זיהום סביבתי ביהודה ושומרון: דוח חדש חושף את היקף הנזקים
השרה להגנת הסביבה הודיעה שהיא מקדמת החלטת ממשלה לאכיפת משילות סביבתית ביו"ש. השרה השתתפה במעמד הגשת דוח של עמותת "ירוק עכשיו" המפרט על הנזקים מהטיפול הלקוי בפסולת ושפכים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 08/1/2025

עמותת "ירוק עכשיו" הגישה למשרד להגנ"ס דוח מקיף המתאר את הנזקים הנגרמים מהטיפול הלקוי בפסולת ובשפכים ביהודה ושומרון. בתוך כך, השרה להגנ"ס עידית סילמן הודיעה שהיא מקדמת החלטת ממשלה לאכיפת משילות סביבתית ביו"ש אשר תילחם ב"השתלטות ובפגיעה הפלסטינית הסביבתית".

לפי הדוח, הפגיעה בבריאות הציבור בשל זיהום האוויר הנוצר משריפת פסולת פיראטית והנזק למי התהום מהטיפול הלקוי בשפכים, נאמדים בעלויות חיצוניות של 1.3 מיליארד ₪ לשנה, כלומר 26 מיליארד ₪ ב-20 שנה כל עוד המפגעים לא יטופלו. לעומת זאת, ההשקעה הנדרשת לפתרון הבעיה מוערכת ב-3 מיליארד ₪ בלבד.

מעבר להיבט הכלכלי, זיהום מקורות המים ביו"ש מהווה איום משמעותי לאספקת המים באזור ירושלים ויו"ש משום שאקוות ההר המערבית (מאגר מי תהום), היא אחד ממקורות המים המרכזיים של האזור, עם מילוי שנתי של כ-360 מיליון מ"ק. כלומר, זיהום של מי התהום יכול להוביל לסגירת קידוחי מי שתייה ואיבוד של מקור מים מרכזי.

הדוח מדגיש את הצורך בחקיקה ובתוכנית כוללת שתתבסס על שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית וגורמים בינלאומיים, אך ללא תלות בהם.

הדוח מצורף בתחתית הידיעה.


כתבות רלוונטיות:

  1. מקדמים אתרי טיפול בפסולת פלסטינית, 18.06.2024
  2. מבקר המדינה על השריפות ביו"ש: להגביר הפיקוח, 28.3.2024
  3. הממשלה מגבירה טיפול במפגעי סביבה ביהודה ושומרון, 6.6.2023
  4. עשן וזיהום אוויר בשל שריפת פסולת פיראטית בשטחים, 8.11.2023
  5. מידע נוסף על זיהום אוויר  infospot

מפגעי פסולת: אתרים פיראטיים וסכנה למקורות המים

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסק הדוח הוא מפגעים כתוצאה מטיפול לקוי בפסולת. לפי הדוח, כ-700,000 תושבים פלסטינים (מתוך כ-2 מיליון תושבים) אינם נהנים משירותי איסוף פסולת מוסדרים, ופסולת זו מושלכת לאתרים פיראטיים או נשרפת באופן שגורם לזיהום כבד.

כתוצאה מכך, ביהודה ושומרון פועלים מאות אתרי פסולת פיראטיים שבהם מושלכת, מוטמנת ואף נשרפת פסולת מכל הסוגים, כגון פסולת אלקטרונית או חלקי כלי רכב שמוברחים לשטחים. מצב זה מוביל לזיהום הקרקע, האוויר ומקורות המים, ובפרט זיהום אקוות ההר – מאגר מי התהום הגדול והחשוב ביותר של ישראל.

הנזק הבריאותי נמדד במאות מקרי מוות בשנה ובאלפי מקרים של תחלואה כרונית. הדוח מעריך את העלות המשקית כתוצאה מזיהום האוויר בכ-1.2 מיליארד ₪ בשנה.

כפי שדיווחנו לפני חצי שנה, נעשים מאמצים להקמת אתרי טיפול בפסולת או שדרוג אתרים ביו"ש. בדוח מציינים כי המינהל האזרחי פועל להקים מטמנה מוסדרת לפחות ברמה הבסיסית (ללא הפרדה ומיחזור) בסמוך ליישוב רימונים, וכן להקים ליד המטמנה מתקן לטיפול מתקדם בפסולת, שאמורים להיות מנוהלים על ידי הפלסטינים. אך הדוח מזהיר מפני ניהול פלסטיני שאינו עומד בסטנדרטים סביבתיים.

בדוח מביאים דוגמה לאזלת היד הפלסטינית, לפיה בקיץ 2024 קרס חלק מהר הפסולת במטמנת אל-מיני'ה שבמזרח גוש עציון וגרם לזיהום כבד של סביבתו הקרובה ושל הנחל שתחתיו. לכן, ההמלצה החד משמעית שמופיעה בדוח היא להבטיח כי הבקרה והתפעול השוטף של המטמנה יהיו באחריות גורמים ישראליים ובסטנדרטים של ישראל ולא של הרשות הפלסטינית.

שפכים: זרימה בלתי מבוקרת והשלכות אסטרטגיות

נושא נוסף שבו מתמקד הדוח הוא טיפול לקוי בשפכים. ביהודה ושומרון נוצרים מדי שנה כ-90 מיליון מ"ק שפכים, כ-80% מהם מקורם באוכלוסייה הפלסטינית. כ-38 מיליון מ"ק שפכים לשנה אינם מטופלים ואינם מושבים אלא זורמים בנחלים או מסולקים באמצעות בורות ספיגה אל התת-קרקע ומשם עלולים לחלחל ולזהם את מי התהום. זיהום הנחלים גורם לנזק סביבתי כבד, פוגע בבתי גידול טבעיים ומהווה איום על איכות המים באקוות ההר, מקור המים הטבעי החשוב ביותר של מדינת ישראל.

לצד זאת, הדוח מציין כי ישובים ישראליים מטפלים בשפכים ברמות שונות ו-50% ממי הקולחים מהם מנוצלים להשקייה, אך עדיין נדרש שדרוג של המתקנים לשם עמידה בדרישות החוק. כ 5-מיליון מ"ק לשנה של שפכים או של מי קולחים באיכות גרועה עדיין זורמים מיישובים ישראליים אל הסביבה ללא טיפול מספק כנדרש בחוק. לפעמים השפכים מזדהמים אף יותר בשל מרכיבים כימיים שמוזרמים אליהם מהתעשייה. הנזקים הנגרמים מזרימת שפכים כוללים גם זיהום מים שמקשה על ניצול מי שיטפונות ומעלה את הסיכון להצפות בערי החוף.

מקורות מים: סכנה לאקוות ההר

אקוות ההר המערבית היא מקור מי שתייה מרכזי של ישראל, וכ-360 מיליון מ"ק מים לשנה נאגרים באקווה זו בממוצע רב-שנתי.

המאגרים בסכנה מתמשכת בשל זרימת שפכים לא מטופלים לערוצי הנחלים שמזהמת את מי התהום, פוגעת בשטחים הפתוחים ובבתי גידול טבעיים, ומשפיעה ישירות על אספקת המים במישור החוף.

הדוח מדגיש את הצורך בהשקעה מיידית במניעת זיהום מי התהום, לרבות שיפור מערכות טיפול בשפכים, הרחבת מתקני איסוף ופיקוח מוגבר.

מחצבות בלתי חוקיות: פגיעה סביבתית רחבת היקף

נושא נוסף בו מתמקד הדוח הוא עשרות מחצבות בלתי חוקיות שפועלות ביהודה ושומרון תוך ניצול היעדר אכיפה ורגולציה. פעילותן גורמת לזיהום אוויר, פגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע, וכן לנזק בלתי הפיך לקרקע ולנוף.

לפי הדוח, בעוד המחצבות המוסדרות ברשויות הישראליות עומדות בתקנים, חלק מהמחצבות הפיראטיות גורם נזקים בלתי ניתנים לשיקום. הדבר נכון במיוחד ביחס למחצבות פלסטיניות הפועלות ללא כל פיקוח.

אין מדיניות לשריפות פסולת בשטחים כבר 20 שנה

כפי שדיווחנו בעבר, מאז תחילת הכהונה של השרה להגנ"ס עידית סילמן, המשרד להגנ"ס החל לשים דגש על מצב המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון. ביוני 2023 אושרה החלטת ממשלה שקידמה סילמן לפיה קרן הניקיון הכפופה למשרד תקצה 17 מיליון ₪ לאיסוף פסולת מישובים פלסטיניים. כמו כן, היה אמור לקום צוות בינמשרדי שיכין תוכנית לטיפול בפסולת ועבריינות סביבתית, ותיבחן אפשרות להחלת חקיקה סביבתית על יו"ש.

במרץ 2024 דיווחנו על דוח מטעם מבקר המדינה, לפיו בשנת 2022 נשרפה פסולת פלסטינית מעורבת ב-123 אתרי סילוק פסולת לא מוסדרים בשטחי יו"ש, אשר לכ-63% מתוכם יש השפעה חוצת גבולות גם על היישובים הישראליים באזור. כמחצית מהאתרים בערו על בסיס יומי, שבועי או חודשי, לצד מאות שריפות פיראטיות של פסולת אלקטרונית שבערו באזור דרום הר חברון (שטח C).

מדוח המבקר עלה עוד כי המינהל האזרחי נכשל במשך שנים רבות בקידום תשתיות שיאפשרו טיפול מוסדר בפסולת פלסטינית מעורבת ובפסולת אלקטרונית ביו"ש. גם המשרד להגנת הסביבה נכשל בתפקידו לשמור על איכות האוויר של יישובים ביו"ש.

הדוח טוען כי במשך שני עשורים לא גובשה מדיניות ותוכנית ממשלתית לטיפול במפגעים סביבתיים שמקורם ביו"ש והוצאתן לפועל. הגורמים הממשלתיים העוסקים בפיקוח ובאכיפה לא מתאמים ביניהם את הפעולות או משתפים מידע שיסייע לשפר את המצב. מנגד, הם גם לא מטפלים כראוי בתלונות הציבור לגבי השריפות ולא משתמשים בכל סמכויות האכיפה שלהם.

העיכוב בגיבוש מדיניות נבע בין היתר ממחלוקות בין משרדי הגנת הסביבה למשרד הביטחון. כבר בדוח מיוני 2017 המליץ מבקר המדינה כי הממשלה תקים צוות בין-משרדי לטיפול בנושא. נמצא כי רק ביוני 2023 קיבלה ממשלת ישראל החלטה להקמת הצוות, וזה נדרש להגיש המלצות לגיבוש מדיניות עד לאחרונה.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: ״יהודה ושומרון לא תהיה החצר האחורית הסביבתית של מדינת ישראל - אנו מקדמים הצעת מחליטים לטיפול במפגעים חוצה גבולות. התוכנית למשילות סביבתית - מטרתה דאגה לסביבה נקייה ואכיפה על ההשתלטות הפלסטינית והפגיעה הסביבתית הבלתי חוקית ביהודה ושומרון.

האחריות היא שלנו, והזמן לפעול הוא עכשיו. הרשות הפלסטינית הפכה את יהודה ושומרון למוקד של הפקרות סביבתית בלתי נסבלת, המאיימת לפגוע ישירות בבריאותם של כלל תושבי ישראל. הביטחון הסביבתי של מדינת ישראל הוא אינטרס לאומי שאסור לנו להתפשר עליו. אנו מחויבים להוביל מהלך היסטורי של החלת חוקי הסביבה המתקדמים של מדינת ישראל על יהודה ושומרון, עם אכיפה חזקה, פיקוח הדוק ותשתיות מתקדמות שיבטיחו סביבה נקייה ובטוחה לדור הזה ולדורות הבאים."

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה