המשרד להגנת הסביבה מפרסם דוח שמסכם עשור ליישום מדיניות מרחקי הפרדה בין חומרים מסוכנים לאוכלוסייה. המדיניות שהחלה להיות מיושמת בשנת 2011, חלה על 347 מפעלים, מתוכם 343 כבר עומדים במרחקי ההפרדה הנדרשים. 4 המפעלים הנותרים נמצאים בתהליך ליישום המדיניות.

הודות ליישום המדיניות 27,600 איש יצאו מכלל סכנה לתמותה עקב הקרבה למתקנים מסוכנים ו-737,000 אנשים כבר לא חשופים לסיכונים בריאותיים חמורים, והוסרו מגבלות התכנון שחלו על שטחים בשל קירבתם למקורות סיכון, בהיקף של 879,000 דונם.

כדי לעמוד במדיניות, כ-35 מפעלים הפחיתו את כמות החומרים המסוכנים, אך אף מפעל לא נאלץ לסגור את שעריו כדי לעמוד במדיניות. בנוסף, המפעלים נדרשו להשקיע כספים בביצוע סקר מרחקי הפרדה, בהתקנת אמצעי הפרדה, ועוד. לפי הדוח, רוב המפעלים נדרשו להשקיע עד 25,000 ₪ ביישום המדיניות, וזאת משום שכ – 75% מהמפעלים לא נדרשו לבצע פעולות להפחתת הסיכון לאחר שביצעו סקר מרחקי הפרדה.

לצד זאת, המדיניות יצרה ודאות למפעלים בתהליכי תכנון ובנייה ויצרה אחידות במדיניות בכל הארץ לפי מגזרי תעשייה שונים.

עמדת התאחדות התעשיינים (שמובאת במלואה בתחתית הכתבה) היא כי מדיניות מרחקי ההפרדה הינה בעלת חשיבות רבה לא רק בהקשר של צמצום הסיכונים של מפעלי התעשייה הקיימים, אלא אף במניעת חיכוך עתידי בשל הסמיכות של מגורים עם אזורי תעשייה. בהתאחדות מצפים מוועדות התכנון לקחת בחשבון את מדיניות מרחקי ההפרדה בתכנון עתידי של המרחבים המוניציפאליים.

קישור לדוח סיכום עשור ליישום מדיניות מרחקי הפרדה בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. בית המשפט מונע הקמת מפעל בשל מרחקי הפרדה, 23.8.2022
2. עדכון במדיניות מרחקי הפרדה, 23.8.2020
3. פורסם סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, 09.9.2020
4. חדש: מדיניות מרחקי הפרדה לחומרים נפיצים, 17.9.2020
5. למידע נוסף על חומרים מסוכנים, infospot

באילו צעדים נקטו המפעלים כדי לעמוד במדיניות?

הדוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה והוכן בסיוע חברת הייעוץ DHV MED מסכם עשור למדיניות מרחקי ההפרדה. המדיניות חלה על מקורות סיכון שמשתמשים בכמויות גדולות של חומרים מסוכנים, רעילים או דליקים, ומפרטת אמות מידה לקביעת מרחקי ההפרדה הנדרשים בין חומרים מסוכנים לבין רצפטורים ציבוריים, זאת במטרה למנוע פגיעה פוטנציאלית בציבור במקרה של אירוע חומרים מסוכנים.  

המדיניות תקפה ל-347 מפעלים, מתוכם 343 מפעלים עומדים בדרישות מרחקי ההפרדה ו-4 מפעלים מהדרום שעדיין נמצאים בתהליך יישום המדיניות.

כיצד עמדו המפעלים במדיניות? 10% מהם הפחיתו את כמות החומרים המסוכנים כדי לעמוד במרחקי הפרדה, 14% מהמפעלים הכינו תוכנית יישום פרטנית ול-75% מהמפעלים לא נדרשה פעולה להפחתת הסיכון.

מרבית המפעלים שעומדים כיום במדיניות נמצאים בדרום הארץ – 121 מפעלים. בחיפה ובמרכז נמצאים 65 מפעלים בכל אחד, בצפון – 58 מפעלים, בירושלים – 28 מפעלים ובתל אביב – 6 מפעלים.

המדיניות הובילה להסרת מגבלות בהליכי התכנון

לפי הדוח, בעקבות יישום המדיניות הוסרו מגבלות על תכנון שטחים למגורים ושימושים נוספים שלפני כן הוגבלו בשל קרתבם למקורות הסיכון. היקף השטחים ש'שוחררו' עומד על כ 879,000 דונם. יש לציין שלא כל השטח ששוחרר נמצא באזורים שניתן לפתח.

כמה עלה למפעלים ליישם את המדיניות?

לפי הדוח, העלות המוערכת של יישום המדיניות היא 70 מיליון ₪ עבור כל המפעלים. ההערכה היא כי- 278 מפעלים (מתוך 347) הוציאו עד 25 אלף ₪ על יישום המדיניות. 26 מפעלים הוציאו בין 500-25 אלף ו-20 מפעלים הוציאו מעל 500 אלף ₪ לצורך יישום המדיניות.

כמה למשל עלה להתקין אמצעי הפחתת סיכון במגזרי תעשייה שונים? הדוח מעריך כי 24 בתי קירור באמוניה השקיעו כ 5,600 ₪ למפעל. 23 מפעלים שמאחסנים חומרים רעילים השקיעו כ- 33,900 ₪ למפעל. 3 חוות גפ"מ השקיעו 9,000 ₪ למפעל ועוד.

התקורות הפנימיות שלה מפעלים לא חושבו במסגרת בדיקת העלויות שלעיל. לצד זאת, המשרד להגנת הסביבה השקיע אלפי שעות עבודה ואלפי שעות ייעוץ הן למקרים מורכבים בתעשייה והן לגיבוש המדיניות.

העדכון הקודם למדיניות מרחקי הפרדה

מדיניות מרחקי הפרדה עברה מספר עדכונים מאז פרסומה בשנת 2011, האחרון שבהם לפני כשנתיים. במסגרת העדכון, בפרק שעוסק בהערכת הסיכונים נוספה הבהרה לגבי נקודת הקצה (ריכוז החומר באוויר/שטף קרינת החום שמתחתיהם לא נשקפת סכנה) שבמצב תכנון נקבעה ל PAC2 ואילו במצב קיים, נקבעה באופן פחות מחמיר ל-PAC3.

המשרד הסביר שהוא ניסה להביא בחשבון הן את הזכויות המוקנות למפעל והן את רמת הסיכון לאוכלוסייה, ועל פיהם לקבוע מרחק הפרדה שמשקף פתרון מאוזן ככל האפשר.

הוא הדגיש כי החליט להשית את הנטל למניעת הסיכון על המפעל. עם זאת, על מנת שהדרישה תהיה סבירה הוא הכיר בצורך לקבוע מדרג בין מצבים שונים (מצב קיים ומצב תכנון). כלומר, השוני בנקודות הקצה נובע מהצורך להגיע לאיזון בין מצבים שבהם למפעל קיימות זכויות מוקנות חזקות הנובעות מפעילותו כדין לאורך שנים, כאשר התקרבות רצפטור ציבורי עלולה להביא להפסקת הפעילות או צמצומה, או להשתת עלויות נוספות על המפעל.

איך קובעים מרחקי הפרדה?

שינוי נוסף במדיניות שעודכנה ב-2020 עסק במצב שבו לא ניתן להקטין את מרחק ההפרדה באמצעים פסיביים – אז ניתנה אפשרות לפעול באחד משני חריגים: חריג "השטח הנקי" וחריג מדידת המרחק מכל מקור סיכון בנפרד. לצורך פירוט החריגים נוסף נספח א' חדש.

הבהרה אחרת עסקה בבחינת תרחיש הסיכון – ולפיה יש לבחון את התרחיש עבור מקור הסיכון החמור ביותר במפעל, המביא לטווח הסיכון הגדול ביותר.

עוד הערה קבעה שבמקרים מסוימים יידרשו התאמות למדיניות בשל מאפיינים ייחודיים של סוג החומר או הפעילות, ואז יוכנו מסמכים ייעודיים לבחינת מרחקי הפרדה. עד כה הוכנו מסמכים בנושא נמלים, מחסני ערובה, אמוניום ניטראט (החומר שהתפוצץ בנמל ביירות לפני שבועיים), נפיצים וכן עבור חניית מכליות גפ"מ.

התייחסויות

איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים: "הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה מחזק את טענת התאחדות התעשיינים בנוגע לשינוי המשמעותי שעברה התעשייה בעשור האחרון להפחתת ההשפעות הסביבתיות של התעשייה על המשק.

התעשייה הישראלית פועלת באחריות, במקצועיות , ובהתאם לסטנדרטים המתקדמים בעולם, בכל הקשור לשמירה על איכות הסביבה. לעמדת התאחדות התעשיינים, מדיניות מרחקי הפרדה בעלת חשיבות רבה לא רק בהקשר של צמצום הסיכונים של מפעלי התעשייה הקיימים, אלא אף במניעת חיכוך עתידי בשל הסמיכות של מגורים עם אזורי תעשייה.

אנו מצפים מוועדות התכנון לקחת בחשבון את מדיניות מרחקי ההפרדה בתכנון עתידי של  המרחבים המוניציפאליים."

יבגני סופר, מנהל תחום ניהול סיכונים במשרד להגנת הסביבה: "בסיכומו של עשור ליישום המדיניות של המשרד, כ-350 מפעלים הציגו עמידה במדיניות ולא יוצרים סיכון בלתי קביל לסביבה. כתוצאה מכך, עשרות אלפי אנשים יצאו מטווח סיכון חמור מאירועי חומרים מסוכנים. המשרד ממשיך לפעול מול מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, לשמירה על הסביבה ושלום הציבור".

רומי אבן דנן, אשר שימשה עד לאחרונה מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה: "מדיניות מרחקי הפרדה של המשרד להגנת הסביבה מיושמת מזה כעשור. מדיניות זו הגדירה, לראשונה בישראל, אמות מידה ברורות ואחידות למהות סיכון קביל לאוכלוסייה, כתוצאה מפעילות תעשייתית בחומרים מסוכנים ואומדן מרחק ההפרדה הנדרש בין עיסוק בחומרים מסוכנים לאוכלוסייה. מדיניות מרחקי הפרדה מתמקדת במפעלים שמהם יש סיכון משמעותי מחומרים מסוכנים העשוי לצאת מגדר המפעל. קביעת מרחקי ההפרדה נעשית לצורך הגנה על בריאות הציבור ועל הסביבה מאירועי חומרים מסוכנים בשגרה, תוך התחשבות בצורכי הפיתוח וניסיון למזער את המגבלות על שימושי קרקע בהינתן משאבי קרקע מוגבלים".

---

מסמכים רלוונטיים: