10 שנים לאחר ההשקה של פרוטוקול קיגאלי בעצרת של האו"ם, הצטרפה ישראל ל-128 מדינות נוספות ואשררה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, הסכם בינלאומי שנועד לצמצם בהדרגה את השימוש בגזי קירור (קררים) מסוג HFC, שאומנם לא פוגעים באוזון, אך בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית גבוה מאוד, ולכן בעלי השפעה מזיקה על שינוי האקלים.

לפני עשור חתמו ישראל (ועוד כ-190 מדינות) על תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. אך לאחר החתימה הראשונית, על כל מדינה לבצע תהליכים פנימיים כדי להתאים את הרגולציה המקומית לדרישות של האמנה, ורק לאחר מכן המדינה יכולה לאשרר (Ratification) את האמנה.

כאמור, בחודש שעבר (ספטמבר) השלימה ישראל את התאמת הרגולציה, והממשלה אשררה את תיקון קיגאלי, ולאחרונה הופקד כתב האשרור באו"ם.

ההתחייבות העיקרית ליישום תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול היא להפחית בהדרגה את השימוש בקררים המדוברים בשיעור של 85% עד שנת 2036, בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע של שנת 2011–2013).

כתבות רלוונטיות:

1. הפחתה של 3% בפליטות גזי חממה. אך היעד רחוק, 3.9.2026
2. המלצה לעבור למזגנים עם גזי קירור חדשים, 3.8.2026
3. פורסמו מכסות הייבוא של גזי קירור HFC לשנת 2026, 24.12.2026
4. עלייה בפליטות גזי החממה בשנת 2024, 4.9.2025
5. החוק אושר: ישראל עוברת לגזי קירור ירוקים יותר, 13.1.2025
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

אושרר תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול

כאמור, הממשלה אשררה את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול , שעליו חתמו ישראל ועד כ-190 מדינות לפני כעשור. כתב האשרור הופקד לאחרונה באו"ם והוא ייכנס לתוקף בתחילת שנת 2027.

מטרתו של תיקון קיגאלי היא למנוע ולצמצם את השימוש בקררים (גזי קירור) מסוג HFC שמחליפים קררים מסוג HCFC שפרוטוקול מונטריאול מנע את השימוש בהם כיוון שהם מזיקים לשכבת האוזון.

קררים ממשפחת ה-HFC (R32, R134a, R152a R125, R143a  ותערובותיהם) אמנם לא פוגעים באוזון, אך הם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית גבוה מאוד. לכן לפני כעשור הוחלט להכניס תיקון לפרוטוקול מונטריאול (תיקון קיגאלי) הקובע כי יש לצמצם ברמה העולמית גם את הייצור והשימוש בקררים מסוג HFC.

במסגרת יישום תיקון קיגאלי מתחייבת ישראל להפחית באופן הדרגתי את השימוש בגזי הקירור המדוברים עד שב-2036 ההפחתה תעמוד על 85%, בהשוואה לכמות שהייתה בשימוש בשנת הבסיס (הממוצע של שנת 2011–2013).

המשרד להגנת סביבה מדגיש כי אשרור תיקון קיגאלי מחזק את הוודאות הרגולטורית, תומך במעבר הדרגתי ומתוכנן של המשק לטכנולוגיות בעלות השפעה אקלימית נמוכה יותר ומאפשר את המשך הסחר עם האיחוד האירופי בגזי קירור מסוג HFC  ובמערכות המכילות אותם.

יעדי ההפחתה תוקנו

כפי שדיווחנו בעבר, בשנת 2020, כחלק מההיערכות ליישום תיקון קיגאלי, אישרה הכנסת תקנות ליישום התיקון וצמצום מדורג של השימוש בגזי קירור מסוג HFC, החל בשיעור הפחתה של 10% בשנת 2022 ועד שיעור הפחתה של 85% בשנת 2036 בהשוואה לשנת הבסיס.

אלא שבגלל עיכובים בחקיקה ועוד סיבות, נדחה היישום של יעד הביניים להפחתה של 40% משנת 2024 - לשנת 2027, בשאיפה שלאחר מכן תצליח ישראל ליישר קו עם יעדי ההפחתה העולמיים של תיקון קיגאלי.

בגלל העיכוב, מסתמן שישראל תפלוט 3.6 מיליון טון יותר גזי חממה, בהשוואה לסך פליטות גזי חממה ארצי של כ-80 ) MTCO₂ראו בהמשך הכתבה).

יעדי ההפחתה של גזי קירור מסוג HFC מפורטים בטבלה:

מכסת הייבוא לשנת 2026: הפחתה של 12% בהשוואה ל-2025

בהתאם ליעדי ההפחתה שישראל קיבלה על עצמה, משרד הכלכלה מפרסם מדי שנה את המכסות לייבוא הקררים שעליהן חלות ההגבלות. כך דיווחנו בסוף שנת 2025 על פרסום מכסת הייבוא של קררים מסוג HFC שנקבעה לשנת 2026 לעד 4.903 מיליון טון ביחידות GWP, ירידה בשיעור של כ-12% בהשוואה לשנת 2025 ובשיעור של 25% בהשוואה לשנת הבסיס (הממוצע של שנים 2011–2013).

החוק שמאפשר לעבור לגזי קירור סביבתיים

נוסף על הגבלת מכסות הייבוא וכדי להיערך ליישום תיקון קיגאלי, אישרה הכנסת בתחילת שנת 2025 את החוק להסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר. החוק, שאישורו התעכב בכמה שנים, מאפשר להשתמש בגזי קירור חדשים שלא מוגבלים בתיקון קיגאלי כיוון שהשפעתם על שינוי האקלים מופחתת ותורם בכך להפחתת פליטת גזי החממה בישראל. החוק שאושר הוא חלק מהתחייבותה של ישראל לממש את תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול.

החוק החדש מחייב את העוסקים בתחום המזגנים ומערכות קירור לעבור הכשרה מקיפה ולקבל רישיון כדי לעסוק בתחום. הסיבה לכך היא שגזי הקירור החדשים עשויים להיות נפיצים ורעילים יותר מהגזים שנמצאים בשימוש כיום. לדברי המשרד להגנ"ס, כבר יותר מ-3,000 בעלי מקצוע בתחום עברו את ההכשרה. ההכשרה הנדרשת לפי החוק צפויה לצמצם גם אירועי בטיחות.

בתוך כך, לפני כמה חודשים פרסם המשרד להגנ"ס מדריך לציבור הרחב בנושא מעבר למזגנים המבוססים על גזי קירור (קררים) בעלי השפעה אקלימית נמוכה יותר, כמו למשל  R32 מסיבות כלכליות, סביבתיות ותפעוליות או חלופות אחרות כמו R455A, R454B/C, R452B שהם בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP) נמוך בהרבה מהגזים הנפוצים מהדור הישן כמו R410A.

מפל"ס 2025: ירידה בפליטות גזי חממה

כאמור, תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול נועד להפחית את השימוש בגזי קירור שתורמים לשינוי האקלים. זה המקום לבחון את התמונה הרחבה יותר של פליטות גזי חממה בישראל (לא רק גזי הקירור שמהווים כ-4% מסך הפליטות).

לאחרונה דיווחנו שאחרי יותר מעשור של דריכה במקום, נרשמה במצאי הפליטות לשנת 2025 ירידה בשיעור של 3% בפליטות גזי החממה בהשוואה לשנת 2024. לא ברור אם מדובר בתחילתה של מגמת הפחתה קבועה שתימשך גם בשנים הבאות, או בירידה חד-פעמית.

לפי המשרד להגנ"ס, הירידה בפליטות בשנת 2025 נובעת מהפחתות בפליטות מייצור חשמל בעקבות צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל וגם מצמצום השימוש בגזי פלואור (המשמשים לקירור, ייצור מוליכים למחצה, מערכות כיבוי אש, וייצור מגנזיום) בגלל סיום תוקפה של הוראה שעה שנקבעה בצל הלחימה המתמשכת והעניקה למערכת הביטחון פטור מעמידה במכסות הייבוא של גזי קירור מסוג HFC וגם בגלל יישום תיקון קיגאלי של פרוטוקול מונטריאול.

מסתמן: ישראל לא תעמוד ביעדי ההפחתה

גם אחרי הירידה בפליטות גזי החממה שנרשמה ב-2025, יעד ההפחתה הלאומי לשנת 2030, של 27% בהשוואה לשנת 2015, עדיין נראה בלתי מושג, כששיעור ההפחתה ישראל בשנת 2025 עמד על שיעור של 7% בלבד בהשוואה לשנת 2015.

גם המשרד להגנ"ס ממשיך לציין כי בצפי הנוכחי, ישראל תגיע רק ל-19% הפחתה בשנת 2030 (במקום 27%), אך עד כה הניסיונות שלו לגייס את משרדי הממשלה והציבור ליישם תוכנית הפחתה מאתגרת יותר, לא צלחו.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אשרור תיקון קיגאלי הוא צעד חשוב במדיניות בתחום המיזוג והקירור בישראל. העולם מתקדם בהדרגה לחלופות סביבתיות יותר, וישראל נדרשת להיערך לכך באופן סדור וארוך טווח. מתווה ההפחתה הקבוע בתיקון מעניק למשק ודאות ומאפשר ליצרנים, ליבואנים, למתכננים, למתקינים ולצרכנים להיערך כבר היום לשינויים הצפויים בשנים הקרובות. המעבר יוצר הזדמנות לקידום טכנולוגיות ופתרונות חדשניים בתחום הקירור והמיזוג שלהם ביקוש עולמי".