הממשלה אישרה החלטה הנוגעת להשתתפות ישראל בוועידת האקלים השנתית של האו"ם שתתקיים בדובאי בנובמבר. במסגרת זו אישרה הממשלה תקציב של 8 מיליון ₪ להקמת ביתן לאומי בוועידה, סכום הגבוה ב-3 מיליון ₪ מהסכום שהושקע בשנה שעברה. עיקר התקציב יושקע על ידי משרד החוץ. גם המשרדי להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה ישקיעו בדוכן מיליון ש"ח כל אחד.

בתוך כך, קיים חשש שישראל תגיע לוועידה ללא הישגים משמעותיים: ללא חוק אקלים, שתקוע בינתיים עקב חילוקי דעות בין משרדי הממשלה, ומבלי שהוחל מס פחמן.

ארגון אדם טבע ודין, מארגוני הסביבה המובילים בישראל, הודיע כי לא ישתתף בוועידה משום ש"מדובר בבזבוז אדיר של זמן וכסף ובלא יותר מאשר הכשרת המחדלים האקלימיים החמורים העולמיים, ואת אלו של ישראל בפרט". התגובה המלאה מופיעה בהמשך.

קישור לנוסח החלטת הממשלה מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס נסוג ליעד הפחתת פליטות נמוך יותר, 8.6.2023
2. המחלוקת על יעדי הפחתת פליטות בחוק האקלים, 16.5.2023
3. מחלוקת בין משרדי הממשלה על חוק האקלים, 1.5.2023
4. נמשכת מגמת הפחתת פליטות גזי החממה, אך היעד רחוק, 21.3.2023
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

"הדוכן יציג את יכולותיה של ישראל"

לפי החלטת הממשלה, הקמת ביתן לאומי בוועידת האקלים תאפשר לישראל להציג את יכולתיה בתחומי טכנולוגיות אקלים חדשניות וכן את המחקר והפיתוח שערכה בנושא. ההשתתפות תסייע ב"מיצוב ישראל כמדינת חדשנות מובילה ותחזק הנכסיות של ישראל בקהילה הבינלאומית כמדינה הפועלת למתן פתרונות מעשיים, ישימים ובקנה מידה עולמי למשבר האקלים", נכתב.

כמו כן, הוחלט להקים ועדת היגוי שתתכנן את הקמת הביתן ואת התכנים שיוצגו בו. המימון יגיע מ-11 משרדי ממשלה שישקיעו יחדיו 8.15 מיליון ₪. מתוכם, משרד החוץ ישקיע 3.5 מיליון ₪, משרד רוה"מ יקצה 1 מיליון ₪ וכך גם המשרד להגנת הסביבה.

עוד נקבע במסגרת החלטת הממשלה כי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית תקצה 300 אלף ₪ לטובת השתתפות ישראל בוועידת האקלים, וכן שישראל תתקצב – מתוך תקציב הביתן – ב-350 אלף ₪ סיוע לפרויקט "החומה הירוקה" שנועד להתמודד עם תופעת המדבור באפריקה.

האם יהיה חוק האקלים עד הוועידה?

תהליך קידום חוק האקלים עבר גלגולים רבים עוד בממשלה הקודמת, אך כאשר הושבעה הממשלה הנוכחית, היא קבעה בקווי היסוד שלה יעד להפחתת פליטות גזי חממה של 50% עד 2030. ואכן, המשרד להגנת הסביבה ניסה להביא לאישור הצעת חוק עם יעד זה לפני כחודשיים, אך נשלח להגיע להסכמות מקדימות עם משרדי הממשלה האחרים שהתנגדו ליעד, בראשם משרד האנרגיה.

משרד האנרגיה סבור שגם הצבת יעד של 30% הפחתת גזי חממה הוא שאפתני.התריע לא פעם כי ישראל לא תוכל לעמוד ביעד של 50% בשנה האחרונה   וגם לשמור על אמינות אספקת החשמל. בעקבות כך המשרד להגנת הסביבה הסכים להתפשר ולקדם יעד של 30% הפחתה לקראת ועידת האקלים הקרובה, אך משרד האנרגיה דוחה גם הצעה זו.

התייחסויות

ארגון אדם טבע ודין: "לאור מיקום הכנס ונשיאותו לצד ההתעלמות של ישראל מהצורך הדחוף בהיערכות למשבר האקלים, הרי שמדובר בבזבוז אדיר של זמן וכסף ובלא יותר מאשר הכשרת המחדלים האקלימיים החמורים העולמיים, ואת אלו של ישראל בפרט. כזכור, הממשלה התחייבה להעלות חוק אקלים בתוך שישה חודשים ובפועל נשארנו עם מילים ריקות מתוכן כשאין אפילו מועד להעלאת החוק. ונזכיר, לא זו בלבד שלא מדובר בחקיקה שאפתנית לעומת החקיקה המעודכנת באירופה, אלא שבמקביל נוקטת המדינה צעדים אנטי סביבתיים כמו ביטול המיסוי על הפלסטיק החד פעמי או פתיחת הים לחיפושי גז ונפט נוספים.  בשל כל אלו, וחרף החשיבות שאנו רואים בהסכמים הבינלאומיים, לא ניקח השנה חלק בוועידה".

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן" :הוועידה בדובאי מהווה הזדמנות ליצור קשרים ולבנות את הקומה הבאה עם שכנינו הקרובים והרחוקים יותר בתחומים המשותפים לכולנו. אנו שמחים להביא חיבורים ויכולות המחזקות את ישראל במישורים רבים, בטחוני מדיני וכלכלי ורואים חשיבות וכוח ברתימת נציגים מגוונים מהממשלה, מהשירות הציבורי, מהאקדמיה, מהחברה האזרחית ומהסקטור העסקי בישראל במטרה ליצור שיתופי פעולה בתחומי האקלים, הסביבה, אנרגיות מתחדשות, הצלת מזון, חקלאות ועוד. חובתנו להגיע למפגש האמנה עם בשורה אמיתית לגבי תרומתה של ישראל למאבק בשינויי האקלים בדמות חוק האקלים שאנחנו מקדמים – שבו מנגנונים למעבר למשק מאופס פליטות ולהיערכות של המשק להשפעות של שינויי האקלים. חוק שאפתני שמציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם".

---

מסמכים רלוונטיים: