הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) החליטה השבוע לקדם 3 תוכניות להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת במרכז הארץ – באזור צומת מורשה ברמת השרון, באתר חירייה ובאזור התעשייה הצפוני של אשדוד. מתקני ההשבה הם חלק מהאסטרטגיה של המשרד להגנ"ס להפסקת ההטמנה של פסולת עירונית עד שנת 2040.
סרטון: טיפול בפסולת עירונית בישראל
כתבות רלוונטיות לנושא:
מתקני ההשבה ישרפו פסולת עירונית שאינה ברת מיחזור, בטמפרטורה גבוהה, לייצור חשמל, כתחליף סביבתי מועדף להטמנת פסולת.
המשרד להגנ"ס מעריך כי יש צורך בהקמה של 9 מתקני השבה בפרישה ארצית, בהיקף של כ 1,500 טון פסולת ממוינת ליום לכל מתקן, בכדי לעמוד ביעד של אפס הטמנה עד שנת 2040.
לפני כשנתיים, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את המדיניות לקידום מתקני השבת אנרגיה מפסולת עירונית, שהציע המשרד להגנ"ס. כעת, הות"ל החליטה לקדם את מתקני ההשבה ב – 3 מיקומים כאמור: מורשה (רמת השרון), חירייה ואשדוד. מתקנים אלה אמורים לשרת את אזור המרכז, מתקנים נוספים מתוכננים לאזור ירושלים, הדרום והצפון.
בינתיים, האתר שנמצא בשלבים המתקדמים ביותר להקמת מתקן השבה, הוא אתר 'השומרוני הטוב' הנמצא בסמוך לאזור התעשייה במישור אדומים ואשר ישרת את אזור ירושלים. המכרז לגביו פורסם כבר לפני יותר מחצי שנה.
כמו כן, כפי שדיווחנו לפני חצה שנה, מיקום נוסף למתקן השבה, שאמור לשרת את אזור הדרום, הוא האתר של החברה הממשלתית לשרותי איכות הסביבה במועצה התעשייתית נאות חובב. שני אתרים נוספים בדרום גם הם על הפרק: באזור התעשייה אורון דרומית לדימונה וירוחם ובאתר ההטמנה אפעה שנמצא כ 10 ק"מ דרומית לערד.
אתרים נוספים נבדקים עבור מתקני השבה שישרתו את אזור הצפון.
בישראל אין כיום מתקני השבה לפסולת עירונית אף על פי שהם נפוצים כבר עשרות שנים בארה"ב, אירופה ושאר המדינות המפותחות. בחלק מהמדינות באירופה מתקני ההשבה יושבים ממש במרכזי הערים ומהווים סמל עירוני – כמו המתקן בקופנהגן, דנמרק, והמתקן בוינה, אוסטריה.
התנגדות של תושבים ורשויות מקומיות למיקום אתרי השבה בשטחם, צפוי להוות אתגר לקידום המתקנים, בעיקר במרכז הארץ, והחשש הוא שבשל כך מתקני ההשבה יוקמו רק בדרום ובצפון וכל הפסולת תשונע אליהם עם אלפי משאיות מדי יום, מצב שהמשרד להגנ"ס רוצה להימנע ממנו.
יש כבר קבוצת תושבים שפועלת למניעת הקמת מתקן ההשבה באתר השומרוני הטוב ליד מעלה אדומים, ועיריית רמת השרון כבר הודיעה כי תפנה לבית המשפט על מנת למנוע את הקמת מתקן ההשבה בצומת מורשה.
ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר תקף את המהלך: "כל התהליך הוא פשוט חרפה. כל מה שהציגו בפנינו עד כה היה כדי לסמן וי ולא מתוך התייעצות אמיתית. עלו בדיון שורה ארוכה של הערות ושאלות קשות שאין להן תשובה או התייחסות. נציגי משרד הבריאות לא עודכנו באילו טכנולוגיות יש כוונה להשתמש, כך שאין להם אפשרות להתייחס למשמעויות של הטכנולוגיה שתיבחר והאם המיקומים הנבחנים מתאימים לטכנולוגיות עליהן מדובר. המרחקים מרצפטורים ציבוריים אינם תקניים. בסוף מדובר במפגע שנמצא במרחק של כחצי קילומטר מבתים של תושבי רמת השרון".
75% מהפסולת העירונית בישראל הולכת להטמנה כיום, אך המשרד להגנ"ס שואף להפסיק את ההטמנה עד שנת 2040. התוכנית האסטרטגית מציבה יעדי ביניים לשנת 2030 ובהם מיחזור של 51% מהפסולת העירונית עד שנת 2030, הטמנה של 26% ושימוש ב־23% מן הפסולת (שאריות שלא ניתנות למיחזור) במתקנים להשבת אנרגיה.
כפי שכבר הוצג בעבר, האסטרטגיה מבוססת תחילה על מיון של כל הפסולת העירונית להפרדת חומרים ברי מיחזור, בין אם זה באמצעות הפרדה במקור (פח כתום/סגול/כחול/חום) או במתקני מיון אזוריים.
לאחר מכן, רק הפסולת שאינה ברת מיחזור, תגיע למתקני ההשבה לאנרגיה. בשל הגידול הצפוי בכמות הפסולת מדי שנה, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, נדרשים מתקני השבה רבים – לפי הערכות של המשרד להגנ"ס – לפחות 9 מתקני השבה יידרשו עד שנת 2040, על מנת לעמוד ביעד של 0% הטמנה.
התייחסויות
ח"כ זאב אלקין, השר להגנ"ס: "הקמת מתקני השבת האנרגיה בסטנדרטים אירופיים גבוהים תאפשר לצמצם דרמטית את אחוזי ההטמנה בישראל, בדומה למה שקורה ברוב המוחלט של מדינות המערב"
גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנ"ס: "קידום התוכניות למתקני השבת אנרגיה במרכז הארץ הוא צעד חשוב בעמידה ביעדי המשרד לצמצום ההטמנה ולמניעת מפגעים סביבתיים. לצד מניעה במקור, המשרד להגנת הסביבה מוביל צעדים רבים להעלאת יעדי המיחזור וההשבה באמצעות מיון והפרדת פסולת, הן בבתי התושבים והן במתקני מיון מתקדמים; פריסה והקמה של מתקני מיחזור וטיפול; ורק הפסולת שאינה בת מיחזור תטופל במתקנים להשבת אנרגיה מפסולת"
--------
מסמכים רלוונטיים: