בזן פרסמה בשבוע שעבר דוח אחריות תאגידית ESG לשנת 2023 ובו היא מפרטת על הישגיה ואתגריה בתחום איכות הסביבה, בהם הפליטות לאוויר, הטיפול בפסולת, הטיפול בשפכים, התייעלות אנרגטית, ועוד. שניים מההישגים הבולטים של החברה העולים מהדוח הם הפחתה משמעותית בפליטת בנזן – מזהם הנחשב למסרטן ודאי, והפחתה של 26% בכמות הפסולת המסוכנת שייצרה הקבוצה.

מהפכת המימן שהכריזה עליה בזן בעבר, שכוללת הובלת שוק מימן ירוק לתחבורה ולתעשייה בישראל, המשיכה להתקדם: נפתחה תחנת תדלוק המימן הראשונה בארץ, הוזמנו אוטובוסים המונעים במימן, נערכת בחינה למציאת ספק למלגזות מימן, ומתקיימות שיחות עם רשויות מקומיות לגבי משאיות אשפה בעלות הנעה מימנית. כמו כן, הותנעה מחדש בחינת הפעלת קטרים מימניים ברכבת ישראל, והחברה מקימה מערך דחיסה לשינוע מימן לתחבורה.

יעד מרכזי נוסף של בזן עליו הכריזה בעבר היה הייצור של פולימרים ירוקים. בדו"ח, בזן מעדכנת על הצעדים שהיא עושה כדי לעמוד ביעד לשנת 2030 ל-30% פולימרים ממוחזרים, ביו-פולימרים ומתכלים מסך הפולימרים שמשווקת כאו"ל.

הדוח מתפרסם כאשר ברקע הממשלה מקדמת את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, שכוללת את פינוי התעשייה הכבדה. נזכיר כי באוקטובר האחרון דיווחנו על דיון סוער שהתקיים בכנסת בנושא פינוי מפעל בזן ממפרץ חיפה. במהלך הדיון טענו נציגי בזן והתאחדות התעשיינים כי יש לשקול מחדש את התוכנית הממשלתית לפיתוח מפרץ חיפה והפסקת הפעילות הפטרוכימית. לדבריהם, התחבורה הימית והיבשתית הן מקור הזיהום העיקרי במפרץ חיפה, בין היתר משום שהתעשייה הפחיתה את הפליטות באופן משמעותי. כמו כן, נטען כי בית הזיקוק מספק עצמאות אנרגטית וגמישות לוגיסטית למשק הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בתקופת המלחמה, וכי התוכנית להתבסס על ייבוא ואחסון של תזקיקים תפגע בעצמאות האנרגטית של ישראל ועלולה לגרום להחמרה של זיהום האוויר, בשל השינוע המוגבר של התזקיקים בים וביבשה.

הדוח המלא מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. דיון סוער על עתיד מפרץ חיפה, 28.10.2024
2. האחראי על יישום התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, 03.09.2024
3. קבוצת בזן רכשה חברה למיחזור פלסטיק, 3.4.2022
4. כרמל אולפינים תשלב פסולת ממוחזרת, 26.10.2021
5. האסטרטגיה החדשה של בזן, 28.7.2021
6. למידע נוסף על איכות הסביבה במפרץ חיפה | infospot

הפחתה של 92% בפליטות בנזן ב-7 שנים

לפי הדוח, בזן הצליחה להפחית את הפליטה של כמה מזהמים מרכזיים בשנת 2023, אך לצד זאת חלה עלייה בפליטת תחמוצות גופרית (SO_X).

ראשית, בזן הפחיתה את פליטת הבנזן (אשר נחשב למסרטן ודאי) ב-10% בשנת 2023 לעומת 2022. לדבריה, מאז 2016 היא הפחיתה מעל 90% מפליטת המזהם השנתית בעת תהליך הייצור.

ההפחתה הושגה הודות לצעדים הבאים:

• איתור ותיקון דליפות לא מוקדיות LDAR
• החלפת רכיבי ציוד לרמת אטימות גבוהה יותר, ביניהם ברזים ומגופים
• מכלי אחסון: התקנת אמצעים להפחתת פליטות לאוויר (אטם שניוני ושלישוני, אביזרי איטום לרגלי גגות המכלים ועוד), התקנת כיפות עם גג צף חיצוני, שדרוג מערכות ניקוז למערכות סגורות.
• הוספה של מערכות שניוניות לטיפול בפליטות: מתקני TO במערך האקולוגי, מתקני VRU בטעינת המיכליות, מתקני RTO במתקן הביטומן, CTO לצמצום פליטות ממיכלי אחסון בכאו"ל.
• שינויים תפעוליים להפחתת כמות PYGAS מאוחסנת – מדובר בתערובת של גזים, מחציתה בנזן, הנוצרת בתהליך הייצור של כאול. כיום התערובת נשלחת לגדיב שהבנזן מופרד ונמכר כמוצר, ואילו שאר הרכיבים חוזרים לבית הזיקוק.

בזן הצליחה להפחית משמעותית גם בפליטות של תורכובות אורגניות נדיפות (NMVOCs). בשנת 2023 חלה ירידה של 25% בהיקף הפליטות ביחס ל-2022, חלקה הגדול בשל סיום שיפוץ שנערך בשנה קודם וגרם לעלייה בפליטות. במבט ארוך טווח נרשמה הפחתה של 68% בהשוואה לשנת 2016. יצוין כי חלק מהתרכובות חשודות או מוכרות כמסרטנות לבני אדם. גם היקף הפליטות של תחמוצות חנקן (NOX)  ירד ב-2023 ב-3%.

לצד זאת, חלה עלייה משמעותית – 17% - בפליטת תחמוצות גופרית (SOx) ב-2023 ביחס ל-2022. חשיפה לתחמוצות גופרית עלולה להוביל לעלייה בפניות למיון עקב מחלות נשימתיות ולבביות, וכן לאשפוזים בשל מחלות נשימה.

ירידה של 26% בפסולת המסוכנת

אחד ההישגים שמציגה בזן בדוח הוא ההפחתה בכמות הפסולת המסוכנת ב-26% בשנת 2023 בהשוואה ל-2022. בהשוואה לשנת 2016, הירידה היא של 52%.

החברה נתנה בדוח דוגמאות ליישום כלכלה מעגלית שהביא להצלחה בצמצום כמות הפסולת המסוכנת. אחת הדוגמאות קשורה לטיפול בפסולת של חומר בשם איזודודקאן שנוצר בכאול: עד שנת 2022  הועברה פסולת זו לטיפול בידי חברות מיחזור בהיקף שנתי של כ- 1,000 טונות, לשימוש חוזר מחוץ למתקני הקבוצה. אך מאז, החלו להשתמש בה כחומר גלם בבתי הזיקוק. נכון ל- 2023 כל פסולת האיזודודקאן שמיוצרת בכאול מועברת לבית הזיקוק לשימוש חוזר.

דוגמא נוספת: בשנת 2023 השולם הקמה של מתקן "הפתתה" לחומר בשם "חומצה בנזואית" שמורכב משאריות תזקיק המכילות חומרים אורגניים. המתקן מאפשר להפוך את החומצה הבנזואית לפתיתים, כך שאפשר לארוז את החומר בשקים ולמכורו כמוצר בעל ביקוש, בשל ערכו הקלורי הגבוה, במקום הטיפול שהיה נהוג עד היום – ייצוא בקובויות בנפח 1 מ"ק למתקני שריפה להפקת אנרגיה. בשיטה החדשה, משיגים הפחתה בפליטת ריחות וגזים, ייעול השינוע, וצמצום סיכוני בטיחות וגהות, וצמצום בעלויות הטיפול בפסולת.

מבחינת הפסולת הלא מסוכנת של בזן, בשנים האחרונות החברה שיפרה את דרכי הטיפול בפסולת, למשל על ידי מיון לסוגי חומרים שונים במפעל: מתכת, פסולת בניין, קרקעות מעובדות, ועוד. כך הצליחה החברה להפחית את כמות הפסולת שהיא שולחת להטמנה ב-42% בהשואה לשנת 2016, כולל ירידה של 10% בהשוואה לשנת 2022.

טיפול בשפכים: הורחב משמעותית הטיפול הביולוגי במט"ש

השפכים בבתי הזיקוק מאופיינים בתכולה של שמנים, מוצקים, מלחים וחומרים נוספים. בז"ן משתמשת בשורה של אמצעים ומתקנים לטיפול בשפכים התעשייתיים שנוצרים בפעילותה: מפרידים, פיזיקו-כימי, ביולוגי, מסנני חול, אולטרה פילטרציה, התפלה ועוד. חלק מהמתקנים פועלים בטור, כלומר השפכים המטופלים עוברים ממתקן אחד לשני עד שהם מתאימים להזרמה לנחל הקישון לפי תנאי הסף שמתיר המשרד להגנת הסביבה.

לפי הדוח, מאז 2018 נערך בבזן פיילוט חדשני לטיפול ביולוגי בשפכים בשיטת MBBR Moving Bed Biofilm Reactor ובו נשאים בעלי מבנה מיוחד, שאליהם נצמדים מיקרואורגניזמים המפרקים באופן ביולוגי את תרכובות החנקן שבשפכים. תהליך זה מוביל להרחקת החנקן מהשפכים ביעילות הגבוהה פי 2 עד 6 ביחס לטכנולוגיה הקיימת.

ב-2023 הורחב משמעותית הטיפול הביולוגי במט"ש, עם הגדלה של עד פי 9 בהיקף הפעילות ביחס לפיילוט שהחל ב-2018 במערכת הושקעו קרוב ל-2.5 מיליון  ₪.

בזן ממשיכה לקדם את השימוש במימן לתחבורה

באמצע 2021 קיימה בזן כנס משקיעים ובו הציגה את כוונתה לפתח תחומי פעילות חדשים, ביניהם הובלת שוק מימן ירוק לתחבורה ולתעשייה בישראל. עוד הודיעה החברה כי היא תשקיע בטכנולוגיות חדשניות בתחום המימן ודלקים חליפיים, כולל בחברתH2PRO  הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לייצור מימן ירוק, שבה החברה משקיעה.

בשנת 2023, דיווחנו כי נפתחה תחנת תדלוק המימן הראשונה בארץ בתחנת הדלק סונול יגור הסמוך למפרץ חיפה. התחנה הוקמה במסגרת השותפות בין בזן, כלמוביל וסונול. החברות חתמו על הסכם לפיו סונול תקים תחנת תדלוק במימן, בזן תהיה אחראית לייצור המימן וכלמוביל תייבא משאיות מבוססות מימן מתוצרת יונדאי לארץ. יצוין שמימן מייצר אפס פליטה במהלך הנסיעה משום שהתוצר הנפלט מהשימוש הוא אדי מים.

אולם גם כעת המימן מופק עדיין באמצעות גז טבעי ולכן נחשב למימן אפור ולא למימן ירוק. בזן ציינה בדוח ESG הנוכחי כי "בעתיד" היא מתכוונת לעבור למימן ירוק, אולם לא ציינה מתי. בינתיים היא ממשיכה את ההשקעה בH2PRO-, המפתחת מימן ירוק, כאמור.

כמו כן, לדברי בזן, כבר הוזמנו אוטובוסים המונעים במימן, והם צפויים להגיע לתדלוק בבזן מיד עם השלמת התקינה האירופית. בשלב זה נערכת בחינה למציאת ספק למלגזות ומתקיימות שיחות עם רשויות מקומיות לגבי משאיות אשפה בעלות הנעה מימנית. כמו כן, הותנעה מחדש בחינת הפעלת קטרים מימניים ברכבת ישראל. החברה גם השקיעה מענקים שקיבלה ממשרד האנרגיה לפני שנים אחדות בהקמת מערך דחיסה לשינוע מימן לתחבורה.

עד 2030 החברה מתכוונת להשקיע בפתרונות בתחום המימן 50 מיליון $. לצד זאת, החברה הקימה מעבדת מימן ראשונה ויחידה בארץ בשנת 2023.

הייצור גדל - אך צריכת האנרגיה במפעל לא עלתה

דרך נוספת להפחית פליטות מזהמים לאוויר וגזי חממה היא התייעלות אנרגטית. מהדוח של בזן עולה כי על אף שהיקף הייצור בחברה עלה בשנת 2023, צריכת האנרגיה נותרה דומה להיקפה בשנת 2022. ההסבר לכך הוא שיפור בצריכת הגז הטבעי, שמקורו בשיפוץ שנעשה בשנה החולפת. השיפוץ כלל ניקיונות, טיפולים ותיקונים במערכות, שתרמו לצמצום הצריכה האנרגטית במכשור מחליפי החום, מצנני האוויר, מגדלי הקירור ומדחסי הגז, ולהגדלת הבידוד בצינורות ובדודי הקיטור.

צעד נוסף של בזן היה לחתום על הסכם ב-2023 לרכישת חשמל ירוק (שיוצר באנרגיה מתחדשת) מחברת OPC. לפי ההסכם בין הצדדים, החל מ-2025, בזן תרכוש חשמל במשך 10 שנים בהיקף מקסימלי של 125 מגה ואט שעה. כ-40% מצריכת החשמל הממוצעת המשוערת שבזן תצרוך מכוח ההסכם תהיה מחשמל ירוק שמגובה בתעודות ירוקות.

ייצור פולימרים הניתנים למיחזור

אחד ממיזמי הדגל של בזן מאז הציגה את האסטרטגיה החדשה שלה ב-2021 הוא ייצור פולימרים הניתנים למיחזור. בדוח הנוכחי בזן מציבה יעד לשנת 2030 ל-30% פולימרים ממוחזרים, ביו-פולימרים ומתכלים מסך הפולימרים שמשווקת כאו"ל (כרמל אולפינים). לשם כך, כפי דיווחנו בעבר, רכשה בזן את חלק הארי מהבעלות על VPM – כיום כרמל אקו – מקיבוץ יסעור, ושילבה אותה כחברה בת בקבוצה.

מאז הרכישה מלווה מחלקת המו"פ של כאול את כרמל אקו. במסגרת זו פותחו חומרים ממוחזרים בדרגת ניקיון גבוהה ובגוונים שונים, הושלמה תוכנית עסקית להקמת מתקן מיון, שטיפה וגריסה של פסולת פלסטיק מוניצפלית שאינה מופרדת בשיתוף עם חברות אחרות.

לפי הדוח, בשנת הדיווח התקדמה הטמעתה של כרמל אקו בשורות בזן. כרמל אקו ממחזרת את פסולת הפלסטיק שמייצרת כאול. מהלך דומה בוצע גם במיפוי ההשפעה הסביבתית. לאחר השלמת הרכישה החלה בזן במדידת טביעת הרגל הפחמנית של הפולימר המיוצר בכרמל אקו. הניתוח בחן את ההשפעות האקלימיות של ייצור הפולימר הממוחזר משלב ה"עריסה" ועד לשער המפעל. ממצאי העבודה הראו שלפולימר הממוחזר המיוצר בכרמל אקו טביעת רגל פחמנית נמוכה ב-80% מפולימר שאינו ממוחזר.

תוצרי כרמל אקו חוסכים בפוטנציאל הטמנה של כ-10 אלף טונות פסולת פלסטיק תעשייתית בשנה. כמו כן, ב-2023 השלימה כרמל אקו את ההיערכות לייצור פוליפרופילן ופוליאתילן משמן בישול משומש, באופן שמאפשר להקטין את השימוש בנפט גולמי, להפוך פסולת ממקור ביולוגי למשאב ולהפחית את ההשפעה האקלימית של תהליך ייצור הפלסטיק. צעדים אלה מהווים המשך טבעי להיערכות לייצור סולר ירוק במתקני בזן מאז 2022.

גזי חממה: הפחתה בפליטות ישירות ועלייה בפליטות עקיפות

לפי הדוח, בין שנת 2022 לבין 2023 חלה ירידה של כ-1% בהיקף הפליטות הישירות של בזן (פליטות "מכלול 1"), הנובעות מייצור האנרגיה הנדרשת לחימום בתהליכי הייצור, ייצור קיטור, ייצור חשמל לצריכה עצמית ועוד תהליכים במפעל.

אולם, הפליטות של מכלולים 2 ו-3 דווקא עלו ב-2023. פליטות מכלול 2 מקורן בשימוש בחשמל המיוצר בעיקרו מגז טבעי דרך חברת OPC. חשמל זה מיועד בעיקר להנעת מנועים, מדחסים תהליכיים ומדחסי אוויר, מצנני אוויר וציוד תהליכי נוסף. בין שנת 2022 לבין 2023 נרשמה בהן עלייה של כ-4%, עקב שיפוץ תקופתי בכאול.

פליטות מכלול 3 נגרמות בעיקר בעת הפקת הנפט הגולמי המשמש בתהליכי הייצור, וגם בהן חלה עלייה של 3% בהשוואה ל-2022.

לדברי החברה, היא החלה להציב יעדים להפחתת פליטות גזי חממה כבר ב-2022 והיא שואפת להפחתה של 19% פליטות  עד שנת 2030 עבור מכלול 1 ו-2 במשולב, בהשוואה לרמת הפליטות בשנת  2015. הפחתת הפליטות תמוקד במכלול 2, באמצעות רכש חשמל ירוק ותעודות.

כדי להשיג הפחתת פליטות גזי חממה, האסטרטגיה של בזן מונחת על ארבע רגליים: מימן; פולימרים ממוחזרים, מתכלים וביו פולימרים; דלקים ותשתיות; ו-ESG.

---

מסמכים רלוונטיים: