על רקע מאבק ממושך בין ארגוני סביבה ותושבים לחברת כיל בנושא כריית הפוספטים בשדה בריר, ליד העיר ערד, המשרד להגנת הסביבה החליט לפרסם את עמדתו בנושא.
עם הפרסום הביעה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ספק לגבי היתכנות המשך כריית הפוספטים, משום שזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפי תושבים (בעיקר בדואים), אל מול קבלת תשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. לדבריה, במקום להמשיך לבזבז את המשאבים ולסכן את האוכלוסייה בסביבה, על המדינה לעסוק בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו.
עם זאת, המסמך מפרט את הצעדים שיש לנקוט בהם במצב שיוחלט לאשר לחברת כיל את הכרייה באזור ערד. בין היתר מומלץ על בחינה מחודשת של התגמולים שהמדינה תקבל מהכרייה, שכן השווי הכלכלי של הפוספטים המריא בשנים האחרונות, על הבטוחות מצד החוצבים לשקם את השטח לאחר הכרייה ועל בחינת היבטי זיהום אוויר מחדש.
כתבות רלוונטיות:
סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. לפי נייר העמדה של המשרד להגנ"ס, בישראל מפיקה חברת רותם שבבעלות כיל סלע פוספט במרבצים בשדות צין, אורון, חתרורים ומישור רותם, בקצב של 7-5 מיליון טונה בשנה, זאת מכוח זיכיון שניתן לה על ידי מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה ועתיד לפוג בשנת 2024. תעשיית הפוספט בעלת השפעה סביבתית ניכרת, בין היתר בתחומים של פליטות לאוויר, פגיעה נופית ואקולוגית, שפכי תעשייה, פסולת תעשייתית ועוד.
עתודות הפוספט הקיימות צפויות להסתיים ברובן בשנים הקרובות. אולם, במרבץ זהר דרום שבבקעת ערד, הכולל את שדה בריר ושדה זהר דרום, יש עתודות פוספט נוספות שעשויות לאפשר להמשיך את הפקת הפוספט בישראל לתקופה נוספת של כ-20-13 שנים, עבור כל שדה - תלוי בקצב הכרייה.
תוכנית הכרייה בשדה בריר מקודמת מזה למעלה משני עשורים במוסדות התכנון. בתחילת השנה קבעה החלטת ממשלה כי לפני קידום של תכנון מפורט לשדה בריר או תסקיר השפעה על הסביבה, תקיים הממשלה דיון. בדיון יציגו משרדי ממשלה רלוונטיים נתונים מעודכנים בנושא מדיניות כריית הפוספטים בישראל, זאת בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים. בעקבות החלטת הממשלה הכין המשרד להגנת הסביבה את המסמך שפורסם כעת שבוחן את היבטים שונים של מדיניות כריית הפוספטים.
במסמך, המשרד להגנת הסביבה מתאר היבטים שונים וההשלכות במקרה שהכרייה תימשך. כך, אם תאושר הכרייה באזור ערד, האוכלוסייה הבדואית המונה אלפי אנשים ומתגוררת בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו - ככל הנראה תפגע מזיהום אוויר. המשרד מדגיש את הצורך לתת להם מענה אם הכרייה באזור תאושר.
בעניין זיהום אוויר, בעבר קודמה תוכנית מפורטת בעניין שדה בריר, במסגרתה הוכן תסקיר השפעה על הסביבה והוגשה חוות דעת המשרד לגביו. אך מאז הוגשה חוות הדעת לתסקיר, לדברי המשרד, השתנו פרמטרים מסוימים העשויים להקשות על עמידה בערכי הפליטה המותרים. ערכי איכות אוויר עודכנו, חלו שינויים באופן קביעת מקדמי הפליטה, נרשם גידול באוכלוסייה באתר ושינויים בהיקפי הכרייה הצפויים. בהתאם לכך יהיה צורך לבחון היבטים אלה מחדש במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה.
היבט נוסף שיהיה צריך לבחון בהקשר זה הוא תמלוגי המדינה מהפוספט. לדברי המשרד להגנת הסביבה, למשרד האנרגיה יש הערכות עדכניות לגבי השווי הכלכלי של הפוספט, ובשל עלייה משמעותית במחירו בשנים האחרונות, התגמול למדינה מהווה רק חלק זעיר מהשווי הנוכחי.
לכן נדרשת בחינה מחודשת של גובה התקבולים וחלקה של המדינה (government take) בהכנסות מכריית פוספטים, טרם חידוש של זיכיון כרייה. במקרה של מכרז על זיכיון הכרייה העתידי יש לקבוע מחיר מינימום ראוי. כיום עומד מחיר סלע הפוספט על כ-320 $ לטונה ומחירו יותר מהכפיל את עצמו בשנה החולפת.
המשרד מתייחס גם לנושא הבטוחות לשיקום מפגעים לאחר שבעבר מפעלים השאירו שטחים מזוהמים, גם משום שלא הייתה אכיפה ממשית. לדברי המשרד, תעשיית הפוספט מהווה פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים נרחבים המחייבים פעולות מניעה ושיקום ולנזקים סביבתיים הנאמדים במאות מיליוני שקלים בשנה, בין היתר בפליטות לאוויר, זיהום קרקע, זיהום מי תהום, ייצור פסולת תעשייתית, מערומי פוספוגבס ועוד. על כן כל זיכיון עתידי חייב לבוא לצד מנגנוני בטוחות אשר יבטיחו שיקום וטיפול מלא במפגעים אלה.
נושא נוסף שתידרש לו הממשלה בהחלטה אם לאשר את המשך הכרייה הוא עתיד עובדי הכרייה של רותם אמפרט שבבעלות כיל. כיום מעסיקה החברה כאלף עובדים בהעסקה ישירה ועוד כ-3,500 קבלנים וספקי משנה בהיקף מלא או חלקי.
תגובת כיל ICL: "למיטב הבנתנו אין כל חדש בעמדת המשרד להגנ״ס, לפיה אין כל מניעה להמשיך את הליכי התכנון. אנו מצרים על הזמן הרב שלקח לחזור על הדברים תוך הקפאת תהליכי התכנון בשנה שלמה והתעלמות מהנזקים הנובעים מכך והשלכותיהם על התעסוקה, הכלכלה והתעשייה. ראוי להדגיש כי כל משרדי הממשלה, כולל המשרד להגנ"ס עצמו, תמכו בקידום התכנית, כפי שבא לידי ביטוי בעמדת הממשלה בבג"ץ. תעשייה זו הפועלת בנגב מספקת תעסוקה איכותית לכעשרת אלפים משפחות באופן ישיר ועקיף ומפיקה את הפוספט אשר מהווה, על פי האו"ם, אחד המרכיבים החיוניים לקיום האנושות והכרחי, בין היתר, להתמודדות עם משבר המזון העולמי ולייצור רכבים חשמליים."
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "תוצאות הבחינה מעמידות בספק רב את היתכנות הכרייה של פוספט בבקעת ערד. כרייה כזו תהיה כרוכה בפינוי ופיצוי של אלפים רבים של אזרחי המדינה, ותהיה כרוכה בתשלום תמלוג מזערי על משאב הטבע ביחס למחירו בשוק. במקום המשך כילוי המשאב תוך פגיעה בבריאות ובסביבה, על מדינת ישראל להשקיע את השנים הקרובות בקידום מתווה של עתיד תעסוקתי יציב ובר-קיימה לנגב על כלל תושביו".
---
מסמכים רלוונטיים: