לקראת קיומן של הבחירות ברשויות המקומיות בשבוע הבא 27.2, התקיים בשבוע שעבר דיון מקוון בנושא קידום סדר יום סביבתי ואקלימי בשלטון המקומי, ביוזמת מיזם האקלים והמכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב.

בדיון, שבו השתתפו נציגי רשויות מקומיות לצד אנשי אקדמיה ופעילי סביבה, נאמר כי הגיע הזמן לחבר את משבר האקלים והסביבה לחיים האמיתיים ו"למכור" את קידום הטיפול בהם באמצעות העלאת המודעות בציבור לרווח המיידי והממשי שיהיה לכך לאיכות חייהם.

כך למשל, ניתן לקדם הצבת פאנלים סולאריים בערים וביישובים אם הם ישווקו לראשי הרשויות ולתושבים כאמצעי שיגדיל את הכנסות הרשות. ואכן, רשות מקומית יכולה לייצר חשמל, למכור אותו ולהגדיל את הכסף בקופה לטובת שירותים אחרים.

גם לנטיעת עצים אפשר לעשות מיתוג מחדש, אם חושבים עליהם לא רק כגורמים המעכבים פיתוח בנייה ומלכלכים את המרחב הציבורי, אלא כנותני צל, כסופגי לחות, כמספקי רגיעה (בעיקר בעת לחוצה, כמו מלחמה) ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. מסתמן: פטור מהיתר בנייה למתקני אגירה זעירים, 4.2.2024
2. מפת סיכוני אקלים מציגה אזורים רגישים ברשויות מקומיות, 30.1.2024
3. התעיילות אנרגטית ברשויות המקומיות, 25.1.2024
4. לקראת הגשם הראשון: הכנת מערכות הניקוז, 4.12.2024
5. מערכות ביוב קרסו בגוש דן ואשדוד בעקבות הגשם, 28.12.2022

קושי בקידום איכות הסביבה: "הבעיה היא פוליטית, לא טכנולוגית"

בדיון עלתה הטענה כי משברי הסביבה והאקלים מופשטים מדי ורחוקים מדי ולכן קשה לקדמם מול הציבור. לדברי פרופ' איתי סנד מאונ' תל אביב בדיון, "יש לנו קושי להתמודד עם משבר האקלים, לא בגלל סיבות טכנולוגיות אלא בגלל הפוליטיקה הלאומית. בישראל ובכל העולם". סנד הוסיף כי כדאי לראות בפתרונות כמו פריסת חשמל סולארי ברשויות מקומיות מקור כלכלי ולא נטל. כך למשל בעיר בני ברק פורסים פאנלים סולאריים על גגות של ישיבות ומייצרים הכנסה.

גם מועצה אזורית חבל אילות תתחיל בקרוב להינות מפירות הקידום של אנרגיה מתחדשת. המועצה בנתה את אחד האינקובטורים הגדולים בעולם לאנרגיות מתחדשות. כיום היא יודעת שבעוד שנתיים היא תייצר הרבה יותר אנרגיה מצרכיה ותוכל להתחיל למכור אנרגיה.

המלחמה מדגישה את יתרונות "החשיבה הירוקה"

דבר נוסף שעלה בדיון, הוא הגידול במודעות ל"חשיבה הירוקה" בחודשים האחרונים עקב המלחמה. לפתע התבהר הסיכון שבהסתמכות על ייבוא סחורות ממדינות אחרות, ועל היתרון של אנרגיות מתחדשות.

חברת החשמל הזהירה לאחרונה מפני תרחיש של עלטה במשך שבוע אם תחנות כוח מרכזיות, אסדות הגז, או מערכת הולכת החשמל המרכזית, ייפגעו במקרה שבו תפרוץ מלחמה בצפון. אלא שכיום מקבלי ההחלטות מבינים שתרחיש זה יכול להימנע, לפחות בחלקו, אם יאיצו פיתוח של חשמל מקומי, סולארי, שהוא מבוזר במתקנים רבים, שמיוצר בקרבת מקום הצריכה.

נראה ששינוי הפרדיגמה לגבי ייצור האנרגיה משפיע כבר בשטח. בין היתר ניתן לראות שכל תוכניות השיקום ליישובי עוטף עזה כוללות התייחסות להיבטים סביבתיים ומקיימים.

"לשלטון המקומי יש כוח"

ד"ר ניר ברק מאונ' בן גוריון ציין בדיון את הכוח ההולך וגובר של השלטון המקומי בשנים האחרונות. גם בנושאי סביבה ואקלים, מציין ברק, יש לרשויות המקומיות יכולת לקדם מהלכים שהממשלה לא מצליחה לקדם בשל בירוקרטיה, ניגודי אינטרסים וכו'.

הדבר אכן קורה כבר בשטח, למשל קיומה של פסגת האקלים הישראלית ב-2021 התקיימה ברמה האזורית במקום הארצית, או יוזמה של פורום ה-15 (שת"פ בין רשויות מקומיות חזקות) לאמץ תקני בנייה ירוקה באוןפ וולונטרי שהובילה ליישום חובה של תקן בנייה ירוקה ברמה הארצית.

לדברי ד"ר אורלי רונן מאונ' תל אביב, לערים הרבה יותר נוח - מקצועית ופוליטית - להתחבר אלה לאלה מאשר לממשלה. לכן גם יש הסכמים גלובליים מוצלחים בין עיריות ברחבי העולם. מלבד שיתופי הפעולה הללו ביניהן, רשויות מקומיות מצליחות להיערך לשינוי האקלים ולקדם סוגיות סביבתיות, לרוב בתנאי שהן מקבלות תמיכה ממשלתית. למשל, כיום, כ-100 רשויות בארץ כבר הכינו תוכנית היערכות להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים או שהן במהלך עבודה על תוכנית כזו. ד"ר רונן ציינה כי חשוב שהתמיכה הממשלתית תימשך ואף תגבר, כדי לאפשר את המשך המגמה.

זה המקום להזכיר כי כמעט אף משרד ממשלתי לא הכין תוכנית היערכות לשינוי אקלים, למרות שהם מחויבים לכך לפי החלטת ממשלה, וגם התוכנית שהמשרד להגנ"ס פרסם, גררה ביקורת חריפה של הארגונים הירוקים האזרחיים שטענו שהיא ראשונית ולא מספקת.

התוכניות של נס ציונה, דלית אל כרמל והוד השרון

נציגי הרשויות המקומיות בדיון המקוון סיפרו על האתגרים שלהם ועל תוכניותיהם לעתיד, אם ייבחרו לקדנציה נוספות בקרוב.

ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, תיאר את מאבקו במהלך השנים האחרונות נגד הצפות בשטח העיר בעת גשמים חזקים. לדבריו, בעיית הניקוז בעיר החלה להיפתר ונמצא פתרון, חלקי בינתיים אמנם, אשר מונע הצפת 4 הנחלים העוברים בעיר. אם ייבחר בבחירות הקרובות, כוכבי מתכוון לקדם חינוך סביבתי ולשים את המשבר הסביבתי על סדר היום.

לעומתו, רפיק חלבי, ראש דלית אל כרמל, נשמע אופטימי פחות. בשל תקציבי הרשות הנמוכים הוא מתקשה לחולל שינוי. לדבריו, בדלית אל כרמל מיוצרת פי 2 פסולת ביחס לרשויות אחרות בארץ. כמו כן, יש מגבלה על אוטובוסים לנוע במרחב הרשות ולכן התפתחה בעיית זיהום אוויר. חלבי לא בטוח שהוא יוכל להביא את הבשורה לבדו ללא עזרה חיצונית. מאחר שהממשלה ממעטת לסייע בפועל, חלבי מתכנן לקדם את הסביבה בעירו בדרך אחרת – ככל הנראה באמצעות חבירה למגזר העסקי.

נאור ירושלמי, סגן ראש עיריית נס ציונה ולשעבר יו"ר ארגון חיים וסביבה, תומך בקידום נושאים סביבתיים במתכונת אחרת. למשל את בעיית הפסולת לא צריך להציג כנושא סביבתי אלא כסוגיית ניהול תקציב. צריך לדבריו להיאבק ולטעון נגד חוסר מימוש התקציבים בקרן הניקיון. בנוסף לכך, יש להעלות את המודעות הציבורית לתמיכות שמגיעות מצד הממשל, ולאפשר לתושבים מעורבים לדרוש דיונים בנושאים אלה במועצת העיר.

ירושלמי מדגיש כי בקדנציה הבאה ברצונו להדגיש לתושבים את התועלת שתצמח להם מקידום נושאים סביבתיים. לדבריו, "יש לא מעט הצלחות סביבתיות, אך הן לא נובעות מהדגל הירוק. הן נובעות ממחויבות הציבור, למשל בעניין שטחים פתוחים".

גם ד"ר דב חנין, ראש פורום האקלים הישראלי, מסכים כי צריך לדבר על משבר האקלים ב"ישראלית", לחבר את בעיות האקלים לבעיות המיידיות שטרידות את הציבור כיום. לפי חנין, רשויות מקומיות יכולות למשל להקים תאגידי אנרגיה מקומיים, באמצעותם לייצר אנרגיה ולמכור אותה, ולהעשיר את הקופה הרשותית לרווחת כלל התושבים. רשויות יכולות לקדם גם ביטחון תזונתי באמצעות עידוד שווקי מזון מקומיים ויצירת קשרים ישירים עם חקלאים, ואלה הם רק חלק מהתחומים שבהם כדאי לרשויות להתמקד למען רווחתן.

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: