מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם לאחרונה דוח שהוכן לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שעוסק בהשפעות הסביבתיתיות של מחצבות: זיהום אוויר, רעש ותנודות קרקע. בישראל יש 43 מחצבות בפיקוח המשרד להגנת הסביבה, והדוח מציג את הרגולציה הסביבתית הקיימת, האמצעים הטכנולוגיים ליישום הרגולציה, מדיניות הפיקוח והאכיפה, נתונים על חריגות מערכי הסף ותלונות תושבים.

מהדוח עולה כי בשל מחסור בכוח אדם המשרד להגנת הסביבה מתקשה לפקח על יישום הרגולציה הסביבתית במחצבות. בין השנים 2021-2023 התקבלו 185 תלונות על מחצבות, מרביתן על זיהום אוויר. במקביל, מרבית המחצבות (30) כלל לא מסרו למשרד להגנ"ס את נתוני הדיגום הסביבתי (דיגום איכות אוויר), כך שלא ניתן לדעת אם יש בהן חריגות באיכות האוויר.

כפי שדיווחנו לפני שנתיים וחצי, התוכנית הלאומית להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, מתייחסת גם למחצבות. לפי התוכנית המשרד להגנ"ס מתכנן לעדכן את תקנות מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה, כך שהתקנות יקבעו צעדים ואמצעים להפחתת פליטות בדגש על חומר חלקיקי, ואמצעי ניטור ובקרה. לפי דוח מעקב ליישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות שסיקרנו לפני כחצי שנה, היעד לפרסום טיוטת תקנות מעודכנת להערות הציבור הוא סוף שנת 2024. ככל הנראה הדוח שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת נועד לדיונים על עדכון התקנות.

בנוסף לכך, במסגרת הדוח, נערכה התייעצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים בשאלה האם כדאי להשקיע מאמצים רבים יותר בשלב תכנון המחצבות, במטרה לצמצם את השפעותיהן הסביבתיות העתידיות וכך להפחית את הצורך במאמצי יישום ופיקוח על רגולציה סביבתית בשלב תפעול המחצבה. משרדי הממשלה היו חלוקים בדעותיהם בנושא, מחשש שהגברת הרגולציה הסביבתית בשלב התכנון תאריך את תהליכי התכנון ותגביל את פיתוח המחצבות, החיוניות לתפקוד המשק.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. נדחתה בקשה להרחבת מחצבה בעקבות עמדת המשרד להגנת הסביבה, 22.02.2023
2. חוק ההסדרים: רישוי סביבתי משולב, חוק נימבי ועוד, 02.2.2023
3. המשרד להגנת הסביבה מתנגד לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון, 06.2.2023
4. מדיניות חדשה לענף המחצבות משנה את הרגולציה הסביבתית, 07.4.2019
5. האמצעי היעיל להפחתת פליטות אבק במחצבות, 20.08.2016
6. לאישור הממשלה: תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, 14.3.2022

מדוע המחצבות קרובות לאזורי מגורים?

הדוח מסביר כי המחיר הנמוך של החומרים המיוצרים במחצבות, ועלויות ההובלה הגבוהות בשל המשקל הכבד של החומרים המיוצרים, תוכנית המתאר הארצית קובעת שיש לפרוס את המחצבות בקרבת אזורי הביקוש, עד 50 ק"מ. לכן המחצבות פרוסות ברחבי הארץ, בחלק מהמקרים בסמוך לאזורי מגורים.

כלומר, במקרה של מחצבות, יש לאפשר את פעילותן כדי להבטיח אספקת חומרי גלם למשק, אך לצמצם את השפעתן הסביבתית על הישובים הסמוכים.

המשרד להגנת הסביבה מסווג את המחצבות לרמה ב' מבחינת השפעתן הסביבתית (מבין 3 רמות השפעה אפשריות א/ב/ג), והמשמעות היא ביקור פיקוח אחת ל-5 שנים בלבד. אך יש גם מחצבות שנמצאות בתוכנית פיקוח שנתית, בדרך כלל מדובר על מחצבות שנמצאות בסמוך לרצפטורים ציבוריים. תדירות הפיקוח בפועל נקבעת לפי שיקול הדעת של מנהל המחוז. לפי הדוח, בשלושת השנים 2021-2023 התקיימו 51 סיורים ב-21 מחצבות. רק 4 סיורים היו ביקורת פתע, יתר הסיורים תואמו מראש.

בשלושת השנים 2021-2023 התקבלו במשרד להגנ"ס 185 תלונות על מחצבות. מריבתן (יותר מ-100) על זיהום אוויר, חלק נוסף על השלכת פסולת (60 תלונות), והיתר (15 תלונות) על מפגעי רעש.

זיהום אוויר ממחצבות

פעילותן של המחצבות גורמת לזיהום אוויר, עם דגש על חלקיקים נשימים של אבק מערימות פתוחות של אגרגטים ותנועת כלי רכב על דרכי העפר. הרגולציה בישראל מחייבת מחצבות לנקוט באמצעים לצמצום האבק שנוצר מפעילותן, באמצעות כיסוי מסועים, שרוולי שפיכה של אגרגטים, הרטבת קרקע, התזה וערפול, שימוש במתקן שטיפת גלגלי כלי רכב ועוד.

מבין 43 המחצבות בישראל, יש 17 מחצבות שהמשרד להגנ"ס דרש מהם הקמת תחנת ניטור איכות אוויר בניטור רציף, אך רק 10 מחצבות מקיימות את הדרישה. בנוסף לכך, כל מחצבה חדשה שמוקמת או מורחבת, נדרשת מרשות מקרקעי ישראל להקים 2 תחנות ניטור אוויר כחלק מתנאי ההיתר. לפי הדוח, לא נמדדו חריגות מערכי איכות האוויר המחייבים (ערכי סביבה) בתחנות הניטור במחצבות.

יתר 33 המחצבות שאין בהן תחנת ניטור, נדרשות לבצע תוכנית דיגום סביבתי של איכות האוויר במועדים קבועים על ידי דוגמים מוסמכים, ותוצאות הדיגום מועברים למשרד להגנ"ס. לפי הדוח, ב-3 השנים 2021-2023 נמסרו למשרד להגנ"ס תוצאות הדיגום הסביבתי מ-4 מחצבות בלבד, כולן במחוז ירושלים, כאשר ב-2 מהן נמדדו חריגות. כלומר, המשרד להגנ"ס לא קיבל נתוני דיגום סביבתי מ-30 מחצבות.

מפגעי רעש וזעזועי קרקע ממחצבות

מלבד זיהום אוויר, מחצבות עלולות לייצר מפגעי רעש או זעזועי קרקע כתוצאה מפיצוצים המשמשים לפירוק הסלע הטבעי. תקנות שבאחריות המשרד להגנ"ס מגדירות את ערכי הסף המותרים לעוצמת רעש וזעזועי קרקע, אך הדוח מציין כי המשרד להגנ"ס מתקשה להבטיח שהמחצבות פועלות כחוק, בשל מגבלות כוח אדם. בפועל, הפיקוח והאכיפה על מפגעי הרעש ותנודות הקרקע מהמחצבות מתבצע על פי תלונות בלבד.

לפי הדוח, ב-3 השנים האחרונות 2021-2023 התקבלו 15 תלונות על מפגעי רעש ממחצבות, רובן בנוגע למחצבת מגדל צדק שסמוכה לראש העין.

רגולציה סביבתית בתכנון או בתפעול?

בשל הקושי ביישום הרגולציה הסביבתית על מחצבות, והפיקוח המועט, הדוח גם עסק בשאלה האם כדאי להעביר חלק מהנטל של הרגולציה הסביבתית לשלב התכנוני, דבר שאמור להקטין את הצורך ברגולציה ופיקוח סביבתיים בשלב התפעול של המחצבה, אך מנגד צפוי להאריך ולייקר את תהליכי התכנון, ולכן להקשות על פיתוח הענף.

במסגרת הדוח, נשאלו משרדי הממשלה הרלוונטיים על דעתם לנושא.

משרד הבריאות תמך בהגדלת המאמץ התכנוני לצמצם השפעות סביבתיות על הבריאות, וטען כי הערכת הסיכון הבריאותי משמעותית יותר בשלב התכנון שבו אפשר לדרוש מראש אמצעי הגנה כדי לצמצם זיהום אוויר.

במשרד להגנת הסביבה אמרו כי כבר היום מחצבות נדרשות לבצע מודל פיזור מזהמים ו/או תסקיר השפעה על הסביבה כחלק מבדיקת ההשפעה הסביבתית בתהליך התכנון, טרם אישור הבקשה. בהתאם לתוצאות הסקר נקבעות הדרישות הסביבתיות מהמחצבות עוד לפני תחילת ההקמה.

במשרד האנרגיה התנגדו להקשחת התנאים הסביבתיים בשלבי התכנון, מכיוון שהם יקשו על פיתוח ענף החציבה החיוני למשק. הם טוענים כי המודלים הסביבתיים נבחנים ביחס לתרחישי קיצון, כך שייתכן שמחצבה תצומצם או תבוטל, למרות שיכלה לפעול ללא חריגות. לכן משרד האנרגיה תומך בפיקוח וניטור סביבתי במהלך הפעילות של המחצבה, ובמידה ומתגלות חריגות, המחצבה תפעל לצמצומן או שתופסק פעילותה.

-----

מסמכים רלוונטיים: