המחלוקת על הגדלת הפעילות של חברת קצא"א באילת נמשכת. בשבוע שעבר שיגרו 9 ראשי מועצות אזוריות שבשטחן יש תשתיות של קצא"א, מכתב לראש הממשלה בדרישה לסרב להגדיל את פעילות קצא"א באילת. זאת בהמשך לדיווח שלנו על דיון שהתקיים במשרד רה"מ בנושא.

מנגד, יו"ר קצא"א, ארז כלפון, השתתף השבוע בוועידה הבינלאומית ה-21 לאנרגיה ולעסקים והתריע שם על כך שהמשרד להגנת הסביבה לא מאשר את הרחבת הפעילות באילת, לדבריו חרף הסיכון לביטחון האנרגטי של ישראל.

כתבות רלוונטיות:

1. מי ייקח אחריות על הגדלת שינוע הנפט באילת?, 18.11.2024
2. פשרה בנושא פעילות קצא"א באילת, 22.08.2024
3. הרשויות המקומיות הצטרפו למחאה על פעילות קצא"א באילת, 06.08.2024
4. נדחה הדיון לביטול מדיניות 'תוספת אפס סיכון במפרץ אילת', 17.7.2024
5. מחלוקת חריפה בין משרד רה"מ למשרד להגנ"ס בעניין קצא"א, 16.5.2024

ראשי המועצות לרוה"מ: "תסיר את הנושא מסדר היום"

יו"ר מרכז השלטון האזורי, שי חג'ג', ו-8 ראשי מועצות נוספים שבשטחן יש תשתית של חברת קצא"א, שלחו מכתב לרוה"מ בשבוע שעבר בעניין הרחבת הפעילות של קצא"א באילת. בין החתומים על המכתב: שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש מועצת מרחבים, איתמר רביבו, ראש מועצה חוף אשקלון ומירה בן ארי, ראש מועצת גן נווה.

במכתב הם הביעו התנגדות להגדלת כמות הנפט שיותר לקצא"א לשנע דרך נמל אילת, כפי שנידון לאחרונה בפגישה עם ראש הממשלה. במכתב הם טענו כי הגדלת כמויות הנפט שיעברו בצנרת החברה נועדה לצורכי מסחר בשווקי הנפט בעולם ולא לצורכי המשק הישראלי. ראשי המועצות אף מחו נגד פרק הזמן הקצר שניתן למשרדי הממשלה הרלוונטיים להגיב לנושא.

עוד הוסיפו שולחי המכתב כי חברת קצא"א מבקשת בכל מחיר "לעקוף את חובתה להגיש סקר סיכונים שייבחן לעומק על ידי הדרגים המקצועיים, ולוחצת על הגורמים המוסמכים לתת את ההיתר – לתת לה היתר באופן מיידי".

על אף שקצא"א טוענת שוב ושוב שפעילותה באילת חשובה לביטחון האנרגטי של המדינה, ראשי המועצות מסבירים במכתב שהמשרד להגנת הסביבה אישר לקצא"א לשנע נפט דרך אילת בתקופת במלחמה – כאשר אין אפשרות להעבירו דרך הים התיכון. כלומר, במצב חירום פעילות החברה לא מוגבלת, מה שמוכיח לפי ראשי המועצות כי בקשתה של קצא"א קשורה לפעילותה בשגרה ולא רק בחירום.

בסוף המכתב הזכירו ראשי המועצות את היסטוריית הדליפות מצנרת קצא"א לאורך השנים, כולל האסון בשמורת עברונה ופריצת צינור חדשה ביולי האחרון במכתש רמון. ראשי המועצות חותמים באזהרה לפיה הגדלת שינוע הנפט ללא סקר סיכונים וללא נקיטת אמצעים לצמצום הדליפות מגדילה את הסיכונים לדליפות נוספות ועלולה לסכן את חיי התושבים שלהן. לכן, הם מבקשים להוריד מסדר היום את הרחבת פעילות קצא"א.

יו"ר קצא"א: סכנה לאספקת דלק ותזקיקים ולביטחון האנרגטי

בשבוע שעבר השתתף יו"ר קצא"א, ארז כלפון, בוועידה הבינלאומית ה-21 לאנרגיה ולעסקים, ובה קרא שוב לאשר את הרחבת פעילות החברה באילת לטובת שמירת הביטחון האנרגטי של המדינה.

לדברי כלפון: "אלמלא בקשת משרד הביטחון מהמשרד להגנת הסביבה, ב-8 באוקטובר להסיר אתה ההגבלות על נמל אילת, וההתגייסות של קצא"א למציאת לקוחות שיסכימו להגיע לאילת  באופן מיידי - אני לא בטוח שלמטוסי חיל האוויר היה דלק. בעקבות הטלת ההגבלות, החברה הייתה צריכה להשבית את פעילותו של נמל אילת ורק הסרת ההגבלות אפשרה אספקת אנרגיה למדינת ישראל."

הוא הוסיף כי "המציאות הוכיחה לנו שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על נמל אחד בים התיכון והיא חייבת עוד נמל פעיל בים סוף. פעם אחר פעם התרעתי בפני הגורמים הרלוונטיים על הסכנה שיכולה להיווצר בהטלת ההגבלות הלא מוצדקות וכתוצאה מכך סגירת נמל אילת. הדגשתי שמתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני והוא זה שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בחירום".

הרקע: הסכם שינוע נפט של מדינות המפרץ

כזכור, המחלוקת על הגדלת כמות הנפט שתיפרק בנמל אילת החלה לפני כ-4 שנים. לאחר שנחתמו הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט שיגיע עם מכליות מאזור המפרץ הפרסי לנמל אילת, ומשם יעבור בצינורות של קצא"א למסוף שלה באשקלון ויוטען מחדש על מכליות שישנעו אותו ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

הארגונים הירוקים התנגדו להגדלת כמויות הנפט שישונעו דרך אילת, והמשרד להגנת הסביבה הצטרף אליהם בשלב מוקדם, כאשר כל השרות שהיו בתפקיד, תמכו בעמדת הדרג המקצועי. החל מגילה גמליאל, דרך תמר זנדברג שבתקופתה המשרד הכריז על מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, ועד עידית סילמן, השרה להגנ"ס הנוכחית.

נזכיר כי בשגרה מותר לקצא"א לשנע עד 2 מיליון טונות נפט גולמי בשנה דרך נמל אילת, כמות שלא נוצלה ב-20 השנים האחרונות. עם פרוץ המלחמה, המשרד להגנ"ס אישר להסיר את המגבלה על כמות הנפט שתשונע בנמל אילת, הן בשל מצב החירום הן כדי לאפשר גמישות למשק האנרגיה. אלא שגם בתקופת המלחמה ועד היום לא גדלה בפועל כמות הנפט ששונעה דרך נמל אילת.

לפני כחצי שנה, הגישה ועדה בינמשרדית את המלצותיה, לבטל את מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. ההמלצה לא התקבלה פה אחד ולפני 4 חודשים דיווחנו על פשרה בנושא. אלא שגם הפשרה לא פתרה את הקונפליקט, והישיבה במשרד רה"מ בנושא עליה דיווחנו לפני שבועיים, הייתה אמורה לפתור את הנושא.

---

מסמכים רלוונטיים: