בנק ישראל ממליץ לבחון ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית בכדי לעמוד ביעדי האקלים
בנק ישראל סבור שייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות יאפשר גם ביטחון אנרגטי וגם התקדמות לניטרליות פחמנית, לצד הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת. הבנק גם הביע תמיכה בהטלת מס פחמן ככלי המתאים ביותר לעודד אנרגיות מתחדשות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 07/4/2022

בנק ישראל פרסם לאחרונה את הדוח השנתי לשנת 2021, ולראשונה יש בדוח פרק נרחב על שינוי האקלים בו מוערך כי ישראל לא תעמוד ביעדי האקלים שלה בהתבסס על הטכנולוגיות הקיימות, ולכן מומלץ לבחון ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית, לצד הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות.

הדוח מדגיש: "כל עוד ייצור אנרגיה באמצעות גרעין אינו על הפרק, ההיתכנות לנטרליות פחמנית תלויה בטכנולוגיות עתידיות שאינן קיימות או אינן מסחריות ובצעדי מדיניות שטרם אופיינו ונוסו בישראל".

המלצה אחרת של הדוח היא שיש לצפות שההתחממות הגלובלית תהיה משמעותית יותר מהיעד שמדינות העולם קבעו בוועידת פאריז בשנת 2015, משום שמדינות רבות בעולם כנראה לא יעמדו ביעדי האקלים שלהם, ובהתאם לזה ישראל נדרשת להקצות יותר משאבים להיערכות לשינויי האקלים. כמו כן, בשל הצפי לאי עמידה ביעדים של רבות מהמדינות, כלל הנראה לא תהיה ביקורת בינלאומית חומרה על ישראל בעניין הזה.

קישור לדוח מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. גידול באנרגיות מתחדשות אך ישראל עדיין לא עומדת ביעד, 10.3.2022
  2. המשרד להגנ"ס: אפשר להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות, 23.2.2022
  3. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו?, 24.11.2021
  4. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
  5. בנט: אפס פליטות ל-2050, 02.11.2021
  6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

בנק ישראל: יש לבחון בזהירות ייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות

בדוח השנתי, בנק ישראל טוען שלפי סימולציות שערך, ישראל תתקשה לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה עם הטכנולוגיות הקיימות, בעיקר בשל הפליטות הכרוכות בייצור חשמל. לדבריו, כל עוד הטכנולוגיות ללכידת פחמן לא יבשילו, הדרך היחידה להפחית את השימוש בדלקים מאובנים היא לעבור לאנרגיות נטולות פחמן, כמו אנרגיות מתחדשות וגרעיניות.

בהקשר לאנרגיה גרעינית, מציין הבנק את הסיכון שבהסתמכות רק על אנרגיה סולרית ומזכיר את המצב שקורה כיום באירופה, שמתמודדת עם אי-ביטחון אנרגטי, בין היתר בשל המעבר המהיר מדי לאנרגיות מתחדשות שגרם למחסור באנרגיה ומחירי אנרגיה גבוהים, עוד לפני שהחלה המלחמה באוקראינה שרק החמירה את המצב.

לכן הדוח מציע לבחון בזהירות ייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות. לדבריו, פתרון זה רווח במדינות רבות, כולל במזרח התיכון, ואנרגיה גרעינית היא טכנולוגיה מוכרת – מסחרית וטכנולוגית – שעונה על שתי מטרות: ביטחון אנרגטי וניטרליות פחמנית.

"העולם לא יחמיר עם ישראל בשל אי עמידה ביעדים"

אמירה מעניינת אחרת של בנק ישראל בדוח השנתי שלו נוגעת למחויבותה של ישראל ליעדי האקלים. לדבריו, נראה שלישראל, וגם למדינות נוספות, אין טכנולוגיות קיימות שיאפשרו להן לעמוד ביעדים שהציבו. לאור הצפי כי מדינות רבות לא יעמדו ביעדים, הדוח צופה כי ההתייחסות הבינלאומית לכישלון ישראל לעמוד ביעדים לא תהיה מחמירה.

הבנק מזהיר מפני אפשרות שהפחתת הפליטות הגלובלית בעתיד תהיה איטית מהצפוי, משום שההסכמות שמדינות העולם הגיעו אליהן בגלזגו לא מספיקות בפני עצמן, גם אם הן יושגו. מעבר לכך, מציין הבנק, קיים חשש שירידת הביקושים לדלקים פוסיליים בחלק מהמדינות תגדיל את השימוש בהם במדינות אחרות לאחר שמחירם יירד, וכך הפחתת הפליטות תהיה פחות משמעותית.

לכן, לדבריו, חשוב להיערך לסיכוני אקלים משמעותיים יותר ולהקצות לכך יותר משאבים ממה שתוכנן. הכוונה להיערך לאירועי קיצון של מזג אוויר, לשפר את הניקוז כנגד הצפות, להיערך לשריפות, עליית מפלס גובה פני הים וכו'.

"מס פחמן מתאים יותר מכלים אחרים לעודד אנרגיות מתחדשות"

עוד לפי הדוח, בנק ישראל מציין שבשל קוטנו של השוק הישראלי, הכלי היעיל ביותר לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות הוא החלת מס פחמן. הדבר יהפוך את האנרגיות המתחדשות לתחרותיות יותר. יש לציין שצו של שר האוצר בעניין תמחור פחמן נידון בימים אלה בוועדת הכספים – אך לאור ההתפתחויות הפוליטיות, אין לדעת האם הוא יבשיל.

מעבר לכך, כדי להפחית את הפליטות ולהגיע לניטרליות פחמנית בסופו של דבר, הבנק מציין שחשוב שישראל תשקיע בפיתוח תשתית האנרגיה ומערכת החשמל בישראל, וגם ברגולציה, כבר כיום.

הדבר יבטיח שישראל תהיה ערוכה לקליטת הטכנולוגיות העתידיות שיתפתחו. מעבר לכך, טכנולוגיות של אגירת אנרגיה עשויות לשנות את המצב בעתיד. בדוח של בנק ישראל מופיעה גם השוואה כלכלית בין טכנולוגיות מרכזיות לאגירה.

אך לצד פיתוח טכנולוגיות שכיום לא קיימות או לא משתלמות, כדי לעמוד ביעדים יידרשו בשנים הקרובות צעדי מדיניות נוספים. הבנק מסביר כי המדיניות שישראל נוקטת בסוגיית האקלים אכן משפיעה על קצב גידול הפליטות בטווח קצר, אך בטווח הארוך גידול האוכלוסייה והתוצר משפיעים על הפליטות יותר.

לפי נתוני פליטת גזי חממה עולמיים שמובאים בדוח של בנק ישראל, אם מחשבים את פליטת גזי החממה של ישראל לנפש – רמת הפליטות נמוכה מעט מהמגמה העולמית, אך אם בוחנים את רמת הפליטות הישראלית באופן אבסולוטי, בלי להתחשב בכך שבארץ קצב גידול האוכלוסייה משמעותי, רמת הפליטות של ישראל מעט גבוהה יותר מהממוצע העולמי. עקב הגידול המהיר באוכלוסייה בישראל וגם משום שרמת הפליטות לנפש בישראל אינה גבוהה ביחס למדינות המפותחות בעולם, יעדי האקלים מאתגרים במיוחד למשק הישראלי.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה