על רקע המחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים: רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות פרסמו אתגר לאומי לפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום המינרלים הקריטיים.

מטרת האתגר היא להקים בישראל חברות סטארט-אפ חדשות שיציעו פתרונות טכנולוגיים לחיפוש, כרייה, הפקה, עיבוד, מיחזור, שימוש חוזר ופיתוח תחליפים למזעור התלות במינרלים נדירים, שיצמיחו ויבססו ענף טכנולוגי בתחום שבו יש לישראל פוטנציאל רב.

האתגר מיועד לחוקרים, יזמים וחברות: הזוכה במקום הראשון יקבל מענק של מיליון ₪. הזוכים במקום 2–5 ייהנו ממענק של 200,000 ₪ כל אחד. המענקים מיועדים להוכחת היתכנות (PoC) ולפיתוח ראשוני של הטכנולוגיות.

מינרלים קריטיים משמשים בין השאר חומרי גלם חיוניים לביטחון האנרגטי, למעבר לאנרגיה נקייה ולתעשיות הטכנולוגיה והביטחון. בעשור האחרון, ובגלל הביקוש העולמי הגובר לאנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות לצד התלות הגוברת בשרשראות אספקה ריכוזיות, הפכו מינרלים קריטיים מאתגר תעשייתי לנושא אסטרטגי הנמצא בלב הכלכלה העולמית.

זו הסיבה שבתקופה האחרונה גם משרדי הממשלה הישראליים החלו לעסוק בנושא. כך למשל לפני 4 חודשים דיווחנו שמשרד האנרגיה פרסם דוח העוסק בהיערכות ישראל למחסור הצפוי במינרלים חיוניים למשק האנרגיה.

המועד האחרון להגשת הצעות: 25.6.2026. קישור לעמוד התחרות מופיע בסוף הכתבה.

כתובת רלוונטיות:

1. משרד הכלכלה מציע להקים מפעל למיחזור מסה שחורה, 12.2.2026
2. ריאיון עם מנכ"ל המפעל שממחזר את סוללות כלי הרכב החשמליים, 5.1.2026
3. פורסמה המדיניות להיערכות למחסור הצפוי במינרלים חיוניים, 22.12.2025
4. ישראל נערכת למחסור עולמי במינרלים חיוניים לאנרגיות מתחדשות, 3.7.2025
5. ענף מיחזור חדש: 4 מפעלים חדשים למיחזור סוללות כלי רכב חשמלי, 22.7.2025

התחרות: מאות אלפי ₪ לפיתוח טכנולוגיות בתחום המינרלים הקריטיים

מטרת האתגר הלאומי של משרד האנרגיה ורשות החדשנות היא לעודד הקמה של מיזמים טכנולוגיים ולהאיץ פיתוח של פתרונות חדשניים לייצור, איתור, הפקה, עיבוד, זיקוק, מיחזור ותחליפים בתחום המינרלים הקריטיים – חומרי גלם חיוניים לביטחון האנרגטי, למעבר לאנרגיה נקייה ולתעשיות הטכנולוגיה והביטחון.

התחרות מאפשרת ליזמים ולחוקרים לבחון כיוונים טכנולוגיים חדשים בסיכון נמוך ובמקביל יוצרת תשתית לצמיחת תחום חדש בעל חשיבות עולמית. אלה 3 התחומים המרכזיים שבהם מתמקד האתגר:

1. דיפ טק (Deep Tech) בכרייה: פתרונות לקיצור מחזורי חיפוש מינרלים, הפחתת עלויות סביבתיות והגדלת סיכויי איתור.
2. עיבוד, זיקוק ומיחזור: טכנולוגיות הפרדה, זיקוק ומיחזור מתקדמות ונקיות, כולל טיפול בתמלחות ומיחזור מינרלים קריטיים מפסולת.
3. תחליפים וניצולת: פיתוח חומרים מתקדמים שיכולים להחליף מינרלים נדירים, לצד פיתוח טכנולוגיות שמפחיתות שימוש במינרלים נדירים, טכנולוגיות שמקטינות תלות ומייצבות עלויות, שיפור ביצועים וניצולת והפחתת סיכוני אספקה.

נוסף על אלה, התחרות פתוחה גם לפתרונות שיכולים לחזק את היכולת לייצר ולהפיק מינרלים קריטיים ביעילות ובאחראיות רבות יותר ובמקביל להבטיח חוסן אספקתי.

הזוכה במקום הראשון באתגר יקבל מענק של מיליון ₪ (500,000 ₪ בשיעור מענק של 100% ועוד 625,000 ₪ בשיעור מענק של 80%, כלומר תקציב מבוקש בסך 1,125,000 ₪).

הזוכים במקום 2–5 יקבלו מענק של 200,000 ₪ כל אחד (תקציב מבוקש בסך 250,000 ₪ בשיעור מענק של 80%).

מתכוננים למחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים

במשרד האנרגיה מסבירים שבעשור האחרון הפכו מינרלים קריטיים מאתגר תעשייתי לנושא אסטרטגי בלב הכלכלה העולמית. הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות, לצד תלות הולכת וגוברת בשרשראות אספקה ריכוזיות, מציבים אותם במוקד התחרות בין מדינות.

למרות הביקוש האדיר, שרשראות האספקה של מינרלים קריטיים מאופיינות בשבריריות, ריכוזיות ותלות בגורמים גיאופוליטיים. הפער בין פיזור המשאבים בטבע לבין ריכוזיות הידע בתחום העיבוד יוצר אתגר משמעותי, בעיקר בשלבי ההפקה, הזיקוק וההמרה, שבהם מצויים מוקדי הסיכון המרכזיים.

במציאות זו יש לישראל מקום ייחודי, לא כי היא מעצמת מחצבים, אלא בגלל היותה מעצמת טכנולוגיה, בעלת יכולת למנף ידע וחדשנות כדי לייצר ערך משמעותי בשרשרת האספקה העולמית, ולתרום לפתרון אחד האתגרים המרכזיים של הכלכלה הגלובלית.

לפי רשות החדשנות, יש בישראל כמה עשרות חברות העוסקות בתחום וכן מספר רב של חוקרים. עם זאת, מספר חברות הסטארט-אפ הקמות בישראל בכל שנה בתחום קטן מאוד ביחס לחשיבות הנושא ברמה העולמית, בפרט לאור ההתקדמות העולמית המואצת בתחום הבינה המלאכותית והתשתיות הנדרשות לשם כך. ככל שהמרוץ אחר המינרלים הקריטיים יואץ, המדינות הבולטות והמובילות בתחום לא רק ישלטו במחצבות, אלא גם בעלות הידע כיצד להפוך את המשאבים המוגבלים לבעלי חשיבות בשרשרת הערך.

רשימת המינרלים הקריטיים לשנת 2025

רשימת המינרלים הקריטיים לשנת 2025 כוללת 60 מינרלים, בהם מגנזיום, פוספט, אשלג, נחושת, ליתיום, קובלט, ניקל, גרפיט, גליום וגרמניום ויסודות נדירים רבים.

יסודות האדמה הנדירים (REE – Rare Earth Elements) כוללים 17 יסודות (מתוך רשימת 60 המינרלים הקריטיים) המתאפיינים בתכונות מגנטיות, אופטיות ואלקטרוניות ייחודיות. הם משמשים חומרי מפתח ברכיבים מתקדמים כמו מגנטים חזקים, רכיבים אלקטרוניים ואלקטרו-אופטיים ויישומי לייזר. יסודות אלה מופיעים לרוב בריכוזים נמוכים ומפוזרים, והפקתם כרוכה בתהליכי הפרדה וזיקוק מורכבים הצורכים אנרגיה רבה.

דוחות, מדיניות והמלצות: משרדי הממשלה נערכים למחסור במינרלים קריטיים

כפי שדיווחנו במהלך השנה האחרונה, משרדי הממשלה מקדמים שורה של צעדים כדי להתכונן למחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים.

כך למשל פרסם משרד הכלכלה והתעשייה לאחרונה דוח שבוחן את ההיתכנות הכלכלית של מיחזור פסולת אלקטרונית עם דגש על סוללות ליתיום־יון של כלי רכב, כדי להפיק מהם מינרלים קריטיים כמו ליתיום, קובלט וניקל – חומרים חיוניים לכלכלה המודרנית ולמעבר לאנרגיה נקייה.

ההמלצה העיקרית של הדוח היא לבחון הקמה של מפעל שיפיק מינרלים קריטיים מתוצר ביניים של תהליך מיחזור של סוללות ליתיום, שנקרא מסה שחורה (Black Mass, תערובת אבקתית שנוצרת מפירוק סוללות משומשות). כלומר, הדוח יוצא מנקודת הנחה שהמפעל המדובר יקלוט מסה שחורה ממפעלי מיחזור סוללות שנמצאים כבר היום בתהליכי הקמה מתקדמים בישראל (אחד מהם כבר פועל), ויפיק ממנה את המינרלים הקריטיים, במקום לשלוח את המסה השחורה למפעלי מיחזור בחו"ל.

מסקנות הדוח של משרד הכלכלה באות בהמשך לדוח של משרד האנרגיה שפורסם לפני כ-4 חודשים ומציג את האסטרטגיה של ישראל להתמודדות עם המחסור העולמי הצפוי במינרלים קריטיים.

לפי משרד האנרגיה, כיוון שאין בישראל מרבצי מינרלים גדולים ואין תעשיית ייצור משמעותית של מוצרים כמו פאנלים סולאריים, סוללות וכלי רכב חשמליים, אפילו גישה בטוחה למינרלים גולמיים אינה מבטיחה אספקה של מוצרים סופיים בכמויות הנדרשות ובמחירים סבירים.

לכן מרבית הפתרונות בדוח מתמקדים בהבטחת אספקת המינרלים ו/או המוצרים הסופיים לישראל, בהתבסס על קידום אמצעים שייצרו תועלות כלכליות וגיאו-פוליטיות, בהם:

• השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חסכוניות במינרלים נדירים, ושיפור מיחזור המינרלים.
• תמיכה בהקמת מפעלי ייצור מקומיים של טכנולוגיות רלוונטיות כמו פאנלים סולאריים וסוללות.
• קידום נושא המיחזור למיצוי חוזר של מינרלים, בעיקר מפסולת אלקטרונית.
• מיצוי מרבצים מקומיים של מינרלים חיוניים, כמו נחושת בתמנע וליתיום בים המלח.
• גיבוש הסכמים בינלאומיים שיבטיחו אספקת מינרלים ומוצרים סופיים גם במצבים של מחסור עולמי.

התייחסויות

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות. ישראל אינה מעצמת מחצבים, אך היא מעצמת דיפ טק, עם נכסי מחקר ופיתוח בתחומים אלו. בישראל כבר קיים אקוסיסטם של חברות וחוקרים מובילים בתחום. אתגר תנופה נועד להצמיח דור חדש של חברות שיפתחו פתרונות פורצי דרך בתחומי ההפקה, העיבוד, המיחזור והתחליפים, ויתרמו לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית והאנרגטית הגלובלית".

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "תחום המינרלים הקריטיים הוא מרכיב יסוד בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל וביכולת שלנו לעמוד ביעדי המעבר לאנרגיה נקייה. משרד האנרגיה והתשתיות רואה עצמו אחראי להבטחת חוסן שרשראות האספקה בתחומי האנרגיה ועד להובלת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות להבטחתם. באמצעות מערכות התמיכות של המשרד ובאמצעות תחרות אתגר זו אנו פועלים באופן אקטיבי ליצירת תשתית חדשנות שתאפשר לישראל לצמצמם תלות, לייעל שימוש ולבסס יתרון אסטרטגי בשרשרת הערך הגלובלית של מינרלים קריטיים".

---

מסמכים רלוונטיים: