בישראל קיים פער של ממש לעמידה ביעדי האקלים לשנת 2030 – כך עולה מדוח תקופתי של המשרד להגנת הסביבה שהוגש לאו"ם. מהדוח עולה שבקצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, תושג הפחתה של 19% בלבד במקום יעד ההפחתה של 27% שאליו התחייבה ישראל במסגרת הסכם האקלים העולמי. אך הפער ניתן לצמצום עם יישום צעדים שמפורטים בדוח.

במשרד להגנ"ס מדגישים כי מרבית הצעדים לצמצום פליטות גזי חממה מביאים גם לתועלת כלכלית למשק ומפחיתים במקביל גם את הפליטות של מזהמים מקומיים שמשפיעים על בריאות הציבור, כך שיש תועלת מרובה ליישומן מלבד המחויבות הבינלאומית ליעדי האקלים.

לצד צעדים מוכרים כגון הגברת השילוב של אנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית ומעבר לרכב חשמלי, הדוח מציג גם צעדים פחות מוכרים בהקשר של התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, בהם:

• פסולת: הגברת איסוף וטיפול בגז המתאן שנפלט ממטמנות פסולת, העלאת היטל ההטמנה, אישור ויישום התקנות לאיסור הטמנת פסולת אורגנית לא מטופלת, בחינת היטל שריפה, וגיבוש ויישום תוכנית לאומית לצמצום בזבוז מזון ופליטות מחקלאות.
• שפכים: הפחתת פליטות ממט"שים והענקת תמריצים להקמת מתקני חשמל המופעלים בביוגז.
• תחבורה: קביעת יעדי פליטות מחייבים ליבואני רכבים קלים.
• תעשייה: הגדלת היקף השימוש ב RDF כתחליף לפטקוק לייצור מלט, וסגירת בתי הזיקוק בחיפה.

בנוסף לנושא הפחתת פליטות גזי חממה (Mitigation) הדוח מתייחס גם לנושא היערכות ישראל לשינוי אקלים (Adaptation) לאור העובדה שתופעות שינוי אקלים קיצוני כבר מורגשות בישראל.

קישור לדוח המלא בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ישראל רחוקה מהשגת יעדי האקלים, 14.5.2023
2. ה-OECD: להעלות את מס הפחמן על גז טבעי ולייעל צריכת חשמל במבנים, 7.4.2025
3. חוק האקלים אושר בוועדת הפנים, אך לא ידוע אם יעלה לאישור הכנסת, 3.12.2024
4. שינוי האקלים כבר כאן: אירוע הגשם העוצמתי ביותר בישראל מאז תחילת המדידות, 20.11.24
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

הצעדים הדרושים להשגת יעדי האקלים

הדוח כולל ניתוח מעמיק ומציג תחזיות של הפחתת פליטות גזי החממה בישראל עד שנת 2040, תוך הבחנה בין תחזית לפי יישום "צעדים קיימים" לבין תחזית לפי יישום "צעדים נוספים" שמאפשרים עמידה ביעדי הפחתת הפליטות לשנת 2030 ואף מעבר לכך.

מעניין לראות שגם בצעדים הקיימים, יש נושאים שפחות מוכרים ומזוהים עם התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, או כאלה שלא היו על סדר היום הסביבתי ולא היה ברור מה הסטטוס שלהם.

למשל, בתחום הפסולת, מופיעים הצעדים הקיימים הבאים:

• עדכון התנאים ברישיון העסק למטמנות פסולת בנושא מיצוי האיסוף והטיפול בגז המתאן. צעד זה כבר נמצא בתהליכי גיבוש אחרונים ועתיד להיות מיושם במהלך השנה הקרובה.
• אישור תקנות לאיסור הטמנת פסולת אורגנית לא מטופלת שממתינות כבר כמעט 3 שנים לאישור.
• העלאת גובה היטל ההטמנה: נושא שנוי במחלוקת שלא ברור כיצד המשרד להגנ"ס יצליח לקדם אותו בזמן שהרשויות המקומיות דורשות במקביל לבטל אותו.
• בחינת היטל שריפה.

בתחום התחבורה, תחת הצעדים הקיימים, מופיע קביעת יעדי פליטות מחייבים ליבואני כלי רכב קלים. מדובר במדיניות דומה לזו שמיושמת באירופה, שהופיעה בטיוטת חוק ההסדרים לפני שנתיים, אך לא אושרה.

הנה רשימת יתר הצעדים הקיימים שמפורטים בדוח:

• אישור חוק האקלים המעגן את יעדי האקלים, לצד תקצוב הרשויות המקומיות להיערכות לשינוי אקלים.
• סגירת היחידות הפחמיות בתחנת החשמל אורות רבין בחדרה והשלמת ההסבה לגז טבעי של תחנת רוטנברג באשקלון.
• המשך יישום אמצעי מדיניות לקידום אנרגיה מתחדשת.
• גזי הקירור: החלת החקיקה להסדרת העיסוק במערכות קירור ומיזוג אוויר; קביעת הגבלות ייבוא, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות לפי ממד ה-GWP שלהן; גיבוש תוכנית לקידום משק למיחזור קררים
• אישור ופרסום מענקי סיוע להתייעלות לתעשייה.

נוסף על הצעדים הקיימים, הדוח מונה צעדים נוספים שעל הממשלה לנקוט כדי לעמוד ביעדי 2030 ולהגביר את קצב הפחתת הפליטות גם לשנים שאחרי 2030. להלן רשימת הצעדים הנוספים:

• אנרגיות מתחדשות: הסרת חסמי רשת והרחבת החובה להתקין מערכות סולאריות על גגות מבנים
• הקצאת תקציבים להתייעלות באנרגיה.
• פסולת: סבסוד הקמת מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית, ופרסום מכרזים להקמת מתקני הפרדה וטיפול בפסולת.
• הגדלת היקף השימוש בדלק שמקורו בפסולת (RDF) כתחליף לפטקוק בתהליך ייצור מלט.
• גיבוש צעדים נוספים להגברת הנגישות והניידות של האוכלוסייה תוך הפחתת התלות בכלי רכב פרטיים ומשאיות.
• גיבוש ויישום תוכנית לאומית לצמצום בזבוז מזון ופליטות מחקלאות.
• הפחתת פליטות ממט"שים והענקת תמריצים להקמת מתקני חשמל המופעלים בביוגז.
• סגירת בתי הזיקוק בחיפה.

החשמל והתחבורה עומדים ביעדי האקלים ל-2030

הדוח מציג כיצד כל אחד מ-4 ענפי הפעילות העיקריים עומדים ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו להם. לפי הדוח, משק החשמל, וענף התחבורה, צפויים לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות לשנת 2030, ואף מעבר לכך. משק החשמל יעמוד ביעד ההפחתה בעיקר בזכות הפסקת השימוש בפחם והשילוב של אנרגיות מתחדשות, וענף התחבורה בזכות קצב המעבר לכלי רכב חשמלי.

תחזית צמצום פליטות גזי חממה לפי תחום פעילות

להגדלה לחצו כאן

הפערים בין ה-OECD למשרד להגנ"ס

כפי שדיווחנו בתחילת החודש פורסם דוח של ה-OECD שעוסק במאמצים להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים. מעניין לראות שיש צעדי מדיניות שה-OECD המליץ לאמץ לצורך עמידה ביעדי האקלים, אך לא מופיעים ברשימה של המשרד להגנ"ס, בין היתר מדובר בהמלצה מרכזית של ה-OECD - העלאת גובה מס הפחמן על שימוש בגז טבעי. בנוסף לכך, ה OECD המליץ להרחיב את תקן הבנייה הירוקה גם למבנים שקטנים מ-6 יחידות דיור, ולהרחיב את חובת הצגת דירוג אנרגטי של מבנים, ועוד.

ירידה של 4% בפליטת גזי חממה בשנת 2023

הדוח הנוכחי של המשרד להגנ"ס מתבסס על נתוני שנת 2022, ואולם כפי שדיווחנו לפני 8 חודשים פרסם המשרד להגנ"ס נתונים מעודכנים יותר במסגרת דוח המפל"ס ומצאי הפליטות לשנת 2023.

לפי מצאי הפליטות הלאומי לשנת 2023, נרשמה ירידה בשיעור של 4% בפליטת גזי חממה בהשוואה לשנת 2022, שקיזזה עלייה בשיעור דומה בשנת 2022 – שהייתה שנת שיא של פליטות גזי חממה בעשור האחרון ואף הייתה גדולה משנת 2015 המשמשת כשנת הבסיס ליעדי הפחתת הפליטות.

הירידה בפליטת גזי חממה בשנת 2023 נגרמה בעיקר בשל צמצום פליטות בייצור חשמל שנובע מהפחתת השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, ומהפחתת פליטות הנובע מהתחלת היישום של תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, בדבר מעבר לשימוש בגזי קירור בעלי השפעה נמוכה על שינוי האקלים.

לפי מצאי הפליטות לשנת 2023, ייצור חשמל הוא מקור הפליטה העיקרי לגזי חממה והוא אחראי ל-42% מהפליטות. אחריו ענף התחבורה שאחראי ל-25%, התעשייה שאחראית ל-12%, והמתאן שנפלט מהמטמנות של פסולת מעורבת שאחראי ל-10% מפליטות גזי החממה.

היערכות לשינויי אקלים

הדוח הנוכחי של המשרד להגנ"ס מתייחס גם להיערכות (Adaptation) של המדינה לשינויי האקלים ומציין שאף שיש התקדמות, יש גם לא מעט פערים.

לפי הדוח, כבר היום אנו עדים להקצנה מהירה בתופעות שינוי האקלים בישראל, שבאה לידי ביטוי בעליית טמפרטורה, ירידה בכמות ותדירות המשקעים, עליית מפלס הים ועלייה בשכיחות ובעוצמת אירועי אקלים קיצוניים. תופעות אלה מסכנות את ביטחון האוכלוסייה את התשתיות, את אספקת האנרגיה, את בריאות הציבור ואת ענף החקלאות.

בדוח מציינים כי כדי להתמודד עם החמרה של ממש בתנאי האקלים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל, נדרש תכנון מקיף ויסודי והשקעות בהיערכות מצד כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי באמצעות הכנת תוכנית היערכות (אדפטציה) לאומית ותוכניות מקומיות שכבר הוכנו בעשרות רשויות מקומיות. מטרת התוכניות האלה היא לחזק את החוסן הלאומי ובמקביל לשמור על רווחה כלכלית, חברתית וסביבתית בצל שינויי האקלים. עוד מצוין בדוח כי יש אומנם התקדמות בתחום בזכות אותן תוכניות, אך יש לתקצב הכנת תוכניות כאלה במספר גדול של רשויות חסרות יכולות וכן יש לממן תוכניות שכבר נכתבו. עוד מציין הדוח כי כדי קבל תמונה מלאה ומדויקת של סיכוני האקלים בישראל, נדרשת השלמה של מפות סיכוני האקלים.

יעדי האקלים של ישראל

היעד הנוכחי של הפחתת פליטות גזי החממה ב-27% עד שנת 2030 ו-85% עד שנת 2050 (בהשוואה לפליטות בשנת 2015) נקבע בהחלטת ממשלה בשנת 2021. אך מכיוון שמדובר בהחלטת ממשלה, אין בצידה סנקציות לאי-עמידה ביעדים או אפשרות לפנות לבית המשפט ולחייב את הממשלה ליישם אותה. כדי לחזק ולעגן את המחויבות הממשלתית, המשרד להגנ"ס מנסה לקדם כבר זמן רב את חוק האקלים, אך אישור חוק האקלים מתעכב בשל מחלוקות עם משרד האוצר, משרד האנרגיה וגורמים נוספים שמבקשים לרכך את נוסח החוק, בין היתר, כדי שיהיה פחות מחייב.

גם מבחינה בינלאומית יעדי הפחתת פליטות גזי החממה אינם מחייבים את ישראל ואת יתר המדינות: במסגרת הסכם פריז של האו"ם משנת 2015 שעליו חתומות 197 מדינות, כל מדינה קבעה לעצמה יעדי הפחתת גזי חממה. כמו כן ההסכם מבוסס על מחויבות וולונטרית ואין בו מנגנון של סנקציות המופעל על מדינה שאינה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנ"ס: הדוח מראה שחייבים לפעול עכשיו כדי שנוכל לעמוד ביעדי האקלים של ישראל: הפחתת זיהום אוויר, קרקע ומים, שיפור הבריאות, צמצום עלויות כלכליות ויוקר המחיה, חיזוק הביטחון האנרגטי וניצול הזדמנויות כלכליות למנופי צמיחה מבוססי חדשנות ישראלית בזירה הבינלאומית. יש לנו הזדמנות ואחריות להיות ערוכים לתרחישים השונים של שינויי האקלים ונזקיהם ולהוביל את שינויי העומק הנדרשים למען בריאות הציבור

---

מסמכים רלוונטיים: