלייה ניכרת במחירו בשנים האחרונות. כל זה לצד ההשלכות החמורות שיש לכריית הפוספטים על בריאות התושבים ועל הסביבה.
זה שנים מנהלים תושבי האזור וארגונים ירוקים מאבק נגד תוכנית הכרייה של כיל רותם בשדה בריר (ושדה זהר דרום) בטענה שהיא מסכנת את הסביבה ואת בריאות הציבור.
קישור להחלטת הממשלה בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, בהחלטתה אישרה הממשלה לקדם את תוכנית הכרייה בשדה בריר באמצעות הכנת תסקיר השפעה על הסביבה שעל בסיס מסקנותיו תחליט המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אם אפשר לקדם את התוכנית.
לפי ההחלטה שאושרה, חודשיים מקבלת הצעת ההנחיות לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה מהמשרד להגנ"ס, ייכנס יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דיון בנושא אישור ההנחיות. לאחר מכן משרד האנרגיה והתשתיות יערוך ויגיש בהקדם את תסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית.
עוד מצוין כי הממשלה רושמת לפניה את הודעת השרה סילמן כי הצעת ההנחיות לתסקיר של משרדה תכלול התייחסות לאוכלוסייה הבדואית באזור ולהשלכות הבריאותיות והסביבתיות של הקמת המכרה.
בהמשך לכך כוללת ההחלטה גם הוראה להנחות את הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לקדם את עבודת המטה הנדרשת לבחינת הקמת היישוב אל-פורעה שאמור לאכלס את התושבים הבדואים שיפונו משטח אתר הכרייה.
תוכנית הכרייה בשדה בריר מקודמת משנת 2008 וכעשור לאחר מכן החלה לצבור תאוצה. בתחילת שנת 2018 אישר קבינט הדיור תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה באתר. סגן שר הבריאות בזמנו, יעקב ליצמן, התנגד לאישור התוכנית כיוון שהיא לא כללה תסקיר בריאות. כמו כן הוגשו כמה עתירות בבג"צ נגד התוכנית.
כשנתיים אחר כך אושר מתווה לבחינת היבטים בריאותיים של תוכניות כרייה והוא הוטמע בתוכנית וגרסה מתוקנת שלה אושרה בשנת 2021 בוועדת השרים. השרה להגנ"ס בזמנו, תמר זנדברג, הגישה ערר על ההחלטה ובעקבותיה התקבלה בשנת 2022 החלטת ממשלה שקבעה שלפני קידום של תוכנית מפורטת לאתר שדה בריר, או הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון בנושא. לפי ההחלטה, באותו דיון יוצגו נתונים מעודכנים באשר להיבטים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של כריית הפוספטים באתר. בעקבות כך פרסם המשרד להגנ"ס בסוף שנת 2022 נייר עמדה מפורט בנושא.
לפני כחודשיים הגישה חברת כיל רותם בג"ץ נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שבו ביקשה לקדם את התוכנית לכריית פוספטים באתר שדה בריר ולהורות למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הנחיות לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה. החלטת הממשלה שהתקבלה השבוע נותנת למעשה אור ירוק לקידום התוכנית.
סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. בישראל, חברת כיל רותם מפיקה סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם בקצב של 5–7 טון בשנה, מכוח זיכיון שנתן לה מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה. בסוף שנת 2024 זיכיון הכרייה של כיל רותם הוארך בעוד 20 שנה.
ואולם, עתודות הפוספט הקיימות צפויות להסתיים ברובן בשנים הקרובות. אולם, במרבץ זהר דרום שבבקעת ערד, הכולל את שדה בריר ושדה זהר דרום, יש לפי ההערכות עתודות פוספט נוספות בכמות של כ-70 מיליון טון. עתודות אלה עשויות לאפשר להמשיך את הפקת הפוספט בישראל לתקופה נוספת של כ-13–20 שנה, עבור כל שדה (בריר וזהר דרום), תלוי בקצב הכרייה.
חשוב לציין שתעשיית הפוספט בעלת השפעה סביבתית ניכרת, בין היתר בתחומים של פליטות מזהמים לאוויר, פגיעה נופית ואקולוגית, שפכי תעשייה, פסולת תעשייתית ועוד.
---
מסמכים רלוונטיים: