המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח שמציג את העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר מכלל המקורות בישראל בשנת 2018, עם הערכה לשנים 2019-2020. בדוח נעשית הבחנה בין פליטות גזי חממה – שלא מזיקות לבריאות אך גורמות להעמקת משבר האקלים, לבין פליטת מזהמים אחרים שפוגעים בבריאות ברמה המקומית.

העלות החיצונית הכוללת מפליטת כל סוגי המזהמים בשנת 2018 היא 31 מיליארד ₪: 11.3 מיליארד ₪ עקב פליטת גזי חממה ו-19.8 מיליארד ₪ עקב פליטת מזהמים אחרים.

המגזרים שאחראים לכ-70% מכלל העלויות החיצוניות מהפליטות הם התחבורה (38%) וייצור החשמל (30%). התעשייה נמצאת במקום השלישי (16%). מקורות נוספים הם: ענפי הטיפול בפסולת ושפכים (10%), חקלאות (3%), וגזי קירור 2%.

עלויות חיצונית מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית ופגיעה בבריאות עקב פליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים.

המשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה את העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר מתחבורה כבישית וממדווחי המפל"ס, וכעת המשרד משלים את כימות המחיר הכספי של זיהום האוויר עם דוח מיוחד, המחשב את העלויות החיצוניות של פליטות המזהמים לאוויר מכלל המקורות בישראל. זאת על בסיס מצאי הפליטות בישראל שחושב ב-2018.

הערכת הנזק הכלכלי מפליטות זיהום אוויר נעשה באמצעות 'הספר הירוק' שעודכן לפני כשנה. את הכנת הדוח עבור המשרד להגנת הסביבה ליוותה חברת אקוטריידרס המתמחה במדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עודכנה שיטת חישוב עלות זיהום אוויר, 29.7.2020
2. משרד האוצר רוצה ליישם בנייה מאופסת פחמן, 23.6.2021
3. 59 מיליון ₪ לרכישת אוטובוסים חשמליים, 12.5.2021
4. המעבר מפחם לגז טבעי הפחית את גזי החממה, 14.08.2019
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

כשליש מהעלות החיצונית – בשל פליטת גזי חממה

כאמור, פליטת גזי חממה משפיעה לרעה על האקלים אך אינה פוגעת בהכרח בבריאות האדם. כמו מדינות מפותחות אחרות, גם ישראל חתומה על הסכם פריז ומחויבת לצמצם בפליטת גזי החממה שלה כחלק מהמאבק העולמי במשבר האקלים. אי לכך, בדוח שפרסם המשרד להגנ"ס על העלויות החיצוניות שיש לפליטת מזהמים, מופיעים נתונים הנוגעים גם לפליטת גזי חממה, והם מוצגים בנפרד מפליטת המזהמים המסכנים את הבריאות ברמה המקומית.

מהדוח עולה כי העלות החיצונית מפליטת גזי חממה בשנת 2018 היא 11.3 מיליארד ₪ - כשליש מהעלות החיצונית הנובעת מפליטת כלל המזהמים בשנה זו.

נזכיר שעלות חיצונית היא העלות שמושתת על המשק הישראלי כתוצאה מפליטת המזהמים ומתבטאת בעיקר באובדן רווחה חברתית ובפגיעה בבריאות, לרבות עלותם של ימי מחלה, אשפוזים ואף מקרי מוות עקב הפליטה.

העלות החיצונית מחושבת לפי הערכים שמופיעים ב'ספר הירוק'. מטרת חישוב עלויות חיצוניות סביבתיות היא לאפשר למקבלי החלטות להביא בחשבון את ערך הנזקים הללו בהחלטות מדיניות, וכן לסייע לשימוש בכלים כלכליים ורגולטוריים לטובת הפחתת הנזקים הסביבתיים.

תחמוצות חנקן  [NOx] בראש

המזהם שפליטתו גורמת לעלות החיצונית הגבוהה ביותר הוא תחמוצות חנקן [NOx] – 36% מכלל העלות, אחריו גז החממה פחמן דו חמצני [CO₂] עם 29% ולאחריהם חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר [PM_2.5] עם 13%.

באשר לחומרים אורגנים נדיפים [NMVOC], בדוח חושבה עלותם החיצונית השניונית בלבד, בהתאם למה שמציע הספר הירוק בעניינם. לפי חישוב זה, חומרים אלה, הגורמים להיווצרות של אוזון ומזהמים נוספים בתהליך פוטוכימי, אחראים ל-1% מהעלויות החיצוניות של פליטת מזהמים. עם זאת, חשוב לציין כי לחלק מהתרכובות הכלולות בקבוצת החומרים הזו יש גם נזק ישיר משמעותי כגון גרימת מחלות סרטן, בנוסף לנזק השניוני.

עיקר הנזק הכלכלי מזיהום אוויר מענף התחבורה

לפי הדוח, ענף התחבורה נמצא בראש הרשימה מבחינת האחראיות לעלויות חיצוניות מפליטת מזהמים. 38% מהעלויות החיצוניות בשנת 2018 נובעות מענף זה. בנוסף, 30% מהעלויות נובעות מייצור חשמל ו-16% מהעלויות – מהתעשייה. שריפת דלקים פוסיליים (באופן רוחבי חוצה ענפים) אחראית ליותר מ-70% מהעלות החיצונית של הפליטות לאוויר.

לעומת מגזרי התעשייה וייצור החשמל שלפי הצפי הורידו בכמות הפליטות בשנים 2020-2019, ככל הנראה ענף התחבורה נשאר במקום או אף הגדיל את הפליטות בהתאם לגידול באוכלוסייה.

העלות החיצונית שנחסכה בשנים 2020-2019 במגזרי התעשייה וייצור החשמל, הודות לצמצום השימוש בפחם ובמזוט לייצור חשמל והתקנת אמצעים להפחתת פליטות ע"פ דרישת המשרד להגנ"ס – היא כ-450 מיליון ₪. 3% מעלות פליטות ייצור החשמל והתעשייה. מתוך כך עולה שהעלות החיצונית למשק הסתכמה בסוף שנת 2020 בכ-30 מיליארד שקל.

תחזיות לשנת 2030

כזכור המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם יעד של שילוב 40% אנרגיות מתחדשות בייצור החשמל בשנת 2030 (במקום 30%). לפי הדו"ח, עמידה ביעד של 40% תביא לחיסכון למשק כ-4.5 מיליארד ₪ בשנה בעלות החיצונית. מתוכם כ-3 מיליארד ₪ בעלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה. זאת בהשוואה למצב כיום של 6% אנרגיות מתחדשות.

העלות החיצונית המשוערת בשנת 2030 גדולה יותר מהעלות החיצונית כיום בשל גידול בתוצר לנפש וצפיפות במדינה, ובהתאם לכך גם סכום החיסכון המצוין מעלה, של 4.5 מיליארד ₪ בכפוף לעמידה ביעד של 40% אנרגיות מתחדשות ב-2030, נגזר מהעלות החיצונית המשוערת הזאת.

מבחינת תחבורה, יישום התוכנית שמקדם המשרד להגנ"ס למעבר לתחבורה חשמלית יחסוך בשנת 2030 כ-970 מיליון שקל (מתוכם כ-630 מיליון שקל בעלויות חיצוניות של פליטת גזי חממה), וסכום הולך ועולה בכל שנה לפי קצב יישום התוכנית. חישוב זה מתבסס על מעבר לרכבים חשמליים בהיקף של 25% ב-2030 (לעומת פחות מ-1% כיום) בעקבות יישום התוכנית.

התוכנית של המשרד להגנ"ס כוללת חיוב של כל אוטובוס עירוני חדש להיות ללא פליטת מזהמים החל מ-2025, חיוב כל רכב קל המיובא לישראל להיות מאופס פליטות החל מ-2030, רכש כלי רכב חשמליים בממשלה והשקעה בתשתיות טעינה.

השוואה בין-לאומית של עלויות חיצוניות

העלות החיצונית לנפש בישראל מפליטות מזהמים נמצאת בטווח העלויות לנפש באיחוד האירופי. ישראל נמצאת בשורה אחת עם אירלנד, בריטניה וספרד. כך לפי המשרד להגנ"ס.

השוואה של התפלגות מקורות הפליטה השונים המדווחים למפל"ס בישראל עם התפלגות המקורות המדווחים ל-E-PRTR של האיחוד האירופי מעלה ממצאים דומים – ענף ייצור החשמל הוא הגורם לעלות החיצונית הגבוהה ביותר ולאחריו התעשייה הכבדה.

התייחסויות

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "הדוח מציג תמונת מצב מבהילה, ולראשונה שם תג מחיר בשקלים על הפליטות המזהמות. המסקנה היא שמלחמה במשבר האקלים היא בליבת החוסן הלאומי והכלכלי של ישראל וצריכה לשמש את הממשלה, מוסדות התכנון, חברות מסחריות ואת ארגוני הסביבה בבואם להעריך את התמונה הרחבה של השפעות זיהום האויר וגזי החממה עלינו. הנתונים האלה מובילים למסקנה כי יש להעלות את היעד הישראלי לאנרגיות המתחדשות ל-40% עד 2030, ולאפס את הפליטות המזהמות עד 2050. זהו יעד שאפתי ובר השגה, שיחסוך למשק הישראלי מיליארדים בשנה".

רון קמרה, ראש צוות מדיניות שינוי אקלים ואנרגיה בחברת אקוטריידרס שליוותה את הכנת הדוח: "העבודה ממחישה את העלות הכבדה שהציבור משלם מדי שנה בגין פליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה. אנו סבורים שהיא תסייע בקידום מדיניות נכונה להפחתת פליטות, אשר תשמור בו בזמן גם על סביבתנו, גם על בריאותנו, וגם על כלכלתנו."

---

מסמכים רלוונטיים: