בית המשפט המחוזי אישר לאחרונה באופן סופי את הסכם הפשרה בין המדינה והתובעים הפרטיים לבין חברת רותם אמפרט מקבוצת כיל, לאחר שדחה את ההתנגדות שהוגשה על ידי ארגונים אזרחיים נגד ההסכם. כל זאת במסגרת משפט שהתנהל נגד רותם בגין דליפת השפכים לנחל אשלים בשנת 2017.
כבר לפני חצי שנה דיווחנו על הסכם הפשרה שכלל סכום שיא לפיצוי - יותר מ 100 מיליון ₪. אלא שארגון 'לובי 99' וחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל, הגישו לפני 3 חודשים התנגדות להסכם בטענה שהנזק האקולוגי לנחל אשלים הוערך על ידי רשות הטבע והגנים בכ 390 מיליון ₪ - סכום גבוה יותר מפי 3 מהסכום שהושג בפשרה. עוד טענו המתנגדים כי לא הוטלה אחריות אישית על נושאי המשרה בחברה, ולא הוטלו על החברה צווי בית משפט בדבר התנהלות עתידית.
לפני כחודשיים דחה בית המשפט את ההתנגדות ואישר פעם נוספת את הסכם הפשרה. בעקבות החלטת בית המשפט, פורסמו מספר מאמרים וכתבות שתקפו את ההחלטה ואת העובדה שהמדינה הייתה צד לגיבוש הסכם הפשרה המדובר (עוד במקור לפני כחצי שנה).
בעקבות כך, המשרד להגנת הסביבה פרסם מאמר דעה של יובל לסטר, סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד, שהשתתף בהליך הגישור מטעם המדינה וליווה את ביצוע ההערכה הכלכלית לנזקים הסביבתיים.
במאמר טוען לסטר כי בהסכם הגישור יש הישג תקדימי, וכי על אף סכום הפשרה הנמוך בהשוואה להערכת הנזק המקורית, עדיין מדובר בפיצוי בסכום חסר תקדים בהיסטוריה המשפטית בישראל: "הפיצוי גדול פי 2 מהפיצוי האקולוגי הגדול ביותר שהתקבל אי פעם בישראל, במקרה של הזיהום בעין עברונה".
קישור לפסק דין של בית המשפט ולמאמר הדעה של סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנ"ס – בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
כזכור, בשנת 2018 החליטה המדינה להצטרף לתביעה האזרחית נגד רותם אמפרט שהוגשה בעקבות זיהום נחל אשלים. מדובר במקרה הראשון שבו הצטרפה המדינה לתביעה ייצוגית משום שסברה כי יש לייחס את הנזק שנגרם לנחל אשלים לציבור כולו. הבקשה הוגשה על ידי רשות הטבע והגנים שפעלה כ"זרוע של המדינה המופקדת על שמירת הטבע וכתובעת בשם אינטרס הציבור נזקים אקולוגיים וסביבתיים ונזקי שיקום". במקביל להליך האזרחי, המשרד להגנת הסביבה מנהל אכיפה פלילית בגין אירוע הזיהום.
לפי הסכם הפשרה, חברת כיל תשלם כ-115 מיליון ₪, 10 מיליון ₪ מתוכם כבר שולמו על ידי רותם אמפרט, חברת הבת שלה, לטובת מחקר והתחלת שיקום הנחל. 65 מיליון ₪ נוספים יועברו לרשות הטבע והגנים להמשך שיקום הנחל וסביבתו בשנים הקרובות, ו-25 מיליון ₪ ישולמו כפיצוי לציבור בשל הנזק האקולוגי למשאב טבע ציבורי ויועברו לקרן לניהול ולחלוקת כספים לפי חוק תובענות ייצוגיות. הכסף ישמש למטרות סביבתיות שונות עליהן תחליט הקרן, כגון המשך מחקר וניטור, חינוך סביבתי, קידום תיירות סביבתית ותמיכה בפרויקטים שונים.
כאמור, לפני 3 חודשים הוגשה התנגדות להסכם הפשרה בטענה כי סכום הפיצוי נמוך ביחס להערכת הנזק האקולוגי המקורית של רשות הטבע והגנים שהייתה 390 מיליון ₪. עוד נטען כי לא הוטלה אחריות על נושאי משרה בחברה המזהמת והושמט מהסכם הפשרה הסעיף שעסק באפשרות הוצאת צווים עתידיים. את ההתנגדות הגישו ארגון 'לובי 99' וח"כ לשעבר מיקי רוזנטל. כאמור, לפני כחודש וחצי דחתה השופטת את התנגדותם ואישרה את הסכם הפשרה ללא הסעיפים הנ"ל.
לגבי הטלת אחריות על נושאי משרה, סברה השופטת שכדי להטיל אחריות אישית על נושאי משרה בתאגיד יש לקיים הליך משפט מלא. אולם מאחר שהצדדים פנו להליך גישור ולפשרה, לא התקיים הליך כזה ועל כן אין להטיל אחריות על נושאי המשרה בחברה.
גם הוצאת צווים משפטיים עתידיים נגד חברות מזהמות היה אמור לשמש כלי הרתעתי, אך השופטת החליטה לאשר את הסכם הפשרה ללא הסעיף שכולל אפשרות הוצאת צווים כאלה.
לפי המשרד להגנת הסביבה, הפיצוי בפשרה – 100 מיליון ₪ – הוא חסר תקדים בתביעות סביבתיות, גם אם נמוך משמעותית מהסכום המקורי שנתבע. לפי המאמר שכתב לסטר, סכום הפיצוי הגבוה שישלמו כיל ורותם אמפרט ירתיע חברות השקעה וחברות ביטוח. לדבריו, בשיחות של נציגי המשרד להגנ"ס עם חברות ביטוח והשקעה ועם רגולטוריים פיננסיים נשמעו חששות מפני תביעות סביבתיות דומות.
בסיכום החלטתה אמרה השופטת כי "יש בתשלום הפיצוי המשמעותי כדי להרתיע מפני הישנות מקרים דומים בעתיד. בסכום הפיצוי יש גם כדי להרתיע מזהמים פוטנציאלים אחרים, ובכך להביאם לנקוט באמצעי זהירות מתאימים".
---
מסמכים רלוונטיים: