המשרד להגנת הסביבה פרסם את סיכום דיווחי פליטות גזי חממה במערך הדיווח הוולונטרי לשנת 2022-2021. יותר חברות דיווחו על פליטותיהן בשנת 2022: 78 חברות בשנת 2022 לעומת 73 חברות ב-2021 וגם ב-2020. למרות הגידול בכמות המדווחים לא הייתה עלייה בכמות הפליטות המדווחות, וייתכן שהדבר נובע מכך שהמדווחות החדשות שהצטרפו שייכות למגזרים שלא פולטים פליטות רבות, דוגמת מגזר השירותים.
כמו כן, החברות שדיווחו לא משקפות את המאזן הכולל של הפליטות בישראל מפני שהן בחרו לדווח באופן וולונטרי, בשעה שרבים אחרים בחרו שלא לדווח. מהדיווח עולה כי המדווחות היו אחראיות ל-39% בלבד מפליטות גזי החממה במשק בשנת 2022. מדובר בתמונה חלקית בלבד של הפליטות בארץ.
בשנים 2021-2022, חברת החשמל הפחיתה את הפליטות הישירות שלה בכ-13% בזכות הפחתת השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. ההפחתה של חברת החשמל הייתה התורם הכמעט בלעדי להפחתה הכללית של 13% בהיקף הפליטות הישירות של כלל החברות המדווחות.
לצד מערך הדיווח הוולנטרי על פליטות גזי חממה שקיים מאז 2010, המשרד להגנת הסביבה השיק מנגנון וולונטרי נוסף בשנת 2022 בשם "מנגנון שעת אפס", ובו חברות מתחייבות לאיפוס פליטות גזי החממה עד שנת 2050, תוך הצבת יעדי ביניים, והכנה ויישום של תוכנית להפחתת פליטות שתתעדכן אחת ל-5 שנים. עד כה הצטרפו 8 חברות למנגנון שעת האפס. פרטים נוספים בכתבה שלפניכם.
קישור לנתונים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
מנגנון הדיווח הוולונטרי של המשרד להגנ"ס הושק בשנת 2010 ומנוהל על ידי מוסד שמואל נאמן (פרופ' אופירה איילון ראש תחום סביבה) וחברת אקוטריידרס. דיווחי החברות כוללים הן את הפליטות העקיפות שלהן (צריכת חשמל) והן את הפליטות הישירות (בעיקר כתוצאה משימוש בדלקים מבוססי נפט).
בשנת 2022 הצטרפו מספר חברות למנגנון הדיווח הוולונטרי ודיווחו על פליטותיהן. להלן רשימת החברות שדיווחו לראשונה ב-2022:
לעומת חברות אלה, חברות מסוימות לא דיווחו ב-2022, ביניהן מכון ויצמן שדיווח עד כה תחת קטגוריה של מבני ציבור.
לפי הדוח, ענפי ייצור החשמל וכן התעשייה הכבדה (7 חברות) והמים היו אחראים לכ-97% מהפליטות המדווחות, בהתאם לשנים קודמות. חברת החשמל הייתה אחראית לכ-76% מהפליטות הישירות המדווחות (לעומת 78% בשנת 2020).
היקף הפליטות הישירות של כלל החברות ירד מ-35.4 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו-חמצני ב-2020 ל-32.1 מיליון טונות ב-2022. מדובר בירידה של 13%. התורם הכמעט בלעדי להפחתה הכללית היה הפחתה של חברת החשמל.
ככלל, הדוח מציג מגמה קבועה של ירידה בפליטות המדווחות משנת 2015 עד 2022. אלא שהוא לא מפרט אילו מדווחות אחראיות על הירידה בפליטות ואם מדובר בחברה אחת גדולה שמשפיעה על הממוצע או שההפחתה היא פרי מאמץ של חברות שונות ומגוונות.
לצד מערך הדיווח הוולנטרי על פליטות גזי חממה שקיים מאז 2010, המשרד להגנת הסביבה השיק מנגנון וולונטרי נוסף בשנת 2022 בשם "מנגנון שעת אפס", שנועד לעודד ארגונים להפחית פליטות באופן אקטיבי יותר ממנגנון הדיווח הוולונטרי הקיים.
חברות שרוצות להצטרף למנגנון שעת האפס מתחייבות לאיפוס פליטות הפחמן עד שנת 2050, תוך הצבת יעדי ביניים, והכנה ויישום של תוכנית להפחתת פליטות שתתעדכן אחת ל-5 שנים.
מנגנון שעת האפס משתמש במונח "איפוס פליטות נטו" שמשמעו הפחתת פליטות גזי חממה עד לרמה המזערית האפשרית וקיזוז שארית הפליטות שאינן ניתנות להפחתה, מחוץ לשרשרת הערך של הארגון, ובכמות השווה לפחות לשארית זו.
כלומר, מנגנון "שעת אפס" צפוי לייצר דרישה לסחר בתעודות הפחתת פליטות פחמן – אותן ירכשו ארגונים שיבקשו לאפס את שארית הפליטות שלהם, שלא ניתנות להפחתה.
היתרונות לעסקים שמביאה איתה ההצטרפות לתוכנית שעת אפס כוללים: התייעלות בצריכת משאבים והפחתת עלויות, הפחתת החשיפה לסיכוני אקלים והודות לכך הגברת האטרקטיביות בגיוס הון, השגת יתרון תחרותי בעולם העובר לרכש דל פחמן, הפגנת מנהיגות אקלימית, אחריות תאגידית והפחתת ההשפעה הסביבתית.
להלן שמות החברות שהצטרפו עד היום למנגנון שעת האפס:
---
מסמכים רלוונטיים: