המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך שמציג את מדיניותו באשר להקמת מרכזי אנרגיה קטנים (בעלי קלט תרמי של עד MW 50), מבוססי גז טבעי, אשר פולטים מזהמי אוויר וגזי חממה. המסמך נועד לספק כלים מקצועיים אחידים לבחינת הכדאיות הסביבתית של הקמת מתקנים אלה לעומת החלופות.

המשרד מפרסם את המסמך כעת בעקבות בקשות רבות שהגיעו אליו בעניין, משום שמשנת 2019 רשות החשמל קבעה אסדרה תעריפית לשילוב מתקני אנרגיה קטנים מבוססי גז בהספק חשמלי של עד 16 MW. לאחר האסדרה, גדל משמעותית היקף הבקשות שעניינן שילוב מרכזי אנרגיה קטנים בבתי חולים, אזורי תעשייה ועוד.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד לאישור מרכזי אנרגיה קטנים כאלה משום שהם לא עולים בקנה אחד עם קידום משק אנרגיה דל פחמן ובשל החשש להגדלת זיהום האוויר דווקא בקרבת אוכלוסייה. אולם הוא מדגיש כי בתור נותן אישור במסגרת גופי התכנון והבנייה, הוא יבחן כל מקרה לגופו וייתכן שבמקרים מסוימים יחליט לאשר גם הקמת מתקני אנרגיה קטנים.

קישור למסמך המדיניות מופיע בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס מתנגד להקמת מרכזי אנרגיה קטנים, 4.8.2019
2. לראשונה בעולם: פיילוט להפקת 1 מגה וואט חשמל מגלי הים, 22.07.2019
3. מענקים להתייעלות אנרגטית ליישובי הדרום, 17.07.2019
4. המעבר מפחם לגז טבעי מבורך, אך יש לצמצם השפעה סביבתית, 3.07.2019
5. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

המשרד להגנ"ס מתנגד למתקני ייצור חשמל קטנים

המשרד להגנת הסביבה מפרט במסמך מדוע הוא מתנגד להקמת מתקני ייצור אנרגיה קטנים. לדבריו, החלטת רשות החשמל ב-2019 לאשר מתקנים קטנים נבעה מהרצון להאיץ את ביזור ייצור החשמל, לעודד תחרות בשוק ולהאיץ את פריסת רשת הגז. בנוסף לכך, המטרה הייתה לתת תמריץ כלכלי להקמה של מתקני קוגנרציה המייצרים חשמל במקביל למים חמים או קיטור, ומתקני טריגנרציה המייצרים בנוסף גם מים קרים. זאת משום שהנצילות של מתקנים מסוגים אלה גבוהה ובכך תורמת להתייעלות אנרגטית ברמה המשקית.

אך לדברי המשרד להגנת הסביבה, האסדרה של רשות החשמל לא כללה תנאי סף. לכן בפועל היא מאפשרת הקמה של מתקני ייצור אנרגיה בנצילות אנרגטית נמוכה (ללא קוגנרציה או טריגנרציה) יותר מאשר ייצור החשמל בתחנות כוח הגדולות. כמו כן, האסדרה לא קבעה תנאים הנוגעים לזיהום אוויר מייצור חשמל, כגון מתקני טיפול בגזי פליטה או מגבלות מיקום.

ללא קשר לתנאי הסף, המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקדם הקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות מכל סוג או היקף מעבר למינימום הנדרש לשלב המעבר למשק מאופס פליטות. לדבריו, קיימות חלופות טכנולוגיות שאינן מזהמות ואף זמינות וזולות יותר, כגון אנרגיה סולארית בשילוב אגירת אנרגיה. כמו כן, ייצור אנרגיה במתקני אנרגיה קטנים גורם לפליטת מזהמי אוויר רבים יותר על כל קוט"ש חשמל. מאחר שהמתקן ממוקם קרוב לאוכלוסייה לעומת תחנות כוח גדולות, הסיכון מהמזהמים גבוה יותר.

אמות מידה לבחינת חלופות למתקני ייצור חשמל קטנים

עם זאת, המשרד כאמור מדגיש כי הוא יבחן כל מקרה לגופו. כאשר הוא יידרש לאשר בנייה של מתקן כזה, בשלב הראשון הוא יוודא עמידה בדרישות החוק, בדגש על ערכי איכות אוויר.

מעבר לכך הוא ממליץ לבחון חלופות, בייחוד אנרגיה מתחדשת ואגירה מקומית של חשמל. בנספח 1 המצורף למסמך הוא מפרט רשימת נתונים שעליהם מומלץ להתבסס כאשר בוחנים את החלופות. בין הנתונים הללו נמצאים מדדי חיסכון באנרגיה ונצילות אנרגטית המתבססים על החישובים הקבועים בדירקטיבה האירופית. כללי החישוב של מדדים אלה מפורטים בנספח 2 של מסמך המדיניות. מתקן המתאפיין במדד חיסכון באנרגיה הנמוך מ-10%, או במדד נצילות הנמוך מ-70%, נחשב למתקן בזבזני באנרגיה והפעלתו תביא להיקף פליטות גזי חממה גבוה ביחס לתפוקת האנרגיה השימושית.

ערכי פליטה ספציפיים למתקני אנרגיה קטנים מפורטים בנספח 3. לדברי המשרד, ערכים אלו מייצגים את הרגולציה הרלוונטית באירופה,  ומומלץ לבחון את יכולת המתקן המוצע לעמוד בערכים אלו שכן חריגה מהם מעידה על סבירות גבוהה להחמרה משמעותית בזיהום האוויר המקומי. לאחר בחינה בהתאם לנספחים אלו, ניתן יהיה לגבש חוות דעת והמלצה בדבר האפשרות להשגת תוצאות סביבתיות עדיפות על ידי יישום חלופות ישימות שונות.

המדיניות באירופה למתקני ייצור חשמל קטנים

המסמך גם מתייחס למדיניות באירופה, שם מתקני הגנרציה מוגדרים על פי החיסכון באנרגיה המתקבל מייצור משולב במקום מייצור נפרד של חום וחשמל. מידת החיסכון באנרגיה צריכה להיות גבוהה מ-10% וחישוב זה מהווה את אחד התנאים להקמת מתקן ייצור קטן. באשר לפליטות לאוויר, הדירקטיבה קובעת את תנאי וספי הפליטות לאוויר ממתקני אנרגיה בעלי קלט תרמי שבין 1 ל-50 מגה-ואט.

---

מסמכים רלוונטיים: