המשרד להגנת הסביבה ממשיך להתכונן ליישום חוק רישוי סביבתי משולב שאמור להתחיל ב-1 בינואר 2027 ופרסם השבוע להערות הציבור טיוטת הנחיות להגשת בקשה לקבלת היתר סביבתי משולב.

המסמך מפרט את כל המידע הנדרש, כולל הנחיות מדויקות ומתכונת להגשת בקשה, לקבלת היתר אחוד ומסביר כיצד יש להגיש את הבקשה במערכת הדיגיטלית שהוקמה לשם כך.

במסמך מודגש שהמידע הנדרש להגשת בקשה להיתר אחוד עשוי להשתנות לפי סיווג הפעילות של העסק. כמו כן, ההנחיות עשויות עוד להשתנות לאחר הערות הציבור ולפני פרסום גרסה רשמית.

ההנחיות להגשת בקשת לקבלת היתר מתפרסמות בהמשך לשורה של מסמכים שהמשרד להגנ"ס פרסם לאחרונה לקראת יישום החוק, בהם מצאי של 1,572 המפעלים הנדרשים להיתר אחוד, מדריך הסיווג למפעלים ובתי עסק, ו-הנחיות סקטוריאליות עבור המפעלים הראשונים שצפויים לעבור לרישוי משולב.

הערות הציבור לטיוטת מסמך ההנחיות אפשר להגיש עד 6.7.

קישור למסמך המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמה רשימת 1,572 המפעלים שנדרשים לרישוי סביבתי משולב, 25.4.2026
2. רישוי משולב: המשרד להגנ"ס מבקש לדחות את יישום הרפורמה, 16.4.2026
3. פורסמו הנחיות למפעלים הראשונים שיידרשו לרישוי משולב, 6.4.2026
4. רישוי סביבתי משולב: פורסם מדריך סיווג למפעלים ובתי עסק, 5.3.2026
5. הרגולציה האירופית שתקבע את הדרישות הסביבתיות בישראל, 26.11.2026
6. למידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | infospot

כיצד תוגש הבקשה להיתר משולב ומה היא חייבת לכלול?

כאמור, טיוטת המסמך שפורסם כוללת מידע מפורט על שלבי הגשת הבקשה, כיצד היא מוגשת ואת המידע שהיא חייבת לכלול.

במסמך מודגש שבקשה להיתר אחוד חייבת לכלול את המידע והפרטים המפורטים במסמך ההנחיות לגבי כל הפעילויות והמתקנים באתר שבו נמצא מקור הפליטה הנדרש להיתר פליטה או עסק הנדרש להיתר רעלים, כולל מידע על עיסוק בחומרים ופעילות ומתקנים שאינם דורשים היתר.

תהליך הגשת הבקשה כולל 8 שלבים (ראו פירוט בהמשך) והיא תוגש באופן דיגיטלי במערכת הייעודית שהוקמה לשם כך.

שלב 1: מידע כללי על העסק

השלב הראשון הוא מידע כללי על העסק, כולל: פרטי התאגיד, פרטי אנשי קשר, סוג הפעילות, מערכת ניהול סביבתי, סיווג העסק לפי פעילותו בהתאם לחוק אוויר נקי ובחוק החומרים המסוכנים ונתונים כלליים. יש לצרף מפות ותרשימים.

שלב 2: מידע על החומרים המוחזקים בעסק

בשלב השני מפרטים על החומרים המוחזקים בעסק ועל צריכת המים והאנרגיה של העסק. המידע מוגש באמצעות 3 טפסים:

• טופס חומרים: המידע יכלול זיהוי החומר, כמויות החומר המוחזק בעסק, אופן אחסונם, תכונות סיכון ומאפיינים פיזיקליים. עבור חומרים בעלי תכונות סיכון יש לצרף גם גיליון בטיחות (SDS).
• טופס צריכת מים: מידע מפורט לגבי צריכת המים בעסק, מקורות המים לעסק וצרכני המים המרכזיים.
• טופס צריכת אנרגיה: מידע על צריכת האנרגיה של העסק, זיהוי צרכני האנרגיה המרכזיים וניהול האנרגיה בעסק.

שלב 3: מידע על ציוד, שירות, טיפול וייצור

השלב השלישי עוסק במידע על ציוד, שירות, טיפול וייצור בעסק. הן עבור יחידות קיימות והן עבור יחידות מתוכננות. פירוט הטפסים שיש למלא:

• טופס מיכלים: מידע לגבי מיכלי אחסון נייחים, קיימים ומתוכננים. המידע יכלול אפיון פיזי של המיכלים, נתוני תפעול, מידע על החומר המאוחסן, השבתה ובדיקות תקינות. אם במיכלים מאוחסנים חומרים נדיפים, יידרש מידע נוסף על מיכלים אלה והערכה של פליטות מזהמים לאוויר.
• יחידות שירות: יש 3 סוגים של יחידות שירות: לאחסון, לייצור אנרגיה ולטיפול במים, לפי הפירוט:

• טופס יחידת שירות אחסון: מידע לגבי צורת האחסון (כלי קיבול נייחים, ניידים וסוגיהם), החומרים המאוחסנים ביחידת השירות, תשתיות, תפעול ובקרה.
• טופס יחידת שירות ייצור אנרגיה: מידע על מתקני ייצור האנרגיה בעסק, כולל פרופיל תפעולי, הגדרת סוג המתקן, פירוט הדלקים המשמשים להפעלתו, תשתיות, צריכה של תוספים ומים, ייעוד המתקן, פליטות והעברות לסביבה, תחזוקה ובקרה ומידע על אנרגיות מתחדשות.
• טופס יחידת שירות טיפול במים: מידע על מקור המים, כמות נצרכת בתהליך, חומרים בתהליך, פליטות והעברות לסביבה ותחזוקה ובקרה.

• יחידות טיפול: יש 2 סוגים של יחידות טיפול – יחידת טיפול בפליטות לאוויר ויחידת טיפול בשפכי תעשייה. לפי הפירוט:

• טופס יחידת טיפול בפליטות לאוויר: מידע על אמצעים ראשוניים ושניוניים לטיפול בפליטות לאוויר. המידע צריך לכלול את סוג מתקן הטיפול, מקור זרם המזהמים הנדרש לטיפול, תהליך הטיפול בגזי הפליטה, פרמטרים תפעוליים, חיבור למקורות הפליטה המוקדיים, מזהמים הנפלטים לאוויר, העברות ופליטות לסביבה כתוצאה מהטיפול, אמצעי בקרה ותחזוקה.
• טופס יחידת טיפול בשפכי תעשייה: מידע על שלבי הטיפול, נתונים פיזיים, חומרים המשמשים בתהליך, ציון הזרמים היוצאים והנכנסים ואמצעי בקרה של מתקן הטיפול.

• פרק יחידות ייצור: למלא טופס עבור כל יחידת ייצור כולל: פירוט של החומרים, התהליכים, התשתיות ורכיבי הציוד המשמשים בתהליך הייצור. כמו כן, יש לפרט את התוצרים ותוצרי הלוואי מהתהליך ואת הפליטות וההעברות לסביבה ויעדי טיפול. נוסף על כך יש לכלול מידע על בקרות תהליך, פעולות אחזקה ותחזוקה. אם רלוונטי, יש לפרט מידע גם על תהליכי הנעה והדממה.

שלב 4: מידע על פליטות והעברות לסביבה

השלב הרביעי עוסק בפליטות והעברות לסביבה ממקורות פליטה מוקדיים לאוויר, הזרמת שפכים והעברת פסולת. אלה הפרטים שיש למלא:

• טופס מקורות פליטה מוקדיים לאוויר: לפני מילוי הטופס תציג המערכת את מקורות הפליטה המשויכים לעסק, אם המידע מצוי במערכות המשרד להגנ"ס. מגיש הבקשה צריך לאמת, לעדכן או להשלים את הנתונים הנדרשים והמוצגים במערכת.

המידע הנדרש עבור כל מקור פליטה מוקדי: פרמטרים פיזיים, פרמטרים תכנוניים ותפעוליים ופרופיל תפעולי. עבור ארובות: תקינות ארובות. כמו כן נדרש מידע על מזהמים הנפלטים לאוויר ותוצאות ניטור ודיגום. אם בעסק יש לפיד, יש למלא בטופס את המידע הייעודי עבור לפידים.

• טופס זרמי שפכים ונקודות דיגום: מידע מפורט על זרמי השפכים הנוצרים בעסק. המידע הנדרש עבור כל זרם: אפיון של זרם השפכים, מערכות הולכה ושינוע ומידע לגבי נקודות הדיגום של הזרמים הנדרשים בדיגום.
• טופס נקודות הזרמה של שפכים: עבור כל נקודת הזרמה יש לפרט את מיקומה, אפיון הזרם ויעד הזרמה.
• טופס פסולות: מידע מפורט על כל אחד מזרמי הפסולת הנוצרים בעסק. המידע הנדרש: סיווג הזרם לפי קטלוג הפסולות, כמות, אופן האחסון והשינוע ויעד הפינוי או הסילוק.

שלב 5: מידע על התהליכים בעסק

בשלב החמישי מקשרים בין המידע שהוזן על חומרים (שלב 2), יחידות (שלב 3) ופליטות והעברות (שלב 4).

הקישור ייעשה לפי פעילות העסק, לדוגמה: יחידת ייצור המחוברת למתקן טיפול במזהמי אוויר המחובר לארובה. במקרה זה יש לחבר בין יחידת הייצור ליחידת טיפול בפליטות לאוויר, ובין יחידת הטיפול בפליטות לאוויר לבין מקור הפליטה המוקדי לאוויר.

שלב 6: סקרים סביבתיים

בשלב השישי מפרטים על סקרים סביבתיים שהעסק מחויב להם, כמו סקר איכות אוויר או סקר ניהול סיכוני חומ"ס, כדלקמן:

• סקר סביבתי אוויר: לבחינת השפעת פליטות מזהמי אוויר מהעסק על הסביבה.
• סקר ניהול סיכוני חומ"ס: לבחינת סיכוני חומרים מסוכנים, סייבר ורעידות אדמה וסקר מרחקי הפרדה ולגלאים למדידה של גזים רעילים דליקים ונפיצים.

שלב 7: סקר פערים

השלב השביעי מגיש הבקשה עורך סקר פערים כללי וסקר פערים סקטוריאלי, לפי הפעילות המבוצעת בעסק. בסקר הפערים ממפים פערים בעסק בהשוואה לדרישות המשרד.

• פרק סקר פערים כללי:

• עסקי IED: העוסקים בפעילות המופיעה בנספח הראשון בדירקטיבת IED (עסקים המבצעים פעילות לפי התוספת השלישית לחוק אוויר נקי, עסקים המבצעים פעילות לפי רמה א' בחלק א' לתוספת השלישית לחוק חומרים מסוכנים או עסקים אחרים שמבצעים פעילות המנויה בנספח הראשון בדירקטיבת IED) יגישו את הסקרים האלה:

• סקר פערים כללי למפעלי רמה א'.
• סקר פערים EFS BREF פליטות מאחסון.
• סקר פערים ICS BREF קירור תעשייתי עבור יחידות קירור תעשייתיות.
• סקר פערים ENE BREF התייעצות אנרגטית עבור עסקים שאינם מחזיקים בהתעדה לתקן ISO50001.

• עסקי SEVESO: עסקים המחזיקים בחומרים מסוכנים מעל הספים של רמה א' בחלק ב' לתוספת השלישית בחוק חומרים מסוכנים יגישו סקר פערים כללי עבור מפעלי רמה ב'.
• עסקי רמה ב': עסקים המבצעים פעילות לפי רמה ב' בחלק א' לתוספת השלישית לחוק חומרים מסוכנים או המחזיקים בחומרים מסוכנים מעל הספים של רמה ב' בחלק ב' לתוספת השלישית בחוק חומרים מסוכנים יגישו סקר פערים כללי עבור מפעלי רמה ב'.

• סקר פערים סקטוריאלי:

• עסקי IED: לפי ה-BATC הרלוונטי לפעילות העסק ולפי מסמכים שפרסמו בעניין.
• עסקי SEVESO שאינם עסקי IED ועסקי רמה ב': סקר פערים סקטוריאלי יעשה לפי הטבלה שבנספח א' למסמך ההנחיות או לפי הוראות המשרד להגנ"ס, אם יינתנו.

שלב 8: גישור על הפערים שזוהו בשלב 7

מגיש בקשה שמצא שהעסק אינו עומד באחת או יותר מהדרישות המפורטות בסקרי הפערים שבשלב 7, יגיש תוכנית לגישור הפערים באמצעות טפסים אלה:

• טופס תוכנית גישור פערים: תוכנית לגישור על פערים שנמצאו בסקר הפערים שבוצע בשלב 7. יש לפרט את אבני הדרך ליישום ואת לוחות הזמנים לביצוע.
• טופס בחינת חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה ((BAT: הנחיות לגבי מתי ואיך נדרש סקר חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה.

• עסקי IED: בעת בחירה של טכניקה מיטבית זמינה לצורך קביעת ערך פליטה לאוויר, מתוך מספר חלופות במסמכי ה-BATC, או כשיש טווח של ערכי פליטה המשויך לחלופת BAT מתוך ה-BATC, יש לצרף סקר חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה לפי הנחיות להגשת סקר חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה.
• לפי דרישת המשרד: כדי לבחון אם העסק עומד בטכניקה מיטבית זמינה מתוך כמה חלופות, יש לצרף סקר חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה לפי הנחיות להגשת סקר חלופות עבור טכניקה מיטבית זמינה.

מתכוננים ליישום חוק רישוי משולב

לאחרונה דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם כמה מסמכים והנחיות לקראת המעבר הצפוי לרישוי משולב. כך למשל פורסם לפני כחודשיים מצאי 1,572 המפעלים הנדרשים להיתר אחוד, 61 מהם יצטרכו להגיש את בקשותיהם כבר במהלך 2027.

לפי המצאי, 61 מפעלים נדרשים להגיש את בקשותיהם להיתר אחוד במהלך 2027 (ינואר, יוני, יולי ואוגוסט). 22 מהם נדרשים להגיש את בקשותיהם עד 1.1.2027. יתר 1,511 המפעלים יידרשו להגיש את בקשותיהם בשנים 2028–2034.

כשבועיים לפני כן פורסמו לראשונה הנחיות סקטוריאליות עבור המפעלים הראשונים שצפויים לעבור לרישוי משולב. עוד לפני כן פרסם המשרד מדריך לסיווג פעילות המנחה מפעלים ובתי עסק כיצד לסווג בעצמם את פעילותם כדי לקבוע אם הם נדרשים להיתר רעלים, היתר פליטה לאוויר או היתר משולב, ומתי הם נדרשים להגיש את הבקשה להיתר.

עם זאת, בעיצומו של מבצע שאגת הארי לפני כ-3 חודשים, דיווחנו כי בגלל המלחמה ועיכוב בהיערכות לרפורמת הרישוי המשולב, מבקש המשרד להגנ"ס לדחות ב-3 חודשים (ל-1.4.27) את המועד שבו יושלמו כל תיקוני החקיקה הנדרשים ליישום הרפורמה ברישוי הסביבתי. בעקבות כך צפוי להידחות גם המועד שבו המפעלים הראשונים יידרשו להגיש את בקשותיהם לחידוש היתר פליטה או היתר רעלים אחוד (רמה א' ורמה ב').

מהו חוק רישוי סביבתי משולב?

כזכור, חוק רישוי סביבתי משולב שאושר בכנסת לפני כשנתיים, מאחד ומסדיר את ההיתרים הסביבתיים עבור כ-1,570 מפעלים, שיצטרכו להגיש בקשה להיתר סביבתי משולב לפי סוג העיסוק שלהם, באופן מדורג, החל מ-1 בינואר 2027 ועד שנת 2033. ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 7 שנים בפעם הראשונה, ולאחר מכן 10 שנים בכל חידוש. 

רוב המפעלים, כ-1,000, נדרשים להיתר רעלים רמה ב'. עוד כ-300 נדרשים להיתר רעלים רמה א', וכ-190 מפעלים נדרשים להיתר פליטה לאוויר.

נוסף עליהם, יש כ-3,000 עסקים שכיום הם בעלי היתר רעלים, אך הם ברמת סיכון נמוכה, ולכן תיקבע עבורם הסדרה חדשה באמצעות תנאים רוחביים לפי סוג העיסוק שיינתנו דרך התנאים הסביבתיים ברישיון העסק או תקנות ייעודיות. בינתיים היתר הרעלים שלהם (שהיה אמור לפקוע לאחר ספטמבר 2024) הוארך באופן אוטומטי עד 1 בספטמבר 2031 (או עד 7 שנים מיום קבלת היתר הרעלים האחרון).

---

מסמכים רלוונטיים: