חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון סיימו בהצלחה מחקר שבדק טיפול חדשני בשפכים שנוצרו בתהליך ייצור חומצה זרחתית. הטיפול החדשני, הכולל 3 שלבים, מאפשר לעשות שימוש חוזר בתעשייה במים נקיים ובחומרי גלם דוגמת חומצה גופרתית וזרחן.
השלב הראשון של הטיפול כולל הפרדה של החומצה הגופרתית באמצעות אלקטרודיאליזה. לאחר מכן מבצעים אוסמוזה הפוכה ובשלב האחרון מנטרלים את החומציות שנותרה. לפי החוקרים, על אף הרכב המים הבעייתי בשפכים החומציים, ניתן להפחית משמעותית את נפחם ואת הסיכונים הסביבתיים מהם, וכן להפחית את עלויות הטיפול בהם, לרבות עלויות אנרגיה.
תהליך הייצור של חומצה זרחתית מייצר שפכים תעשייתיים בעלי חומציות גבוהה, מליחות ופוטנציאל שיקוע המלחים גבוה. מאחר שקשה לטפל בהם הם מאוחסנים בבריכות אידוי, אך הן עלולות לדלוף, כפי שאכן קרה במפעל רותם אמפרט שבנגב לפני 5 שנים.
כתבות רלוונטיות:
חומצה זרחתית היא מרכיב חשוב בתעשיית הדשנים. המחקר שהובילה הדוקטורנטית ליאור מונט בהנחיית ד"ר עודד ניר מממכון צוקרברג לחקר המים באונ' בן גוריון, ביקש למצוא טיפול בשפכי החומצה הזרחתית, כך שאפשר יהיה להמשיך להפיק ממנה תועלת מבלי להסתכן בהכרח בנזק סביבתי או בריאותי.
כאמור, הם פיתחו טיפול ב-3 שלבים:
החוקרים מציינים שצריכת החשמל של התהליך לא גבוהה ולכן השיטה היא בעלת היתכנות כלכלית.
המחקר המדובר מאוד רלווונטי גם עבור לפחות מפעל אחד בישראל, רותם אמפרט מקבוצת כיל, המייצר חומצה זרחתית, שבשנת 2017 קרסה בריכת שפכים תעשייתיים שלו.
קריסת הבריכה גרמה לזיהום של נחל אשלים, לתמותת בעלי חיים ולסגירת הנחל למטיילים ל-3 שנים. ארועים מסוג זה או נסיבות אחרות, כמו הצפה עקב אירוע גשם משמעותי, עלולים להוביל לתוצאה דומה של דליפה וזיהום שטחי טבע, קרקעות ומי תהום.
בעקבות הדליפה של שפכים חומציים לנחל אשלים -2017, המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת רותם אמפרט לבחון חלופות טכנולוגיות ליצור חומצה זרחתית [H3PO4] ואחסון תוצר הלוואי העיקרי מתהליך הייצור – פוספוגבס. החברה פרסמה שני דוחות שסיכמו את הנושא.
הדוח שבחן חלופות לייצור חומצה זרחתית, הציג תיאור של תהליכי ייצור, ניהול וטיפול בתוצר הלוואי העיקרי של תהליך הייצור - פוספוגבס, טכנולוגיות לשינוע ואחסון פוספוגבס וסקירת חלופות למיקום אתרים לאחסנת פוספוגבס.
המסמך שעסק באחסון פוספוגבס הראה כי קיימת עדיפות לאחסון בבורות כריית חול – המשך הר הגבס הקיים, הן בהיבט הסביבתי-תכנוני והן בהיבט הכלכלי-תפעולי. אחסון הפוספוגבס בשיטה זו נמצאה זמינה בטווח הבינוני, ולא הציגה פגיעה בשטחים רגישים או במסדרונות אקולוגיים.
גם החלופה של אחסון בשטחי פוספט כרויים נמצאה כחלופה בעלת עדיפות, אם כי פחותה מהחלופה הראשונה, מאחר שהיא הייתה רחוקה יותר ובעלת פער טופוגרפי גדול יותר בינה לבין המפעל בו נוצר הפוספוגבס.
---
מסמכים רלוונטיים:
חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים:
חברה | איש קשר | טלפון | דוא"ל |
---|---|---|---|
מיש שפכי תעשיה | יוסי הלוי | 072-3712250 | Mish@infospot.co.il |
גרינסויל | סתיו אמרוסי | 054-9360575 | greensoil@infospot.co.il |
נגב אקולוגיה | מאיה כהן | 072-3712247 | negev@infospot.co.il |
אלקון | חיים שטיין | 072-3290662 | Elcon@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |