פורסמו ההנחיות המפרטות את הרגולציה האירופית שעליה יתבסס מערך הרישוי הסביבתי המשולב
המשרד להגנת הסביבה פרסם את הנוסח הסופי של מסמך ההנחיות המפרט את מסמכי הרגולציה האירופית שעליהם יתבססו הדרישות הסביבתיות במערך הרישוי הסביבתי המשולב שיחול על כ-1,600 מפעלים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 04/1/2026

פורסם הנוסח הסופי של ההנחיות שמפרטות את מסמכי הרגולציה האירופית שעליהם יתבססו הדרישות הסביבתיות במערך הרישוי הסביבתי המשולב, לאחר שפורסמו להערות הציבור לפני כחודש.

כזכור, לפני כשנה וחצי אישרה הכנסת את חוק רישוי סביבתי משולב, שמאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים לרישיון העסק. החוק ייכנס לתוקף באופן הדרגתי בשנים הקרובות, כאשר המפעלים הראשונים יגישו את הבקשות שלהם לרישוי סביבתי משולב החל מחודש ינואר 2027, והאחרונים שבהם בשנת 2033.

חוק רישוי סביבתי משולב קובע באופן מפורש כי הדרישות הסביבתיות יתבססו על הרגולציה האירופית, וכי על המשרד להגנת הסביבה לפרסם הנחיות לגבי האופן שבו ייעשה השימוש ברגולציה האירופית. כאמור, כעת ההנחיות מתפרסמות ומגדירות איזה רגולציה אירופית רלוונטית עבור כל סוג פעילות וסוג היתר במערך הרישוי הסביבתי המשולב.

בהמשך המשרד להגנ"ס צפוי לפרסם עוד תקנות ומסמכי הנחיות שיפרטו את אופן הגשת הבקשה להיתר, הקריטריונים לקביעת ערכי פליטה בהיתרים, תנאים סביבתיים נוספים, ועוד.

קישור למסמך ההנחיות בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הרגולציה האירופית שתקבע את הדרישות הסביבתיות בישראל, 26.11.2025
  2. הוראות מעבר לרישוי סביבתי משולב, 17.09.2024
  3. רישוי סביבתי משולב: היתרי הרעלים מוארכים, 10.07.2024
  4. הרפורמה בהיתר רעלים במסגרת חוק רישוי סביבתי משולב, 15.05.2024
  5. היסטוריה: אושר חוק רישוי סביבתי משולב, 4.4.2024
  6. רישוי סביבתי משולב – מידע נוסףinfospot

החקיקה הסביבתית בישראל מתבססת לרוב על הרגולציה האירופית

כידוע, חלק גדול מהחקיקה הסביבתית בישראל מבוססת על הרגולציה האירופית. עם זאת, ברוב המקרים הרגולטור הישראלי משתמש ברגולציה האירופית בעיקר כבסיס בשלב גיבוש החקיקה, כאשר בסופו של דבר הרגולציה האירופית אינה מוזכרת בחקיקה הישראלית.

ואולם, בחוק רישוי סביבתי משולב המצב שונה והחוק ממש מפנה לרגולציה האירופית כמקור הסמכות המקצועי שיש להתבסס עליו בקביעת הדרישות הסביבתיות באופן שוטף. חשוב לציין שכבר היום, היתר הפליטה לאוויר משתמש ברגולציה האירופית באופן דומה כדי לקבוע את הדרישות הסביבתיות.

השימוש ברגולציה האירופית בחוק רישוי סביבתי משולב

כאמור, חוק רישוי סביבתי משולב קובע כי הדרישות הסביבתיות שייקבעו בהיתרים של הרישוי המשולב יסתמכו על הרגולציה האירופית הרלוונטית. אלא שהרגולציה האירופית מורכבת מכמה רבדים של חקיקה ותקינה, וכדי שכל בעלי העניין ידעו מראש אילו חוקים, תקנות או הנחיות אירופיים רלוונטיים להם, גיבש המשרד להגנ"ס רשימה של כל סוגי הפעילויות שעליהן חל חוק רישוי סביבתי משולב והרגולציה האירופית הרלוונטית.

כשהרגולציה האירופית אינה רלוונטית

מסמך ההנחיות מסביר גם באילו מקרים הרגולציה האירופית עשויה להיות לא רלוונטית כמו למשל חוסר התאמה לתנאי האקלים בישראל, אופן תפעול ייחודי שנובע מדרישות כשרות או הפסקת פעילות בשבתות וחגים, משטר שונה לניהול תוצרי לוואי ופסולת (שימוש בקולחים, טיפול בשפכים ובפסולת וכו'), פעילות ייחודית לישראל שאינה קיימת באירופה כמו למשל בריכות אידוי, שיקולים משקיים ייחודים לישראל או מקרים שבהם קיימת בישראל רגולציה משיקה לרגולציה הסביבתית שאינה מבוססת על הרגולציה האירופית.

לפי ההנחיות, במקרים כאלה ייקבעו הדרישות לפי אמות מידה של מדינות מפותחות אחרות. ואכן, מסמך ההנחיות מפנה בחלק מהמקרים לרגולציה אמריקאית או אחרת. מסמך ההנחיות מתייחס גם למצב שבו הרשימה שפורסמה לא נותנת מענה למקרה מסוים, ואז המשרד להגנ"ס ינסה לאתר רגולציה רלוונטית ממדינה מפותחת אחרת.

היערכות מפעלים לחוק רישוי סביבתי משולב

כדי להבין כיצד מפעלים יכולים להיערך לרישוי הסביבתי המשולב, שוחחנו עם אלה רבין, מנהלת תחום קיימות ובטיחות ואיכות הסביבה (EHS) בחברת שר ייעוץ והדרכה, שמלווה מפעלים בתחום. לדבריה, פרסום טיוטת ההנחיות הוא קריאת השכמה לתעשייה.

רבין מסבירה כי הרפורמה של הרישוי המשולב היא שינוי משמעותי שצפוי להשפיע על סקטורים רבים, ולמרות ששנת 2027 נראית רחוקה, זהו בדיוק הזמן להתחיל בהיערכות כדי להבטיח עמידה בדרישות החדשות להמנע מהפתעות בהמשך. בין הצעדים המרכזיים שכדאי להתחיל לבחון כבר עכשיו:

  • הבנת תחולת החוק על העסק שלכם וזיהוי רמת הסיווג העתידית (א'-ג') בהתאם לרמת הסיכון.
  • מיפוי הרעלים הכלולים כיום בהיתרי הרעלים שלכם.
  • בחינת היתרים פרטניים נוספים הנדרשים.
  • היערכות לסקרי סיכונים ולמענה בחירום לפי הסיווג החדש.
  • בחירת טכנולוגיות מיטביות להפחתת פליטות בהתאם לתיקוני חוק אוויר נקי.
  • כתיבת מסמכים מקצועיים ומדויקים בהתאם לדרישות החדשות.

חוק רישוי סביבתי משולב

חוק רישוי סביבתי משולב מאחד בין 3 היתרים סביבתיים: היתר הפליטה לאוויר, היתר רעלים והתנאים הסביבתיים לרישיון עסק. מטרת החוק להחיל בישראל את עקרונות הרגולציה הסביבתית האירופית הנחשבת למתקדמת, לתת ודאות ארוכת טווח למפעלי התעשייה ולצמצם את הביורוקרטיה.

החוק מכניס כמה שינויים יסודיים, שסיקרנו בכתבות קודמות: הקלה בבחירת הטכניקה המיטבית הזמינה BAT, הארכת תוקף ההיתר ל-10 שנים, מתווה הפיקוח על המפעלים, הסתמכות על הרגולציה האירופית, אפשרות שמפעלים יערערו על התנאים בהיתר, אתרי פסולת יחויבו בהיתר פליטה לאוויר, פרסום לציבור של צווים מנהליים, ועוד.

להלן סיווג העסקים לפי סוג ההיתר הסביבתי המשולב שאליו הם שייכים:

  • היתר פליטה לאוויר: 190 מפעלים
  • היתר רעלים ברמה א': 300 מפעלים
  • היתר רעלים רמה ב': 1,100 מפעלים

מדובר בסה"כ בכ-1,590 מפעלים שיוסדרו באמצעות הרישוי הסביבתי המשולב. מפעלים אלה יצטרכו להגיש החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033 בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש.

נוסף עליהם, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה