ארגון ה-OECD פרסם בשבוע שעבר את הדוח הדו-שנתי על כלכלת ישראל שאחד מפרקיו עוסק במאמצים להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים. הדוח הוצג לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על ידי מזכ"ל ארגון ה-OECD מתיאס קורמן שביקר בישראל.  

הדוח מכיר בחשיבות הצעדים שישראל קידמה בשנים האחרונות, ובראשם מס הפחמן, חובת החלת תקן בנייה ירוקה על חלק מהמבנים, וחובת הצגת דירוג אנרגיה של מבנים חדשים, אך הוא ממליץ להרחיב אותם כדי להשיג את היעד הממשלתי של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050.

אחת ההמלצות המרכזיות בדוח היא להעלות את מס הפחמן על שימוש בגז טבעי לייצור חשמל, שאחראי לחלק גדול מפליטות גזי החממה בישראל, ולהגביר את קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות, ובראשה אנרגיה סולארית. כמו כן, מומלץ לשפר את היעילות האנרגטית של מבנים, שאחראים לשליש מפליטות גזי החממה של ישראל (דרך צריכת חשמל) הן באמצעות יישום עקרונות של בנייה ירוקה, והן באמצעים נוספים.

לפניכם עיקרי הדוח. קישור לדוח בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ביקור מזכ"ל ה-OECD: הממשלה מקדמת חוק רישום כימיקלים, 02.04.25
2. דוח ה-OECD: ישראל מפגרת בהשגת היעדים הסביבתיים שלה, 06.06.23
3. ישראל בראש מדינות ה-OECD שצפויות לסבול משינוי האקלים, 21.11.23
4. מס הפחמן אושר וייכנס לתוקף בתחילת 2025, 01.10.24
5. חוק האקלים אושר בוועדת הפנים, אך לא ידוע אם יאושר בכנסת, 03.12.24

להעלות את מס הפחמן על גז טבעי לייצור חשמל

לפי הדוח, שני התחומים בעלי שיעור פליטת גזי חממה הגדול ביותר בישראל הם תחבורה וצריכת חשמל למבנים. האחרונה מבין השניים אחראית לכשליש מכלל פליטות גזי החממה בישראל.

לפי הדוח, המבנים בישראל אחראים ל-69% מצריכת החשמל, אך בעוד המיסוי הגבוה על דלקים לתחבורה יוצר תמחור אפקטיבי של פליטות הפחמן בהשוואה למדינות OECD אחרות, על פליטות גזי חממה מייצור חשמל הוטל מס פחמן רק לאחרונה, וגם הוא, קובע מס נמוך על שימוש בגז טבעי, בהשוואה למדינות OECD אחרות. לכן מומלץ לא רק להעלות את המס על גז טבעי לייצור חשמל, אלא גם לייעל את צריכת החשמל במבנים.

לפי הדוח, כדי לעמוד ביעד של איפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050, בהתאם היעד שאימצה ישראל בהחלטת ממשלה משנת 2021, יש צורך במס פחמן בגובה של כ-60 אירו לטון פחמן דן חמצני CO₂. אלא שמס הפחמן שנכנס לתוקף לאחרונה, משקף מחיר של 18 אירו לטון, וגם זה רק משנת 2030. סכום נמוך בהשוואה ליתר מדינות ה OECD.

תרשים: השוואת תמחור פליטות מייצור חשמל בין מדינות ה OECD

להגדלה לחצו כאן

הדוח מציין כי בגלל מאגרי הגז הגדולים שישראל התברכה בהם ובגלל מחירי השינוע הנמוכים יחסית בהשוואה למדינות OECD אחרות, מומלץ לקדם שימוש בטכנולוגיות של לכידה ואחסון פחמן שנפלט בתחנות כח שפועלות על גז טבעי, במידה וישראל מבקשת להמשיך לנצל את מאגרי הגז הטבעי, אך להפחית את פליטות גזי החממה הכרוכות בכך.

בדוח מדגישים כי צעדים להפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור חשמל חשובות במיוחד לנוכח העלייה הצפויה בצריכת החשמל הנובעת בין השאר מהשימוש גובר בכלי רכב חשמלי, שימוש בבינה מלאכותית וחשמול תהליכים תעשייתיים.

נתון מעניין שמוצג בדוח הוא שמבין מדינות ה-OECD תמהיל הדלקים המשמש לייצור חשמל בישראל מכיל את השיעור הגבוה ביותר של דלקים מאובנים. בעיקר בשל השימוש הגבוה בגז טבעי (שמחליף את הפחם) ומכיוון שהחלק של אנרגיה מתחדשת הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD, בשל היעדר תנאים גיאוגרפיים לייצור חשמל ממקרות הידרו-אלקטריים ורוח. עם זאת תנאי האקלים בישראל מציבים אותה במקום גבוה בייצור חשמל סולארי פוטו וולטאי בהשוואה לגודל.

כאמור הדוח ממליץ להגדיל את השימוש באנרגיה מתחדשת, ומציין לטובה את החקיקה המחייבת מבני מגורים בעלי 6 יחידות דיור ויותר להתקין פנלים פוטו וולטאיים על הגגות. הדוח ממליץ להרחיב את החוק גם למי שתאים פוטו וולטאיים בשטחים חקלאיים, בחניונים וכו'. המלצה זו תואמת את מדיניות הממשלה ואת התוכניות הקיימות.

יותר בנייה ירוקה לצמצום צריכת חשמל במבנים

כאמור, לפי דוח ה-OECD אספקת חשמל למבנים אחראית לשליש מפליטות גזי החממה בישראל, ולכן מומלץ להרחיב את השימוש בבנייה הירוקה עם דגש על התייעלות אנרגטית בקירור שאחראי על מרבית צריכת החשמל במבנים. לשם כך הדוח מציע להתמקד בשיפור הבידוד ותכנון אנרגטי. בנוסף, הדוח ממליץ לעודד את המשך המעבר משימוש בגפ"מ (גז פחמימני מעובה) לבישול – לחשמל. המלצה נוספת היא שימוש במכשירי חשמל וציוד חשמלי יעילות אנרגטית.

הדוח מציין לטובה את אימוץ התקנים לבנייה ירוקה בישראל אבל מדגיש שכדאי להחיל אותם גם על מבנים קטנים יותר שכן נכון לעכשיו הם חלים רק על מבנים המכילים 6 יחידות דיור ויותר. כמו כן ממליץ הדוח, כי יש למצוא דרכים (ובעיקר מימון) כדי להפוך גם מבנים קיימים לירוקים. חשוב לציין כי המלצות אלה לא תואמות כרגע את התוכניות והמדיניות הממשלתית ולא נמצאת על הפרק.

להלן המלצות נוספות של הדוח בתחום הבנייה הירוקה:

1. הרחבת חובת דירוג ביצועי אנרגיה של מבנים גם למבנים קיימים המוצעים למכירה ולדירות חדשות המיועדות להשכרה. גם המלצה זו אינה תואמת את התוכניות והמדיניות הממשלתית הנוכחית.
2. להגביר את השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים כדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של תהליך הבנייה. בין היתר באמצעות חובת הצגת "דרכון דיגיטלי" למבנים חדשים, שמפרט את שיעור השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים.
3. לשפר את השילוב בין תכנון השימוש בקרקע לבין תכנון תחבורה, עם דגש על בנייה בצפיפות גבוהה סביב מוקדי תחבורה ציבורית.

היערכות לשינויי האקלים

עוד נושא שהדוח עוסק בו הוא היערכותה של ישראל לשינויי האקלים (אדפטציה). לפי הדוח, תופעות שינוי האקלים כבר החלו לתת אותותיהם בישראל והשפעותיהם רק ילכו ויתרחבו עם השנים, כאשר האיומים העיקריים הם גלי חום, בצורות ושיטפונות בזק.

למרות ההשפעות הניכרות כבר עכשיו, בישראל עדיין חסרה הערכה כלכלית שיטתית של הסיכונים. בדוח מצוין כי לפני כ-3 שנים החליטה הממשלה שכלל המשרדים והרשויות המקומיות יכינו תוכניות היערכות עד סוף שנת 2024. נכון לעכשיו 70 רשויות (מתוך 258) השלימו את גיבוש התוכניות.

בנוסף יש להגביר את השימוש בתכנון ערים שלוקח בחשבון היערות לשינוי אקלים.

-------

מסמכים רלוונטיים: