כחצי שנה לאחר סבב הערות ציבור, המשרד להגנ"ס מפרסם את הגרסה הסופית של מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נייחים נפיצים, וכן את טיוטת התנאים הנוספים להיתר רעלים הנובעים מהמדיניות, וכן מסמך הערות הציבור שהתקבלו כולל המענה שניתן להן.

המדיניות החדשה מתווספת למדיניות הראשית למרחקי הפרדה במקורות סיכון נייחים, אלא שהיא מתמקדת בחומרים נפיצים. אחד הזרזים לקידום המדיניות החדשה היה פיצוץ החומ"ס בנמל ביירות בקיץ האחרון שגבה מחיר כבד מלבנון.

עד היום, התעשייה הביטחונית שמהווה את עיקר העוסקים בחומרים נפיצים בישראל פעלה על פי מדריך של משרד הביטחון, והמדיניות החדשה באה בנוסף אליו אך היא תחול גם על מפעלים אזרחיים רלוונטיים. ההערכה היא שיש בסה"כ כ-40 מפעלים ביטחוניים ואזרחיים שהמדיניות החדשה תחול עליהם.

המשרד להגנ"ס קיבל חלק קטן מההערות שהוגשו לו בסבב הערות הציבור ותיקן את התנאים בהתאם. פירוט התיקונים וחלק מהתנאים החדשים - בהמשך הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. טיוטת מדיניות מרחקי הפרדה לחומרים, 17.9.2020
2. עדכון במדיניות מרחקי הפרדה, 23/08/2020
3. מביירות לחיפה: "קיבלנו תשובות טובות, אפשר להירגע", 12/08/2020
4. רגולציה חדשה: ניהול סיכונים במפעלים המחזיקים חומ"ס, 24/01/2019
5. למידע נוסף על חומרים מסוכנים, infospot

למה צריך מדיניות נפרדת למרחקי הפרדה לנפיצים?

המשרד להגנ"ס מסביר כי המדיניות החדשה עוסקת במרחקי הפרדה בין מקורות סיכון נייחים, כגון מפעלים ומחסנים, המחזיקים חומרים נפיצים לבין רצפטורים אחרים שאינם עוסקים בנפיצים ונמצאים בסביבת אותם מקורות סיכון.

בשל הסיכון המיידי הנשקף מעצם טבעם של חומרים נפיצים אשר אינו מאפשר זמן תגובה והיערכות, ההגדרה של רצפטורים ציבוריים רחבה יותר מזו הקיימת במדיניות מרחקי הפרדה הכללית (עבור חומרים רעילים ודליקים). כך למשל, דרכים סמוכות נחשבות לרצפטור ציבורי עבור חומרים נפיצים בשונה ממדינות מרחקי ההפרדה הכללית. כך גם לא נקבעו סטנדרטים שונים עבור מצב תכנון ועבור מצב קיים במדיניות לחומרים נפיצים.

על איזה חומרים חלה מדיניות מרחקי הפרדה לנפיצים?

המדיניות חלה על חומרים נפיצים מקבוצה 1 כהגדרתם בספר הכתום של האו"ם, המופיעים בתוספת השנייה לחוק החומרים המסוכנים. העיסוק בחומרים הרשומים בתוספת זו מחייב היתר רעלים.

סקר מרחקי הפרדה ותוכנית להפחתת הסיכון

כאמור, יחד עם מסמך המדיניות פורסמה טיוטת התנאים הנוספים להיתר הרעלים העוסקים בנפיצים – שיחייב את המפעלים הרלוונטיים ליישמו כשיקבלו אותו, והוא אשר מפנה למסמך המדיניות החדש.

מסמך התנאים להיתר רעלים – עיסוק בנפיצים מפרט את האופן הראוי לקליטת הנפיצים במפעל, סוגיית מרחקי ההפרדה, סיווג הנפיצים, אחסונם, תפעולם ותחזוקתם, הובלתם, טעינתם, פריקתם וכן תיעוד התהליכים הרלוונטיים הקשורים לכך. 

מסמך התנאים קובע אבני דרך ולוחות זמנים ליישום הדרישות: ביצוע סקר מרחקי הפרדה, מיפוי המתקנים הקיימים והרצפטורים הציבוריים הרגישים והכנת תוכנית להפחתת הסיכון. לאחר בחינת התוכנית יחל היישום בכפוף למעקב של המשרד להגנ"ס.

לפי טיוטת התנאים, העסק יבדוק ויסווג את הנפיצים לא יאוחר מחודש מעת קליטתם במפעל.

באשר למרחקי ההפרדה, העסק מחויב להכין מספר דברים