אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועמותת צלול הודיעו כי בכוונתם להגיש תביעה נגד חברת קצא"א בשל אירוע דליפת הדלק שאירע לפני מספר שבועות ליד יישוב משען והצריך לפינוי של 5,000 טונות קרקע מזוהמת מהמקום.

בהודעה על כוונתם להגיש תביעה הירוקים דורשים, בין היתר, את ביטול ההסכם שנחתם בין חברת קצא"א לחברת MED-RED מאיחוד האמירויות, לפיו ישראל תשמש מסדרון להובלת נפט מהאמירויות לאירופה, באמצעות הצינורות של קצא"א.

הירוקים מסבירים כי לפי החוק, אם בתוך 60 ימים לא יינקטו צעדים ממשיים שיבטיחו את מניעת המפגעים הסביבתיים מנזקי דליפת הנפט ומניעת דליפות עתידיות על ידי נקיטת צעדים ופעולות להפסקת הזרמת נפט בצנרת קצא"א במצבה הנוכחי, ארגוני הסביבה יהיו רשאים להגיש תביעה ייצוגית נגד קצא"א.

סרטון: טיפול בדליפת דלק צנרת קצא"א ליד אשקלון

כתבות רלוונטיות:

1. המשרד להגנ"ס מעכב את היערכות קצא"א באילת, 27.7.2021
2. קצא"א: הסיכוי לדליפת נפט חמורה נמוכה מאוד, 21.7.2021
3. עתירה נגד קצא"א בגין ההסכם להובלת נפט, 05.5.2021
4. השימוש בצינור קצא"א שדלף אושרה מחדש, 5.9.2021
5. למידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

הדליפה הובילה לפינוי 5,000 טון קרקע מזוהמת

בסוף חודש אוגוסט האחרון התרחשה דליפת דלק מצנרת של קצא"א ליד מושב משען, סמוך לאשקלון. בעקבות דליפת הדלק הוחלף קו הדלק שדלף ואשר מוביל דלק לבית הזיקוק בחיפה, נשאבה כמות גדולה של דלק מהצינור ופונו כ-5,000 טונות קרקע מזוהמת. רק לאחר מספר ימים שבה הזרמת הדלק בצינור בכפוף לתנאים מגבילים ועריכת בדיקות תקינות.

האם הדליפה האחרונה תוביל לביטול ההסכם עם האמירויות?

כזכור, קצא"א חתמה על הסכם עם חברה מאיחוד האמירויות על הובלת דלקים בצנרת שלה בין מפרץ אילת לחופי הים התיכון של ישראל ומשם לאירופה באמצעות ספינות. לשם כך קצא"א כבר החלה להרחיב את התשתיות שלה באילת, אשקלון ובצנרת שביניהן.

אך המשרד להגנ"ס ובראשו השרה להגנ"ס הנוכחית, תמר זנדברג, וכך גם השרה הקודמת, גמליאל, הביעו התנגדות להסכם וקראו לבטלו. לאחרונה המשרד להגנ"ס דחה סקר סיכונים שהגישה לו קצא"א בנימוק שהחברה לא עמדה בדרישות הסקר שניתנו לה. עקב כך זנדברג הודיעה כי המשרד יעכב את היערכות קצא"א להגדלת הפעילות במסוף אילת עד שיתקיים דיון בממשלה בדבר יישום ההסכם שלה עם RED-MED.

גם הארגונים הירוקים התנגדו להסכם ויצאו בקמפיין נגדו שהזהיר מפני הנזק האקולוגי הצפוי במקרה של דליפה, ובייחוד מפני פגיעה בשונית האלמוגים באילת שנחשבת ליחידה במינה בעולם. הארגונים הירוקים אף עתרו לבית משפט בדרישה לבטל את ההסכם.

מנגד, קצא"א טענה בתגובה שהגישה לבית המשפט כי הסיכוי לדליפה קשה בים הוא פעם ב-366,300 שנים ולדליפה לא משמעותית – פעם ב-24 שנים. בכך החברה התבססה על סקר הסיכונים שנערך עבורה, שכאמור נפסל בינתיים על ידי המשרד להגנ"ס.

אחת הטענות שהשמיעו הארגונים הירוקים עוד בטרם הדליפה הזאת, כאשר הגישו את העתירה עקב ההסכם של קצא"א עם האמירויות, היא שהצנרת של קצא"א ישנה ולא מתוחזקת כראוי. לכך השיבה קצא"א שהצנרת שלה מתוחזקת כהלכה בהתאם לדרישות המשרד להגנ"ס, ובכל זאת היא מתכוונת לעבות את ההגנה עליה כפי שהומלץ לה לעשות בסקר הסיכונים שהיא הזמינה.

ארגוני הסביבה: "קצא"א גרמה למספר דליפות נפט חמורות"

הדליפה האחרונה מצטרפת למספר דליפות דלק נוספות מצנרת קצא"א בעשור האחרון.

ארגוני הסביבה התייחסו בעתירתם הקודמת לאירועי דליפות הנפט החמורות שנגרמו ממתקני קצא"א בעבר. הם טענו כי בשנות ה-70 שונית האלמוגים של אילת כמעט נכחדה בעקבות פעילותו האינטנסיבית של מסוף קצא"א דאז, ובשנים האחרונות אירעו כמה דליפות נוספות לאורך צינור הנפט של קצא"א בין אילת ואשקלון: בשנת 2011 התרחשה דליפה בנחל צין ובה זרמו לסביבה כ-1,000 מ"ק של נפט מצינורות קצא"א. עקב כך נגרם נזק סביבתי כבד לשמורת נחל צין, הוגשו כתבי אישום נגד בעלי תפקידים בקצא"א והושתו עליה קנסות כספיים.

בשנת 2014 התרחשה דליפת נפט נוספת מצנרת של קצא"א, בשמורת הטבע עברונה ליד אילת, ובה זרמו לסביבה כ-5,000 מ"ק של נפט. האירוע הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאחד מאסונות הטבע הקשים ביותר שנודעו בישראל. בעקבותיו הוגשו תביעות ייצוגיות נגד קצא"א, שהסתיימו בהסכם פשרה ולפיו תשלם קצא"א 100 מיליון ₪ לשיקום הנזקים ופיצוי הציבור.

התייחסויות

תגובת קצא"א: "קצא"א הינה חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים. החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר, כולל תקנים בין-לאומיים (API) והרגולציה וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים. החברה פועלת בהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום ומחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור, ערכי הטבע, הים והסביבה.

בין היתר עושה החברה עושה שימוש ב"מולוך חכם" (רובוט הנע בתוך הצנרת וסורק את מצבה) ומוודאת תקינות מעטפת הצינור באמצעות סקרים ייעודים. החברה תבצע סריקה נוספת של מולוך חכם במהלך 2021 וזאת כפול לנדרש עפ"י תקנות ה- API, במטרה לבחון את מצב הקווים ולבצע תיקונים מקומיים במידת הצורך. במהלך שנת 2020 ביצעה החברה באמצעות חברה בינלאומית סקר סיכונים מלא ומקיף לכל הקווים, בהנחיית המשרד להגנ"ס. מסקנתו, כפי שאושרה ע"י המשרד להגנ"ס, קבעה שהקווים תקינים וכשירים. יתרה מזאת, קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, עובדיה מבצעים תרגולים והיערכויות באופן תדיר והיא ערוכה לכל פעילות ותרחיש קיצון.

ההתקשרות בהסכם רד מד היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ומדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת מזה עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. השיח סביב ההסכם הוא שיח פופוליסטי ולא ענייני, שאינו מסתמך על עובדות וניהול סיכונים מחושב ומקצועי. השיח אף אינו מתייחס לפגיעה האנושה הגלומה בביטול ההסכם, הפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, ההשלכות המדיניות והכלכליות ועד להטלת דופי ביכולת עמידתן של חברות ממשלתיות וישראליות לעמוד בהתחייבויותיהן."

---

מסמכים רלוונטיים: