מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית פרסם דו"ח העוסק בסוגיות הטיפול בפסולת אורגנית, לאור האסטרטגיה המעודכנת לטיפול בפסולת עירונית שהמשרד להגנ"ס הציג לפני כשנה.

הדו"ח מסכם דיון של פורום מקצועי בו השתתפו נציגי השלטון המקומי ורשויות מקומיות, נציגי השלטון המרכזי, ארגוני סביבה, אנשי אקדמיה, תעשייה ויועצים. את הדיון יזמו פרופ' אופירה אילון, ד"ר יניב ריינגוורץ, ד"ר שירה דסקל.

במסגרת הדיון נמנו החסמים שקיימים היום ליישום אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה תוך דגש על ההפרדה והטיפול בפסולת אורגנית – והומלץ על תהליך היישום הנכון.

כתבות רלוונטיות:

1. איך מגיעים ל-20% הטמנה בשנת 2030?, 26.1.2021
2. קרן הניקיון אישרה 900 מיליון ₪, 24.10.2021
3. התייעצות לגיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת, 04.10.2020
4. המשרד להגנ"ס עוצר את מתקני השבת האנרגיה מפסולת, 06.8.2020
5. יעד חדש: אפס הטמנה עד 2040, 03.2.2020
6. למידע נוסף על פסולת | infospot

הפרדה במקור או במתקני קצה?

הפסולת האורגנית מהווה קרוב למחצית ממשקל הפסולת הביתית, והוא זרם הפסולת בעל ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר מכיוון שהוא אחראי למרבית התשטיפים, מפגעי ריח ופליטות גזי חממה (בדו"ח המפלס לשנת 2020 הציג המשרד להגנת סביבה כי למעלה מ 80% מפליטות המתאן בישראל מקורן באתרי הפסולת).

אחד החידושים שהציג המשרד להגנ"ס באסטרטגיית הפסולת לפני שנה, הייתה החזרה לעיקרון של הפרדה במקור של פסולת אורגנית – כלומר הפרדה בבית ולא במתקן מיון עירוני. זאת לאחר שהניסיון לקדם הפרדה במקור לפני כעשור, הופסק.

כאמור, לפני מספר חודשים התקיים דיון מקצועי של פורום אנשי מקצוע לבירור החסמים והאתגרים ליישום פתרונות לפסולת אורגנית. בדיון השתתפו נציגים מהמגזרים השונים – השלטון המרכזי, השלטון המקומי, ארגוני סביבה וכן יועצים ואנשי מקצוע ואקדמיה שעוסקים בתחום הפסולת. מוסד שמואל נאמן ריכז את הדיון ופרסם דוח מפורט שמסכם את הדברים. קישור לדוח מופיע בסיום הכתבה.

מסתבר שהפתרון של הפרדה במקור לא מקובל על חלק ניכר מהרשויות המקומיות ולפי סיכום הדיון, מרכז השלטון המקומי מתנגד לפתרון הנ"ל. בין היתר, הועלתה הטענה כי הפסולת האורגנית תגרום למפגעים תברואתיים ולמפגעי ריח ואף תדרוש שטח יקר ברחובות הערים ובבתים להצבת הפחים הנפרדים, שטח שבחלק מהמקומות פשוט לא קיים (למשל בניינים ישנים בהם חדר הפחים קטן). כלומר, הנושא מסובך ויקר ועל כן מרכז השלטון המקומי הביע את התנגדותו ליישום של הפרדה במקור באופן גורף והציע העדפה למיון במתקן מיון ייעודי.

חסם נוסף שצפוי להקשות על הפרדה במקור ולכן מעורר את התנגדות הרשויות המקומיות הוא הקושי להניע את הציבור להפריד במקור לאחר שאבד אמונו במהלך הניסיון הקודם שהופסק לאחר שנים ספורות, לפני כעשור.

עם זאת, היו גם קולות שאמרו כי על אף כישלונות העבר ליישם הפרדה במקור, אין לפסול את הפתרון הנ"ל משום שבעבר הפתרון לא נוסה בעקביות ולאורך זמן, לא נאסף די מידע על מידת הצלחתו והרגל ההפרדה במקור לא הספיק להיטמע. בנוסף, קיימות רשויות, כמו למשל זכרון יעקב, בהן המודל הזה עובד עד עצם היום הזה, בהצלחה.

להעלות את היטל ההטמנה

עוד נאמר בדיון כי נכון להיום היטל ההטמנה בישראל (110 ₪ לטון) הוא בין חמישית לרבע מהמקובל באירופה. במצב זה, בו ההטמנה זולה יותר מהטיפול באתר טיפול (קומפוסטציה או עיכול אנארובי), השוק והשחקנים לא ילכו בכיוון הזה.

לכן הוצע להעלות את היטל ההטמנה, כך שמתקני הטיפול בפסולת אורגנית יהיו חלופה משתלמת בהשוואה להטמנה. כמובן, שנושא זה מעורר את התנגדות השלטון המקומי שהוא אשר נושא מאז 2007 (שנת התחלת גביית היטל ההטמנה) את עלויות ההיטל, אך הכסף נערם בקרן לשמירת נקיון ולא משמש לייעודו (החזרת הכסף לרשויות המקומיות על מנת לקדם פתרונות בני קיימא לטיפול בפסולת).

להתחיל הפרדה במקור במגזר העסקי

מרבית המשתתפים הסכימו כי יש להתחיל את היישום של הפרדה במקור של פסולת אורגנית במגזר העסקי – עסקי מזון, תיירות , בסיסים צבאיים – שם הפסולת מרוכזת במקומות מאוד מסוימים, ושם המהלך פשוט יותר (לדוגמא, ע"י חיובו במסגרת רשיון העסק), ורק לאחר מכן לטפל בנושא של משקי הבית.

נדבך נוסף של ההצעה להתחיל במגזר העסקי הוא להתחיל בקטן וליצור סיפורי הצלחה להפרדה במקור, במקומות בהם היישום יותר קל, כגון, בענפי המלונאות או המסעדנות, אך גם עלתה האפשרות ליישם הפרדה במקור בשכונות חדשות שנבנות עם פתרון מובנה, (מערכות פניאומטיות מופרדות, לדוגמא) או ביישובים קטנים.

חשוב לציין שלא נכחו בדיון נציגים של המגזר העסקי וצוין בדיון כי בעלי עסקים מתנגדים להחיל עליהם הפרדה במקור.

קודם מתקני קצה, אח"כ הפרדה ומיון

נושא נוסף שעלה לדיון היה האם להקים מתקני קצה תחילה, ורק לאחר מכן לבנות הסדרים תפעוליים ברשויות להפרדה במקור ובסוף לפרוס כלי אצירה, או הפוך? כפי שהודגש לעיל, אם התחלת המיון תהיה במקומות מרוכזים, תוך כדי הקמת מתקני הטיפול- אזי כאשר הנושא יגיע לפתח בתי התושבים- המערכת כולה תוכל לתפקד.

המלצה נוספת שהוזכרה היא להקצות מימון למחקרים שילוו את תהליך היישום ויכללו איסוף נתונים וניתוחם. בנוסף, הומלץ לחקור לעומק את פוטנציאל השימוש בתוצרי תהליך הטיפול בפסולת אורגנית בארץ, תוך התייחסות למחירים המקבילים של חומר בתולי, את ההיתכנות ליישום תמריצים כלכליים, וכן הומלץ להקצות תקציבים לפיתוח חדשנות סביב ענף הפסולת האורגנית.  יצויין, כי לא ניתנו מענקי מחקר בתחום כבר למעלה מעשור (למעט מחקרים המתייחסים לפסולת כאל תחליף לדלק)

הפורום גם הסכים שצריך לבנות מנגנון שלא יאפשר שינויי מדיניות תכופים. חלופה אחת לנושא היא הקמת רשות ממשלתית, מקצועית ועצמאית שתתווה מדיניות שלא תשתנה עם חילופי שרים.

היוועצות מתמשכת של המשרד להגנ"ס עם השלטון המקומי

לפי נציגי הרשויות המקומיות, המשרד להגנ"ס, הרגולטור, צריך להגדיר את החזון והיעדים לגבי הטיפול בפסולת, ולהשאיר לרשויות המקומיות להגדיר את האמצעים ליישום בהתאם לאתגרים השונים ולמאפיינים הגאוגרפיים והדמוגרפיים הייחודיים להן.

הם הוסיפו כי אמצעי יישום שונים, מותאמים תפעולית וכלכלית, כגון הפרדה במקור והפרדה במתקן המיון, אינם פתרונות מתחרים אלא משלימים.

כמו כן, הנציגים טענו כי המשרד להגנ"ס חייב לקיים היוועצות מקצועית ומתמשכת עם השלטון המקומי כגוף המרכזי המיישם את מדיניות הפסולת ואחראי לאיסופה ופינוייה.

---

מסמכים רלוונטיים: