מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג שלח בשבוע שעבר מכתב חריף למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ולהנהלת הקרן לניקיון בעקבות כוונת הקרן לאשר מתן הלוואה למשרד האוצר למימון מענקי מילאים, עליה דיווחנו לפני חודש.

דולברג מחה על כך שקרן הניקיון הפכה ל"קופה הקטנה של משרד האוצר" – זאת על אף שלחברי הקרן אין סמכות לאשר הלוואות ובניגוד לדין, לדבריו. בעקבות המכתב הנושא ירד מסדר היום של הנהלת הקרן עד ליצירת הסכמות עם השלטון המקומי.

דולברג אף מחה במכתבו נגד השימוש הנרחב בכספי הקרן לצורך "מטרות נוספות" ולא לצורך המטרות העיקריות שלשמן קמה הקרן, ובראשן פיתוח והקמה של מתקני טיפול בפסולת כדי לצמצם את ההטמנה.

כ-90% מהכנסות הקרן נובעות מתשלומי היטלי הטמנה שמשלמות רשויות מקומיות. הרשויות נדרשות לשלם את ההיטל על פסולת שהן מעבירות להטמנה במקום למיחזור. על אף ההיטל, משתלם כיום להטמין יותר מאשר למחזר והמשרד להגנת הסביבה פועל להגדיל את כמות מתקני הטיפול ולעודד מיחזור.

כתבות רלוונטיות:

1. קרן הניקיון אישרה 2.4 מיליארד ₪, 5.12.2023
2. קרן הניקיון תלווה 820 מיליון ₪ למימון מענקי מילואים, 6.11.2023
3. הפרויקטים שיקבלו 200 מיליון ₪ מקרן הניקיון, 20.6.2023
4. גידול במתקני הטיפול ובפסולת המטופלת כחוק, 10.5.2023
5. מידע נוסף על פסולת עירונית | infospot

"מרבית הכספים לא מוקדשים למטרות העיקריות"

לפני ימים אחדים הקרן לניקיון הייתה אמורה להתכנס לישיבה ולדון בה על הקצאת כספים לנושאים שונים. דולברג מציין במכתב כי מרבית הפרויקטים שעליהם רצו לדון בישיבה ולהחליט אם להקצות להם כסף אינם שייכים למטרות העיקריות שכדי להשיגן הוקמה הקרן.

לפי החוק, כספי הקרן אמורים לשמש בראש ובראשונה ל"מטרות עיקריות", קרי פיתוח פתרונות סביבתיים יותר להטמנת פסולת. ואולם, החוק מתיר להשתמש ביתרה שנותרת בקרן מדי סוף שנה למטרות נוספות – בתנאי שהכסף שיוקצה להן לא יעבור את שיעור ה-25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה מהרשויות המקומיות.

עם זאת, כפי שעולה גם ממכתבו של דולברג, על סדר היום של קרן הניקיון החודש נמצאים פרויקטים רבים שאפשר לשייך ל"מטרות נוספות" ולא למטרות עיקריות, והסכום המבוקש עבורם הוא כ-70 מיליון ₪ לעומת הסכום שמבוקש החודש למטרות עיקריות – כ-25 מיליון ₪ בלבד.

"הקרן מאשרת הלוואות לאוצר – בניגוד לחוק"

דולברג הדגיש במכתב כי העברת הלוואות מקרן הניקיון למשרד האוצר נעשית מבלי שיש לחברי הנהלת הקרן סמכות לאשר זאת ובניגוד לחוק. במכתבו הוא מזכיר את הביקורת שהשמיע על כך מבקר המדינה לא מכבר, לפיה המשרד מלווה את הכסף לאוצר בתנאים נוחים מאוד בשעה שהיה יכול להשקיע אותו ולהרוויח תשואה עודפת של מיליוני ₪.

לפני כחודש וחצי דיווחנו כי קרן הניקיון תיתן הלוואה למשרד האוצר של 820 מיליון ₪ למימון מענקים לאנשי מילואים. זאת בנוסף ל 2.2 מיליארד ₪ שהקרן כבר הלוותה למשרד האוצר בשנים האחרונות.

בכל הפעמים שאושרו הלוואות לאוצר, הסביר המשרד להגנת הסביבה כי האוצר מחויב להשיב את הכספים באופן מידי כשירצו לממשם לטובת פרויקטים. ואכן, לא נראה שפרויקטים מסוימים לא יצאו אל הפועל בשל אותן הלוואות. אולם, כפי שקבע מבקר המדינה, ההלוואות מונעות מהציבור להינות מתשואה על היתרות, שהייתה מתקבלת אם הכסף המלווה היה מושקע.

לאורך השנים היו מחלוקות רבות בין השלטון המקומי למשרד להגנת הסביבה, האחראי על הנהלת הקרן לניקיון, על רקע הלוואות חוזרות למשרד האוצר ועל רקע אי ניצול של היטלי ההטמנה לפיתוח ענף הטיפול בפסולת, ובשנת 2015 אף עתרו הרשויות המקומיות לבג"ץ בבקשה לבטל את היטל ההטמנה כל עוד הוא אינו משמש למטרות הקרן.

קרן הניקיון אישרה תמיכות של 3.5 מיליארד ₪ במתקני פסולת

זה המקום להזכיר כי בחודשים האחרונים דיווחנו על הקצאות נרחבות של כספי קרן הניקיון לטובת פיתוח מתקני פסולת חדשים. לצורך מימוש ההקצאות, קרן הניקיון קיבלה אישור ממשרד האוצר להקצות חלק מהכספים על בסיס הכנסות עתידיות של הקרן.

כפי שדיווחנו לאחרונה, ברבעון השלישי של 2023 קרן הניקיון אישרה תמיכה של 2.4 מיליארד ₪ לטובת תעריף חשמל שייוצר במתקני טיפול אנאירובי בפסולת אורגנית, במטרה לספק ודאות ליזמים ולעודד הקמה של מתקנים כאלה. מדובר בהקצאה הגדולה ביותר שהקרן אישרה עד היום.

כמו כן, דיווחנו בשבוע שעבר שברבעון השלישי של 2023 קרן הניקיון אישרה תמיכה נוספת של 1.1 מיליארד ₪ לפרויקטים נוספים, בהם 900 מלש"ח עבור תמיכה במתקני מיון פסולת עירונית.

כמו כן, לאחרונה המשרד להגנ"ס הכריז יחד עם משרד האוצר על התקדמות בהקמת מתקן תרמי להשבת אנרגיה מפסולת עירונית במועצה התעשייתית נאות חובב. גם כאן מדובר בתמיכה של מאות מיליוני ₪ מתקציב קרן הניקיון.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת