המשרד להגנת הסביבה פרסם את דוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2022. הדוח מתאר את תוצאות הניטור הלאומי במפרץ אילת, שמבוצע בהתאם לתוכנית הניטור הלאומית.

לפי הממצאים, מצב המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת – השונית הצפונית בעולם – השתפר מעט בשנת 2022, גם אם מוקדם לומר שמדובר במגמה: שונית האלמוגים החלה להשתקם מסערה שפקדה אותה ב-2020 וטמפרטורת המים ירדה. אולם, אוכלוסיית קיפודי הים הממלאת תפקיד באיזון האקולוגי המשיכה להצטמצם והתגלו פגמים חדשים בבעלי חיים ימיים, כנראה בשל חשיפה למתכות ועלייה בחומציות הים.

הדוח מוסר נתונים גם לגבי כמות וכיוון המכליות שעברו במסוף קצא"א אילת בשנת 2022. מהנתונים עולה כי המכליות משנעות נפט בכיוון הפוך מזה שדובר עליו בהסכם רד-מד. כלומר, נראה שבשנת 2022 טרם יושםהסכם רד-מד. הפרטים המלאים לפניכם.

סרטון: 20 שנה לתוכנית הניטור של מפרץ אילת

כתבות רלוונטיות:

1. קצא"א משיקה מיזם סיבים אופטיים על בסיס צינור הנפט, 20.6.2023
2. למשרד להגנ"ס יש סמכות לצמצם את פעילות קצא"א, 7.7.2022
3. ביהמ"ש מקפיא את החמרת היתר הרעלים של קצא"א, 12.5.2022
4.  46מדענים וחוקרים: יש לבטל את הסכם קצא"א, 15.12.2021
5. הסכם קצא"א: עמדת האוצר, רשות החברות, והרשויות באשקלון, 01.12.2021

מה מצב שוניות האלמוגים באילת?

הממצאים העיקריים שעלו מדוח סיכום הניטור שפרסם המשרד להגנת הסביבה מראים כי בשנת 2022 מצב שונית האלמוגים היה מעט טוב יותר מהשנתיים שקדמו לה.

בעקבות סערה חריגה במרץ 2020, נפגעו חופי אילת ובעקבותיהם גם שוניות האלמוגים. הסופה כיסתה בחול את האלמוגים ושברה אותם, ופסולת וחלקי תשתיות נסחפו מהחוף אל הים ופגעו בשוניות האלמוגים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, הנזק לשונית לא היה אחיד ובסקר נמצא שהוא התאפיין באובדן כיסוי חי של כ-6% עד 22%, תלוי באתר שנבדק. בשנת 2021 נמדדה ירידה נוספת של 1.5% בכיסוי האלמוגים במפרץ וכן התדרדרות השונית גם בעומק של 20 מטר, כנראה בשל שקיעת החול שנסחף במהלך הסערה. אולם בשנת 2022 נמדדה התחלה של השתקמות השונית ועלייה איטית באחוז הכיסוי החי של אלמוגי אבן.

ירידה בטמפרטורת המים

לפי ממצא נוסף בדוח, העלייה בטמפרטורת המים שתועדה בסקרים הקודמים נמשכת בשנים האחרונות, להוציא שנת 2022. מדובר בעליית הטמפרטורה הן של המים העמוקים והן של המים על פני הים. קצב עליית טמפרטורת פני הים הוא כ-0.045 מעלות בממוצע בשנה, קצב הגבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחישב ה-IPCC.

אולם בשנת 2022 לא נמדדה טמפרטורת שיא כמו בשנים קודמות. הטמפרטורה המרבית שנמדדה בפני הים הייתה אף נמוכה ב-2 מעלות מאשר בשנה הקודמת, ועמדה על 27 מעלות.

עליית טמפרטורת הים היא בין התופעות שנקשרות בשינויי האקלים. הטמפרטורה משפיעה בין היתר על היצורים החיים במים, שחלקם משמשים למזון וכמקור פרנסה, ועלייתה גורמת להפרת האיזון האקולוגי הימי.

פגמים בבעלי חיים ימיים

ממצאים נוספים שעולים מהדוח באשר למצב שונית האלמוגים קשורים לפגמים בבעלי חיים ימיים, ובעיקר ליצורים חד-תאיים ימיים. בשנת 2020 נמצאו לראשונה פרטים של בעלי חיים אלה הסובלים מעיוותים במבנה השלד שלהם. מגמה זו התרחבה בשנת 2022.

לפי הדוח, ייתכן שעלייה שתועדה בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת השלד הגירני של מינים אלה, אך התופעה אינה מאפיינת את כל המפרץ אלא רק את תחנות הדיגום מול תעלת הקינט בחוף הצפוני, מה שמצביע על התעלה כמקור אפשרי לבעיה זו. מזהם נוסף שמוכר כגורם לעיוות בשלד של בעלי חיים ימיים הוא מתכות כבדות. באחרונה נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות באזור.

גם אוכלוסיית קיפודי הים, אוכלוסייה חשובה שניזונה מאצות וכך ממלאת תפקיד חשוב באיזון בין אלמוגים לאצות בשונית, נפגעה מאוד עקב התפרצות מחלה בשנת 2023, ויש סכנה כי המחלה תתפשט לשונית האלמוגים ותפגע בה אם גם הדגים שמנקים את הים מאצות ייפגעו. בשל כך מדגיש המשרד להגנת הסביבה את החשיבות של איסור הדיג בסביבה. יצוין שהצפי היה שקיפודי הים יתרבו הודות לערבוב העמוק שהיה ב-2022, אולם עקב התפרצות המחלה ב-2023, המגמה השתנתה.

ריכוז חנקן וזרחן במי הים

כל תוספת או גריעה מריכוז הנוטריינטים (חנקן וזרחן) הטבעי במי הים עלולים לגרום לשינויים קיצוניים במצב השונית. שינוי בריכוזי חנקן וזרחן מתרחש בהתאם לכמות ערבוב שכבות המים. אחת לכמה שנים יש ערבוב עמוק שמעלה נוטריינטים מהשכבות העמוקות ביותר במפרץ ו"מנקה" אותו מנוטריינטים עודפים. בשנת 2022 התרחש ערבוב עמוק לראשונה מאז 2012, לעומת תדירות גבוהה יותר בעבר, אולם הערבוב היה קצר.

כיוון המכליות במסוף קצא"א באילת הפוך מהסכם רד-מד

בשנתיים האחרונות החברה הממשלתית קצא"א מעוניינת להרחיב את פעילותה במפרץ אילת, מה שיחשוף אותו לסיכוני זיהום ים בנפט שעלולים לגרום לפגיעה בשונית האלמוגים, בין היתר. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לכך בתוקף ומפעיל מדיניות של תוספת אפס סיכון במפרץ אילת.

לפני כחודשיים עמותת צלול שעוקבת אחר פעילות החברה באילת הביעה חשש כי קצא"א תחרוג מכמות שינוע הנפט השנתית המותרת לה על פי היתר הרעלים – 2 מיליון טונות בשנה וציינה כי 7 מכליות כבר ביקרו בנמל קצאא אילת במהלך החציון הראשון של שנת 2023, כמות גדולה בהשוואה לשנים הקודמות. קצא"א השיבה שהיא אינה חורגת מהיתר הרעלים שניתן לה.

בדוח הניטור הלאומי של מפרץ אילת שפורסם כעת, מצויין כי בשנת 2022 ביקרו 11 מכליות בנמל קצאא אילת, כולן הגיעו ריקות ויצאו מלאות –הפוך מהסכם רד-מד, בו סוכם על הגעת מכליות נפט ממדינות המפרץ, פריקתן באילת, הזרמת הנפט בצינור היבשתי של קצא"א לאשקלון ושם העמסתו על מכליות לאירופה וליעדים נוספים. כלומר, לפי הדוח, נראה כי הסכם רד-מד לא פעל בשנת 2022.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השונית באילת היא נכס לאומי ועולמי, שמושפעת משינויי האקלים ומאירועי מזג אוויר קיצוניים שמובילים להתדרדרות במצבה. בכנס שערכנו באחרונה באילת לציון 20 שנה לתוכנית הניטור הלאומית במפרץ אילת של המשרד, הצגנו את עבודת המשרד במפרץ והצבענו על המשך הידרדרות מצב השונית. בהינתן שהתנאים הגלובליים, דוגמת התחממות מי הים והעלייה בחומציות, אינם משתפרים ואף מידרדרים - השונית תתקשה להתמודד עם עקות מקומיות של זיהום ים, דליפות נפט ופיתוח לא אחראי. על כלל הגופים לפעול באחריות, ולעשות שימוש נרחב במדע לגיבוש מדיניות סביבתית, במטרה לשמור על המערכת האקולוגית ושונית האלמוגים במפרץ אילת".

---

מסמכים רלוונטיים: