משרד רה"מ זימן אתמול דיון בנושא של בקשת קצא"א להגדיל את כמות הנפט שתשונע דרך נמל אילת, זאת בהמשך להחלטה שעליה דיווחנו לפני 3 חודשים לפיה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, תבחן כל בקשה של החברה הממשלתית קצא"א להגדלת כמויות ייבוא נפט גולמי בתוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה, וכי קצא"א תציג סקר סיכונים עדכני בתוך 6 חודשים.
הדיון התקיים משום שהגורמים שמבקשים להגדיל את כמות הנפט לשינוע, בהם חברת קצא"א והשר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ דודי אמסלם, טענו לעיכובים מצד המשרד להגנת הסביבה ביישום ההחלטה שהתקבלה לפני 3 חודשים.
במהלך הדיון הסביר המשרד להגנ"ס כי במצב הקיים אין הצדקה מבחינה סביבתית להגדיל את כמות הנפט שתועבר דרך נמל אילת. כמו כן, כדי לבחון את השפעת טיעוניהם של גורמי ממשלה שונים על הצורך להגדיל את כמות הנפט באילת, עליהם להגיש למשרד להגנ"ס חוות דעת כתובה באשר לשינוי התנאים המשקיים והאזוריים שמצדיקים את הגדלת כמות הנפט שתיפרק בנמל אילת.
בסיום הדיון משרד רה"מ ביקש מהגורמים המוסמכים (משרד האנרגיה, רשות הספנות והנמלים, המל"ל ועוד) להעביר למשרד להגנ"ס את חוות הדעת עד יום ראשון. לאחר מכן הנושא ייבחן.
ברקע הדברים, השבוע הוכרז על מינוי חדש של מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, לשגריר ישראל באיחוד האמירויות. כזכור, המחלוקת על הגדלת כמות הנפט שתיפרק בנמל אילת החלה לפני כ-4 שנים. לאחר שנחתמו הסכמי השלום בין ישראל למדינות המפרץ, קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט שיגיע עם מכליות מאזור המפרץ הפרסי לנמל אילת, ומשם יעבור בצינורות של קצא"א למסוף שלה באשקלון ויוטען מחדש על מכליות שישנעו אותו ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, אמש התקיים דיון במשרד רה"מ שאליו זומנו הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לנושא של הגדלת כמות הנפט שתשונע דרך נמל אילת, בהם נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המל"ל, ועוד.
הדיון התקיים בשל טענות של הגורמים המעוניינים להגדיל את כמות הנפט שתשונע לפיהן המשרד להגנ"ס לא מקיים את הבטחת השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לבחון כל בקשה של קצא"א להגדלת כמות יבוא הנפט בתוך 60 יום ממועד הגשת הבקשה.
נזכיר כי בשגרה מותר לקצא"א לשנע עד 2 מיליון טונות נפט גולמי בשנה דרך נמל אילת, כמות שלא נוצלה ב-20 השנים האחרונות. עם פרוץ המלחמה, המשרד להגנ"ס אישר להסיר את המגבלה על כמות הנפט שתשונע בנמל אילת, הן בשל מצב החירום הן כדי לאפשר גמישות למשק האנרגיה. אלא שגם בתקופת המלחמה ועד היום לא גדלה בפועל כמות הנפט ששונעה דרך נמל אילת.
כלומר, הבקשה של קצא"א והגורמים הנוספים היא להגדיל את כמות הנפט שתותר לשינוע בשגרה.
המשרד להגנ"ס טוען כי כדי לבחון הגדלה של כמות הנפט המותרת לשינוע בשגרה, עליו לקבל נתונים וחוות דעת מהגורמים הממשלתיים המוסמכים שמצדיקים את השינוי בהשוואה למצב הקיים.
אחד הטיעונים שמעלים הגורמים בעד הגדלת כמות הנפט שתשונע, היא שהדבר הכרחי כדי להצדיק את המשך הפעילות של נמל אילת. הנמל הפך להיות הפסדי והוא עלול להיסגר על אף שיש לו חשיבות לאומית אסטרטגית. הנושא הזה גם הוזכר בהחלטה שהתקבלה לפני 3 חודשים: "צורכי המשק לעניין כמויות ייבוא נפט גולמי יכללו גם את הצורך להמשך תפעולו של נמל אילת".
המתנגדים להגדלת כמות הנפט שתשונע טוענים כי ב-20 השנים האחרונות נמל אילת התקיים מבלי להגדיל את כמות הנפט, ולא ברור מה השתנה כעת. הרי לא מדובר על תקופת המלחמה, שהרי המשרד להגנ"ס מתיר להגדיל את כמות הנפט שתשונע במלחמה.
כאמור, עד כה ולמרות שביקש, המשרד להגנ"ס לא קיבל חוות דעת כתובות מצד הגורמים המוסמכים המצדיקות שינוי בכמות הנפט המותרת לשינוע דרך נמל אילת.
לכן, בסיום הישיבה משרד רה"מ ביקש מהגורמים הממשלתיים הרלוונטיים להעביר את חוות הדעת המנומקות למשדר להגנ"ס עד יום ראשון. לאחר מכן המשרד יבחן אותן.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "במסגרת הדיון שהתקיים אתמול שב והבהיר המשרד להגנת הסביבה כי בהיעדר הערכת סיכונים ומידע סביבתי מקצועי, ברמה הסביבתית, לא ניתן לאפשר את הגדלת הכמות השנתית המותרת לשינוע נפט גולמי באילת. לאור קביעת ראש הממשלה ועמדות משרד האנרגיה, רשות החברות הממשלתיות והאוצר, בעניין צרכים משקיים ונוספים שיש לקחת בחשבון, נקבע כי גורמים אלה יעבירו חוות דעת בכתב בדבר הכמויות הנדרשות לאותם צרכים אמורים. לאחר שיועברו חוות דעת כאמור, הם ייבחנו על ידי הגורמים המוסמכים במשרד, כפי שנבחנו צרכים משקיים עד כה בהקשר זה."
משרד האנרגיה ומשרד רה"מ לא העבירו התייחסות לפנייתנו.
חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: