לפי דוח חדש של המשרד להגנ"ס, התועלת הכלכלית הצפויה מחקיקת חוק שיקום קרקעות מזוהמות נאמדת בכ-44 מיליארד ₪. מרבית התועלת (93%) נובעת ממניעת עיכובים בפיתוח הקרקע לבנייה ותשתיות (דיור, תעסוקה ותחבורה), שכן החוק יאפשר להשלים את תהליכי הסקירה ושיקום הקרקעות המזוהמות לפני התחלת תהליכי התכנון והבנייה.

עוד היבט שנבחן בדוח הוא מניעת התפשטות הזיהום: ככל ששיקום הקרקעות המזוהמות מתעכב, הזיהום ממשיך להתפשט בקרקע ולכן עלות השיקום גדלה ככל שהזמן עובר. לפי הדוח, חוק שיקום קרקעות מזוהמות, אם יאושר, יסייע לקצר את הזמן הדרוש לשיקום הקרקעות מ-25 שנים לכ-10 שנים.

נזכיר שכבר לפני כ-15 שנה, בשנת 2011, הציג המשרד להגנ"ס תזכיר חוק קרקעות מזוהמות שעבר קריאה ראשונה בכנסת. אלא שהחוק לא התקדם, בין היתר בגלל מחלוקות עם משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון בסוגיית קבלת האחריות ומימון שיקום הקרקעות המזוהמות שמרביתן זוהמו בפעילות של התעשיות הביטחוניות או צה"ל.

נראה שכעת, כשפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות שבאחריות המדינה נמצא כבר בשלבים מתקדמים, וכל הגורמים הפנימו את החשיבות של שיקום קרקעות לטובת שימושים אחרים, המשרד להגנ"ס משוכנע שאפשר לקדם את החוק שיקבע מנגנון למימון השיקום של קרקעות מזוהמות ותקנה למשרד סמכויות ויכולות אכיפה בנושא.

הדוח הוכן כחלק מעבודת המטה של המשרד להגנ"ס במסגרת הכנת הצעת חוק ממשלתית בנושא שיקום קרקעות מזוהמות. חברת ההנדסה והייעוץ הסביבתי DHVMED וחברת LDD סייעו בהכנת הדוח עבור אגף שיקום קרקעות, שפכי תעשייה ודלקים במשרד להגנ"ס.

קישור לדוח המלא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. בעקבות הזיהום בשדה דב: עדכונים על PFAS מישראל, וחו"ל, 22.2.2026
2. נמצאו מי תהום מזוהמים פי 2,000 מהתקן, במתחם שדה דב בתל-אביב, 5.2.2026
3. המגמות והחידושים בטיפול בפסולת מסוכנת וקרקעות מזוהמות, 13.1.2026
4. שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה: 11,000 דונם, 526 מיליון ₪, 3.5.2025
5. למידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

לטפל בקרקע לפני התכנון והבנייה, ולמנוע את התפשטות הזיהום

במצב הקיים, בהיעדר סמכויות אחרות, מרבית הדרישות של המשרד להגנ"ס לתהליכי שיקום קרקעות מזוהמות ניתנות רק כאשר מבקשים לתכנן ולהשתמש בקרקע בעלת חשד לזיהום, ורק אז במסגרת תהליכי תכנון ורישוי הבנייה, מתחילים לבדוק את היקף וסוג הזיהום ואופן השיקום. כלומר, כל עוד קרקע מזוהמות לא נכנסת להליך תכנוני היא נותרת ללא טיפול.

המצב הזה יוצר 2 בעיות מרכזיות:

1. הבדיקה והטיפול של הזיהום בקרקע מעכב את תהליך התכנון והבנייה
2. הזיהום ממשיך להתפשט במשך עשרות שנים, כך שכמות הקרקע המזוהמת הולכת וגדלה, וכך גם עלויות השיקום גדלות.

אם החוק יאושר וייושם, הוא יאפשר להשלים את תהליכי הסקירה והשיקום של הקרקעות לפני תחילת תהליכי התכנון והבנייה, ולכן ימנע את עיכובם, ובמקביל, יקדים את הטיפול בקרקעות המזוהמות וימנע את התפשטות הזיהום, והגידול הנלווה בעלויות השיקום.

החוק אמור לתת מענה לנושאים הבאים: איסור על זיהום קרקע, הגדרת הסמכויות הישירות של המשרד להגנ"ס, קביעת אחריות לשיקום קרקעות מזוהמות, הגדרת מנגנוני מימון גם לאותם אתרים מזוהמים שבהם הגורם המזהם כבר אינו קיים או שאינו בעל הקרקע, הגדרת אופן הנגשת המידע לציבור, ועוד.

לפי הדוח, התועלת הכלכלית מחקיקת חוק שיקום קרקעות מזוהמות עומדת על כ-43.8 מיליארד ₪

מניעת עיכוב פיתוח הקרקע

הדוח בוחן את התועלות של יישום החוק ב-2 היבטים עיקריים: מניעת עיכוב פיתוח הקרקע, ומניעת התפשטות הזיהום.

בנוגע למניעת עיכוב פיתוח הקרקע, כיום, כשבמהלך התכנון והבנייה עולה חשד שהקרקע באתר או בחלק ממנו עלולה להיות מזוהמת, נוספים לתהליך שלבים רבים, בהם הכנת סקרים, דיגום קרקע, הגשת הסקרים למשרד להגנ"ס וקבלת הנחיות מהמשרד ועוד צעדים מול גופי התכנון, הרשויות המקומיות וכו'. כמו כן, כל עוד הקרקע מזוהמת, אי-אפשר להוציא היתרי בנייה ולהתחיל בפיתוחה, בעלי הקרקע אינם יכולים לנצל את זכויות הבנייה שקיבלו והערך הכלכלי של הקרקע נפגע.

לפי הדוח, הנחה שמרנית גורסת שהמצב הקיים גורם לעיכוב של חצי שנה בפיתוח הקרקע, אך יש מצבים בהם העיכוב יכול להימשך זמן רב הרבה יותר ואף עשרות שנים. הדוח בחן 3 שימושי קרקע (דיור, תעסוקה ותחבורה) ואת התועלת הכלכלית שאפשר להפיק מהם בזכות מניעת עיכובים הנובעים משיקום קרקעות מזוהמות.

מניעת התפשטות הזיהום

כאמור, תועלת נוספת שהדוח מתייחס אליה, היא  מניעת התפשטות הזיהום. לצורך הערכת התועלת הכלכלית ממניעת התפשטות הזיהום, הונח כי במצב הקיים, בהיעדר החוק, הקרקעות ישקומו במהלך 25 השנים הקרובות, ואילו במצב של יישום החוק, הקרקעות ישוקמו בתוך 10 שנים, וכך תתקצר תקופת התפשטות הזיהום.

כמה קרקעות מזוהמות יש בישראל?

לפי הדוח, יש בישראל כ-10.6 אלף דונם של קרקעות מזוהמות. ההערכה היא כי הזיהום מחלחל בקצב של כ-20 ס"מ בשנה, וכי על כל מ"ר קרקע מזוהמת, ייווצרו מדי שנה עוד כ-360 ק"ג קרקע מזוהמת.

אם הקרקעות המזוהמות יטופלו בתוך 25 שנה, הזיהום יתפשט ל-50 מיליון טון קרקע, בעוד שאם הן יטופלו בתוך 10 שנים בלבד, הזיהום יתפשט ל-21 מיליון טון קרקע בלבד.

כמה עולה לטפל בקרקע מזוהמות?

לפי הדוח, עלות הטיפול הממוצעת בקרקע מזוהמות בישראל היא כ-240 ₪ לטון קרקע. העלות חושבה כממוצע משוקלל של עלויות טכנולוגיות שונות לטיפול בזיהומים במגזרים שונים (תעשייה, צבא, בתי זיקוק, חוות מיכלים, קווי דלק, תחנות דלק ותעשיה ביטחונית). עלות זו כוללת את כל שלבי הטיפול: סקירה, חפירה, ליווי סביבתי, הובלה, קליטה לטיפול ביעדי קצה, מילוי בורות, עבודות אזרחיות נלוות ואנליזות.

מהדוח עולה עוד כי העלות העיקרית של יישום החוק נובעת מהקדמת השקעות בסכום של כ-8.5 מיליארד ₪ בשיקום הקרקעות המזוהמות על פני כ-10 שנים בלבד, לעומת כ-25 שנה במצב הקיים.

החוק יביע לתועלת כלכלית של 44 מיליארד ₪

התרשים הבא מציג את התועלת הכלכלית של חוק שיקום קרקעות מזוהמות בכל היבט (דיור, תעסוקה, תחבורה והתפשטות הזיהום) במיליארדי ₪.

חוץ מהתועלות שנאמדו, הדוח מציין עוד תועלות: התועלת ממניעת נזקי בריאות, חיסכון בעלויות איטום למבנים קיימים, תשלומי קנסות שנחסכים למדינה, הקטנת לחצי הפיתוח על שטחים פתוחים, תועלות מפנאי ונופש בשטחים המשוקמים ומניעת פגיעה במי שתייה. בגלל המורכבות והקשיים לבצע כימות של תועלות אלה, הדוח מתמקד בפיתוח ובבנייה ובנושא מניעת התפשטות הזיהום. עם זאת, יודגש שגם התועלות שלא כומתו הן משמעותיות ויש לקחת אותן בחשבון.

חשוב לציין שהדוח אינו מתייחס להיבטים של זיהום מי תהום ומקורות מים, כיוון שהם באחריות רשות המים, אך כמובן ששיקום קרקעות מזוהמות ימנע גם את המשך התפשטות הזיהום אל מי התהום ומקורות המים, כך שיש עלות טיפול עתידית נופסת שיכולה להחסך, בזכות החוק.

היכן עומד חוק שיקום קרקעות מזוהמות?

הנושא של שיקום קרקעות מזוהמות מופיע בתוכנית העבודה של המשרד להגנ"ס לשנת 2025, כאשר היעד העיקרי היה לקדם את חוק שיקום קרקעות מזוהמות ולפרסם תזכיר החוק להערות ציבור עד סוף שנת 2025, דבר שלא קרה בינתיים.

נזכיר שדוח מבקר המדינה שפורסם לפני כמעט שנה הצביע על כך שישראל היא המדינה היחידה ממדינות ה- OECDשאין לה חוק שמסדיר את הטיפול בקרקעות מזוהמות.

המשרד להגנ"ס הציג עוד בשנת 2011 תזכיר חוק קרקעות מזוהמות עבר קריאה ראשונה בכנסת, אך הצעת החוק הוקפאה, בין היתר בגלל מחלוקות עם משרדי ממשלה ורמ"י בסוגיות כמו מי צריך לממן את שיקום הקרקעות המזוהמות שרבות מהן זוהמות בגלל פעילות של צה"ל והתעשיות הביטחוניות.

כיום, לאחר שפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות שבאחריות המדינה נמצא כבר בשלבים מתקדמים, והגורמים השונים מבינים את החשיבות של שיקום קרקעות לטובת שימושים אחרים, המשרד להגנ"ס סבור שיש הזדמנות לקדם את החוק.

---

מסמכים רלוונטיים: