לפני כשבועיים נערך דיון רב משתתפים במינהל התכנון שבחן שתי חלופות לאזורי תעשייה כבדה בדרום. חלופה אחת שמקדמת מועצה אזורית רמת הנגב ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת אזור תעשייה חדש בבקעת אורון, וחלופה שנייה שמקדם משרד הכלכלה להרחבת אזור התעשייה הקיים במישור רותם. במהלך הדיון עלתה חלופה נוספת, של הרחבת אזור התעשייה הקיים בנאות חובב.

כתבות רלוונטיות:

1. היכן יקום מתקן לשריפת פסולת עירונית בדרום?, 26/12/2019
2. המשרד להגנ"ס מתנגד למתקן פצלי שמן, 13/5/2020
3. הבנו שנקבל 5 מיליון ₪ מהארנונה של בז"ן, 23/07/2019
4. האתגרים לסגירת בז"ן: מימון, דלקים, תעסוקה, זיהום קרקע, 30/6/2020

אין כוונה להעתיק את מפעלי מפרץ חיפה לדרום

בעיתונות הארצית מייחסים את הדיון בנושא הרחבת שטחי התעשייה בדרום כפתרון להעברת מפעלי מפרץ חיפה (ובראשם בז"ן) לאזור. עם זאת, עולה בבירור מהדיון כי זה לא המקרה וכי שטחי התעשייה הם חלק מתוכנית ממשלתית רב שנתית, בלי קשר לסוגיית מפעלי מפרץ חיפה, שכלל לא מיועדים להעתקה.

גלית כהן, סמנכ"ל תכנון במשרד להגנ"ס ציינה כי נושא מפרץ חיפה אינו רלוונטי לדיון. "המפעלים הפטרוכימיים שנמצאים שם (בחיפה) לא יעתיקו את הפעילות שלהם לדרום. אם הם ייסגרו, ישראל תרכוש תזקיקי נפט ולא תקים בית זיקוק חדש באורון."

מישור רותם: שטח פוטנציאלי של כ־20,000 דונם

אזור התעשייה מישור רותם נמצא כ־13 ק"מ ממזרח לדימונה בתחום המועצה האזורית תמר. באזור תעשייה זה פועלים מזה שנים מפעלים כימיים ומפעלים לעיבוד חומרי הגלם הנכרים בסמיכות: רותם אמפרט, פריקלאס, חיפה כימיקלים דרום, נגב מינרלים, מקסימה, תחנת כח opc, מסוף אשלג של מפעלי ים המלח, אתר הפסולת אפעה ועוד.

מסקר שבוצע עבור משרד הכלכלה והתעשייה, עלה כי נותר שטח זמין של כ־4,500 דונם לתעשייה במקום. המשרד יזם מהלך לאיתור שטחים נוספים להרחבת אזור התעשייה ומצא כי ישנם כ- 10,000 דונם ברוטו שניתן להשתמש בהם לפיתוח תעשייה, מתוכם כ־6,000 דונם נטו.

קביעת מרחב החיפוש להרחבת אזור התעשייה נעשתה לאחר בחינת הרגישות הנופית והאקולוגית של המרחב תוך היוועצות עם רשות הטבע והגנים, שמירה על רציפות השטחים הפתוחים, שמורות טבע והמסדרונות האקולוגיים, לרבות ערוצי הנחלים ופשטי ההצפה באזור.

בהמשך לנתונים אלו הוקמה ועדת עבודה בראשות לשכת התכנון המחוזית ובהשתתפות המשרד להגנ"ס, משרד האנרגיה, רמ"י, משרד הכלכלה, רשות ניקוז ים המלח, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית תמר, ואחרים. ועדת העבודה המליצה לבחון שטח פוטנציאלי של כ־20,000 דונם במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה.

בקעת אורון – רגישות נופית וסביבתית

לפי דברי נציג מחוז דרום במינהל התכנון, המועצה האזורית רמת הנגב ורשות מקרקעי ישראל הן שמקדמות את תוכנית המתאר המקומית להקמת אזור תעשייה כבדה על פני שטח של כ- 24,000 דונם ברוטו באזור בקעת אורון. כיום מתבצעת בחלק מהשטח כריית פוספטים, והוא עובר תהליך שיקום תוך כדי כרייה בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש.

האזור המיועד נמצא לצד מצלעות מכתש חתירה. באזור זה ישנם מסלולי טיול רבים וחניוני לילה והוא בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה. הבקעה גובלת בשמורת טבע – המכתש הגדול, ובין שני מסדרונות אקולוגיים ארציים. כך לפי נציג מינהל התכנון.

נאות חובב: חלופה נוספת להרחבת אזור תעשייה קיים

על אף העובדה שהדיון התמקד במישור רותם ובקעת אורון, גם אזור התעשייה נאות חובב, עלה בדיון כחלופה אפשרית להרחבת אזור תעשייה קיים. גדי אלפסי, ראש המועצה התעשייתית נאות חובב הזכיר בדיון כי נאות חובב היא רשות מקומית ייעודית למפעלי תעשייה מזהמת, וברשותה קרקע זמינה בהיקף של מעל 18 אלף דונם וזמינות של תשתיות כגון גז טבעי ומסילת ברזל.

לגבי תושבי האזור, אלפסי טוען כי יש לפעול להסדרת הנושא ולא לצמצום המגבלות. כמו כן, ציין כי לנאות חובב יש הסכמים לחלוקת הכנסות מארנונה לרשויות מקומיות באזור.

הסיפור מאחורי הקלעים: כספי הארנונה

נראה כי אחת הסוגיות העיקריות היא ההכנסות הצפויות לרשויות המקומיות, מהארנונה שישלמו המפעלים שיקומו באזור התעשייה. מי שקובע את אופן חלוקת הארנונה הוא ועדה מטעם משרד הפנים, שמתכנסת לשם כך.

כמובן שהחלק הארי של כספי הארנונה הולך לרשות המקומית שבשטחה יושב אזור התעשייה, אך נהוג שרשויות מקומיות סמוכות, מקבלות גם הן חלק מכספי הארנונה, היות וגם הן נמצאות במעגל ההשפעה של אזור התעשייה.

בשנים האחרונות היו מספר מוקדים בארץ בהן עלה לדיון אופן חלוקת הארנונה מאזורי תעשייה, בהם מפרץ חיפה ונאות חובב.

עדיפות להרחבת אזור תעשייה קיים על פני הקמת חדש

מרבית הגורמים שלקחו חלק בדיון צידדו בהרחבת אזורי התעשייה הקיימים במישור רותם ונאות חובב, על פני הקמת אזור תעשייה כבדה חדש באורון.

רפי אלמליח, סמנכ"ל תכנון ופיתוח ברשות מקרקעי ישראל, שלכאורה מקדמים יחד עם מ.א רמת הנגב את אזור התעשייה הכבדה באורון, הבהיר את עמדת רמ"י. לדבריו, מיליוני דונמים מיועדים לשמורות טבע במועצות האזוריות ערבה תיכונה ורמת הנגב, ולכן לא נכון לייעד למטרה זו (שמורת טבע) גם את השטח של בקעת אורון.

למרות זאת, אלמליח מסכים כי אורון לא מתאים לתעשייה כבדה, וחושב שהשטח צריך להיות מיועד למיזמים של אנרגיה מתחדשת, למתקן השבת אנרגיה (שרמ"י מקדמת בות"ל) ובהמשך לתעשייה קלה ומפעלים 'נקיים'.

גלית כהן, סמנכ"ל תכנון המשרד להגנ"ס העדיפה גם היא את הרחבת מישור רותם ונאות חובב על פני אורון, וציינה: "בקעת אורון היא אחד מהאזורים היפים בארץ ומתבצע בה שיקום נופי-אקולוגי. צריך לדבר על האפשרות של פיתוח תיירותי שם ולא של תעשייה" והוסיפה כי המשרד להגנ"ס אינו תומך בהקמת אתר פסולת או הטמנה באורון.

תומר גוטהלף, מתכנן מחוז דרום, ציין כי בנאות חובב יש קושי למקם תעשיות נוספות שמטילות מגבלות מעבר לאלו שכבר קיימות, לאור הקרבה לאוכלוסייה בדואית, מוסדרת ולא מוסדרת שחיים בסמוך למתחם. ראש מ.ת נאות חובב, גדי אלפסי, טען כי יש לפעול להסדרת הנושא ולא לצמצום המגבלות.

מינהל התכנון: בקעת אורון לא מתאימה

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון סיכמה את הדיון ואמרה כי לדעתה ברור כי הקמת אזור תעשייה באורון אינה רלוונטית ממספר סיבות:

• מדובר בשטח שמתבצעת בו כרייה תוך כדי שיקום
• השטח מצוי בסמוך למצלעות המכתש הגדול במקום שאינו נכון לפיתוח תעשייתי
• בבקעת אורון מתבצע שיקום נופי-אקולוגי מרשים הכולל טיפול בנושא הניקוז ואין הצדקה להפסקת תהליך זה

המנכ"לית ציינה כי מתוך ראייה קדימה, לדורות הבאים, כל עוד יש עתודות זמינות באזורי תעשייה קיימים אחרים – אין הצדקה להקים אזור תעשייה ולהפר את תנאי השטח. יחד עם זאת, לדבריה, אזור אורון לא צריך להיקבע כשמורת טבע, אלא לבחון אפשרות לייעד אותו לתיירות שתתאים לאופי השטח.

זילבר ציינה כי זו דעתה, אך הוועדה המחוזית דרום רשאית להחליט אחרת.

על מנת לפתור את מוקש הארנונה, הציעה זילבר, לפנות לשר הפנים לבחינת חלוקת ההכנסות מארנונה של אזורי התעשייה בדרום בין המועצות האזוריות.

חברות לפינוי וטיפול בפסולת