משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר טיוטת הצעה לביצוע התאמות בתקציב המדינה לשנת 2024 עקב המלחמה. חלק מההצעות עוסקות בנושאי איכות הסביבה, כולל הצעה ישירה לקצץ בתקציב המשרד להגנת הסביבה, והצעה נוספת ללוות לתקציב המדינה 820 מיליון ₪ מקרן הניקיון שבשליטת המשרד.
במסגרת ההצעה, משרד האוצר מבקש לקצץ 22 מיליון ₪ משני סעיפים מסוימים בתקציב הישיר של המשרד להגנ"ס - כלומר קיצוץ בכ-5%.5 מתקציב המשרד העומד על 395 מיליון ₪ - זאת לאחר שתקציב המשרד כבר קוצץ בכ-10% בשנת 2023. בנוסף לכך, משרד האוצר מבקש לערוך קיצוץ רוחבי של 1% בכל משרדי הממשלה.
הקיצוץ נוגע לשני הסעיפים הבאים:
בנוסף לכך, כחלק מהצעת התקציב, האוצר מציע לממש את ההלוואה שניסה לקחת מקרן הניקיון לפני כחודש בגובה 820 מיליון ₪. אז ניסיונו נבלם לאחר התנגדות הרשויות המקומיות וכעת הוא מנסה שוב. האוצר מתכנן כי מחצית מכספי ההלוואה ישמשו למימון תגמול לחיילי המילואים ואילו המחצית השנייה תיועד למימון כללי של תקציב המדינה.
המשרד להגנ"ס מתנגד בחריפות להצעות האוצר שעוסקות בתחומי אחריותו וטוען כי "אין בכוונת המשרד להגנת הסביבה להשלים עם עבודת מטה לא סדורה של האוצר, אשר המשמעות שלה היא פגיעה סביבתית חמורה ופגיעה באיכות חייהם של התושבים. מי שייפגע מכל הקיצוצים הם משקי הבית והסביבה, בעיקר אלה שידם אינה משגת".
נוסח טיוטת הצעת התקציב מופיע בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
יחידות סביבתיות ואיגודי ערים לאיכות הסביבה הן יחידות לטיפול בנושאי איכות סביבה ברמה המוניציפלית. הן שייכות לרשויות המקומיות שבתוכן או באזורן הן פועלות ומהן הן מקבלות את עיקר תקציב תפעולן. במקביל, המשרד להגנ"ס תומך חלקית ביחידות ומעניק להן הנחייה מקצועית.
היחידות הסביבתיות הן מעין זרוע ליישום מדיניות המשרד להגנ"ס בשלטון המקומי. במרבית המקרים הן מטפלות בהיבטים סביבתיים שיש להם השפעה מקומית בלבד בעוד שהיבטים סביבתיים עם השפעה גדולה או מורכבת יותר מטופלים ברמה המחוזית של המשרד להגנ"ס או על ידי המטה הארצי שלו.
מערך היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות סביבה מונה כ-60 יחידות הפרוסות ברחבי הארץ עם למעלה מ-350 עובדים ומכסה כ-75% מהרשויות המקומיות.
מרבית התקציב של היחידות הסביבתיות מגיע מהרשויות המקומיות עצמן. חלק קטן מהתקציב, פחות מ-20%, מגיע מהמשרד להגנ"ס. כעת משרד האוצר רוצה לקצץ גם את המעט הזה.
פארק אריאל שרון, הנמצא מסביב להר הפסולת המשוקם 'חירייה', מנוהל על ידי חברה ממשלתית שפועל תחת המשרד להגנ"ס.
הצעת התקציב מציעה להפחית 12 מיליון ₪ מהתמיכה השוטפת של המשרד בחברה המנהלת את הפארק, ובמקביל לפעול להפרטת החברה לגורם לא ממשלתי. לצורך כך מוצע להקים צוות עם נציגי ממשל רלוונטיים שיבחנו את מתווה ההפרטה בתוך 3 חודשים.
בעבר נרשמו בשמה של חברת פארק אריאל שרון פרשיות שחיתות וחקירות פליליות שעליהן דיווחנו.
לפני כחודשיים, דיווחנו כי הממשלה אישרה הצעת מחליטים לפיה הקרן לניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס תממן מענקים וסיוע כלכלי מיוחד לאנשי מילואים שמשתתפים בלחימה, בסכום של 820 מיליון ₪. הסכום תוכנן להינתן כהלוואה מהקרן לניקיון למשרד האוצר כנגד הרשאה להתחייב. כלומר, הוסכם שמשרד האוצר יחזיר את הכסף לקרן כשהיא תצטרך לממש פרויקטים בפועל.
חודש לאחר מכן דיווחנו כי בעקבות התנגדות חריפה של מרכז השלטון המקומי, הנושא ירד מסדר היום של ישיבת הנהלת קרן הניקיון שהייתה אמורה לאשר את ההלוואה. מרכז השלטון המקומי טען שקרן הניקיון הפכה ל"קופה הקטנה של משרד האוצר" על אף שלחברי הנהלת הקרן אין סמכות לאשר הלוואות והדבר נעשה בניגוד לדין. כעת מסתבר שלפני 10 ימים מרכז השלטון המקומי עתר לבג"ץ כנגד ההלוואות הנ"ל. במקביל, בשבוע שעבר התקבלה החלטת ממשלה שמקטינה את סכום ההלוואה ל - 400 מיליון ₪ (במקום 820 מיליון ₪).
כעת מנסים במשרד האוצר לנצל את ה'עודף' שלא נוצל לטובת מענק המילואים - 420 מיליון ₪, לטובת הלוואה לשימוש כללי של תקציב המדינה, ולעגן אותה במסגרת ההתאמות לתקציב המדינה לשנת 2024.
בתגובה, מרכז השלטון המקומי פרסם מכתב התנגדות ובו הזכיר את העתירה שהגיש וציין כי: "מדובר ב'הלוואות' בלתי חוקיות, שניתנות למטרות שונות שאינן קשורות במטרות הקרן, שניטלות תוך הפרת עקרון חוקיות המנהל בהיעדר סמכות ומתוך ניגוד עניינים מוסדי חמור."
שנים האחרונות האוצר לווה מספר פעמים כספים מקרן הניקיון למטרות שונות. עד היום סכומי ההלוואה הצטברו לכ-2.2 מיליארד ₪. בכל הפעמים שאושרו הלוואות לאוצר הסביר המשרד להגנ"ס כי האוצר מחויב להשיב את הכספים באופן מידי כשירצו לממשם לטובת פרויקטים.
אלא שמבקר המדינה עסק בנושא ההלוואות של קרן הניקיון לאוצר בדוח שפורסם לפני שנה וחצי ובו הסביר כי ההלוואות מונעות מהציבור להינות מתשואה על היתרות, שהייתה מתקבלת אם הכסף המולווה היה מושקע.
כ-90% מהכנסות הקרן נובעות מתשלום היטל הטמנה שמשלמות רשויות מקומיות על פסולת שהן מעבירות להטמנה במקום למיחזור. כספים אלה מיועדים לפיתוח חלופות להטמנה.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "היחידות הסביבתיות, הן שותפות מרכזיות של המשרד להגנת הסביבה ביישום המדיניות הסביבתית בשלטון המקומי והאזורי. יש להן תפקיד מכריע בשגרה ובחירום להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזהמים. נוכחנו בעת החירום הנוכחית, ולא בפעם הראשונה, כי ליחידות הסביבתיות יש תפקיד מציל חיים, וקיצוץ התקציב עלול להוביל הלכה למעשה לסגירתן. אסור לפגוע בהן בשום אופן."
ד"ר ניצן לוי, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה, ויו"ר פורום היחידות הסביבתיות בישראל: "התמיכה של המשרד להגנ"ס ביחידות הסביבתיות ואיגודי הערים אינו מספק ולא השתנה במשך שני עשורים, ולא רק שאין לקצצו, אלא דווקא להגדילו באופן ניכר.
הקיצוץ יפגע באיגודים וביחידות הסביבתיות ובמנהל הסביבתי המוניציפאלי בשגרה ובחירום ואף עלול לגרום לסגירת יחידות סביבתיות מוחלשות.
זאת ועוד, היכולת לפקח על מכלול התחומים, לרבות מול התעשייה וגורמים מזהמים נוספים, תפגע באופן מהותי ובכך תפגע בריאות ואיכות חיי מאות אלפי תושבים במדינה. הפגיעה תהיה גם ביכולת שלנו לפקח על תחום החומרים המסוכנים, החיונית במיוחד בעת מלחמה.
אנו לא מוכנים לקיצוץ ונפעל על מנת לבטל את הקיצוץ ואף להגדיל את התקציב לאיגודים וליחידות הסביבתיות".
אדם טבע ודין: "היחידות הסביבתיות הקטנות הפרושות ברחבי המדינה, אמורות לתת מענה מקומי לשורה ארוכה של נושאים סביבתיים, אשר גם כך היכולת שלהן להתייחס לבעיות אלו היא מוגבלת. הקיצוץ המוצע משמעו פגיעה באינטרס ציבורי כולל, שצפוי לבואי לידי ביטוי בהגבלה נוספת של פעילות היחידות הללו, שגם כך היא מצומצמת מדי."
קרן הניקיון אמורה לשמש למטרות ספציפיות וייחודיות של צמצום היקף ההטמנה בישראל, על פי חוק. הקרן אינה "הקופה הקטנה" של האוצר. המהלך התדיר של נטילת הלוואות מקרן הניקיון הוא פסול ובלתי חוקי ועל כך גם הצביע מבקר המדינה. לאור האמור, אנחנו מתנגדים נחרצות לנטילת הלוואה לכל מטרה שהיא מקרן הניקיון."
---------
מסמכים רלוונטיים: