המשרד להגנת הסביבה מדווח שלפני מספר ימים עיכב לחקירה נהג ביובית שנתפס מרוקן תכולת ביוב במקום אסור, בשוחה לצד הדרך בכביש 444, סמוך לישוב תל יצחק. בחקירה התברר כי בשנה שעברה נתפס הנהג 6 פעמים על עבירות דומות והוטלו עליו קנסות בכל פעם. המשרד הודיע כי יפעיל את אמצעי האכיפה העומדים לרשותו במקרה זה ובינתיים המשאית הוחרמה מהנהג והועברה למגרש ייעודי. פעילות האכיפה הייתה משותפת למשטרה הירוקה ולמשטרת ישראל.

בשנים האחרונות רווחת תופעה של הזרמת שפכים פיראטית לפתחי ביוב אקראיים על ידי קבלני פינוי שפכים, ללא ידיעת בעלי העסק ששילמו לבעלי הביובית לשאוב את הביוב ולפנות אותו לאתר מורשה.

ההזרמה הפיראטית נועדה לחסוך את עלויות הטיפול בשפכים במתקן טיפול המיועד לכך. מדובר בפעולה לא חוקית שפשוט לבצע, משום שאפשר להזרים את הביוב בכל מקום שנסתר לעין. כדי להילחם בתופעה במקרים בהם מדובר בשפכי תעשייה, עודכנו הנחיות לתפעול ותחזוקת מפרידי שמן/דלק ומפרידי שומן ושמנים כך שיחייבו בעלי עסקים לקבל אסמכתא גם ממתקן הטיפול שקולט את השפכים ולא רק מקבלן הפינוי.

לא ידוע לנו מה סוג השפכים שהוזרמו במקרה הנוכחי.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו ההנחיות של תחזוקת מפרידי שמן/דלק ממים, 06.09.2020
2. הנחיות לתפעול ותחזוקה של מפריד שמנים ושומנים, 09.01.2020
3. ירידה משמעותית בהעברת שמן משומש למיחזור, 20.02.2019
4. תופעה: הזרמת שפכים אסורים שפוגעת בכיס של כולנו, 08.5.2016
5. טיוטת הנחיות חדשה להגשת בקשה להקלה בשפכי תעשיה, 23.04.2019
6. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot​

תופעה: הזרמת שפכים פיראטית שפוגעת כלכלית וסביבתית

בשנים האחרונות רווחה תופעה של הזרמת שפכים לפתחי ביוב אקראיים על ידי קבלני פינוי שפכים. כתוצאה מההזרמה הפיראטית נגרם נזק נרחב הן סביבתי והן כלכלי לגורמים שונים. הנזק חמור במיוחד אם מדובר בשפכי תעשייה אסורים – אז נוספת פגיעה סביבתית לנזק הכלכלי הרוחבי.

מדובר במקרים שבהם קבלן פינוי שפכים עם רכב ביובית או מיכלית מפנה מבית עסק שפכים תעשייתיים האסורים בהזרמה למערכת הביוב העירונית. אלא שבמקום לפנות את השפכים המזוהמים לאתרים ייעודיים לטיפול בשפכים אסורים, הביובית מרוקנת את הביוב בצד הדרך, או מזרימה בעצמה את השפכים האסורים למערכת הביוב העירונית כדי להתחמק מתשלום דמי הטיפול לאתר המוסדר. כל זאת, ללא ידיעת העסק, שמקבל מבעל הביובית אסמכתא על פינוי השפכים.

במקרה בו הביוב מוזרם בשטח פתוח כלשהו, ולא למערכת הביוב, הוא מייצר מפגע תברואתי, אקולוגי, וסביבתי בנקודת הריקון. מעבר לכך, בהתאם לסוג השפכים, הקרקע ומי התהום באזור, יכול להיווצר זיהום קרקע ומי תהום.

הבעיה הסביבתית הישירה שנוצרה במקרה ומדובר בשפכים תעשייתיים אסורים המוזרמים למערכת הביוב העירונית, היא פגיעה בצנרת ההולכה של הביוב שלא בנויה להוביל שפכים מסוג זה, וחלחולם האפשרי לקרקע וגרימה לזיהום קרקע ומי תהום. הבעיה הסביבתית העקיפה הייתה שהמזהמים הגיעו למט"ש האזורי, שם פגעו באיכות השפכים העירוניים (סניטריים) המיועדים להשקיה של שדות חקלאיים. כך, עלה חשש שאותם מזהמים יגיעו לתוצרת החקלאית שאנו אוכלים.

מעבר לפגיעה הסביבתית, קבלני פינוי עצמאיים הפועלים כחוק לא יכלו להתחרות במחירים שמציעים הקבלנים העבריינים לבעלי העסק עבור פינוי השפכים וחלקם נהפכו לעבריינים בעצמם. גם אתרי הטיפול בשפכים אסורים, שמתקשים להתקיים באופן כללי, איבדו הכנסות, תאגידי המים העירוניים נאלצו לתקן את הפגיעות בצנרת העירונית שנגרמו מהשפכים הבעייתיים וכך גם המט"שים, שנאלצו לערוך טיפולים הרבה יותר יקרים בשפכים שבדרך כלל לא מגיעים אליהם.

כדי לצמצם את התופעה, לפני כשנתיים המשרד להגנ"ס פרסם הנחיות לתפעול ותחזוקת מפרידי שמנים, לפיו בעל העסק יחויב לקבל אישור בכתב גם מהמפנה וגם מאתר הטיפול שקולט את השומן והשמן. מסמך הנחיות דומה פורסם למפרידי שמן/דלק ממים, שרלוונטי למוסכים, תחנות דלק וכו'.

התייחסויות

יניב גרין, מרכז צוות במשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה: "מדובר בעבירות חוזרות של שפיכת ביוב שלא במקום המיועד. הנהג ביצע עבירה חוזרת, ועל כן הוחלט לפתוח תיק חקירה במשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה. אנו רואים בחומרה עבירות של שפיכת פסולת בשטחים הפתוחים ופועלים למגר אותן ולמצות את הדין עם הגורמים העבריינים".

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: