במהלך כנס סביבה 2050 שהתקיים בשבוע שעבר נחשפו כמה פיתוחים טכנולוגיים חדשניים בתחומי הקלינטק והאקלים-טק בישראל.

סטארטפים הציגו פתרונות לייצור מימן ירוק, מלט ירוק, ועוד. חברות ותיקות הציגו פתרונות בתחומי ההתמחות שלהן, כמו גדות שרותי אקולוגיה שהציגה פתרונות חדשניים לטיפול בפסולת מסוכנת, או בז"ן שהציגה 3 טכנולוגיות שכבר מוטמעות בחברה מספר שנים ומתמחות בשיפור תהליכי הייצור, ואיתור ומניעה של תקלות.

גם מעורבותן של חברות ממשלתיות בפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים, ניכרת. למשל, החברה לשרותי איכות הסביבה מלווה סטארט-אפ שמפתח טכנולוגיה לייצור מימן ירוק מטיפול בשפכים, חברת נצר השרון יזמה פיילוט לטיפול בקרקעות שמזוהמות בחומרי נפץ, והתעשייה האווירית לוקחת חלק בפיתוח דלק סילוני ירוק SAF.

כתבות רלוונטיות:

1. סביבה 2050: מנכ"ל המשרד להגנ"ס בביקורת על מדיניות משרדו, 26.01.2025
2. מענקים של 3 מיליון $ לפיתוח טכנולוגיות אקלים טק, 24.12.2024
3. 100 מיליון ₪ למרכז מו"פ חדשני שישרת את איכות הסביבה, 26.12.2024
4. 25 מיליון ₪ לפיתוח טכנולוגיות של אנרגיה, מים וסביבה, 10.10.2024

טיפול בקצפי כיבוי שמכילים PFAS

את הכנס פתח רפי גמיש, יו"ר דירקטוריון החברה לשירותי איכות סביבה, החברה הממשלתית שמתמחה בטיפול בפסולת מסוכנת לסוגיה. גמיש סיפר כי בשנת 2024, החברה קלטה 164 אלף טונות של פסולת מסוכנת, מ-340 לקוחות שונים.

אתגר חדש שעומד בפני החברה לשרותי איכות הסביבה, הוא טיפול בפסולת מסוכנת עם מזהמים מסוג PFAS שרק לאחרונה הוסדרה הרגולציה לגביהם. מדובר בתרכובות שמכונות גם "כימיקלים לנצח" משום שהם שורדים היטב בקרקע, ועלולים להגיע לגוף האדם דרך גידולים חקלאיים ומי שתייה.

מסתבר שאחד ממקורות הזיהום העיקריים של PFAS הוא קצפי כיבוי, בהם נעשה שימוש נרחב בחומרי PFAS בשל תכונותיהם הייחודיות. בשנים הקרובות קצפי הכיבוי יוחלפו בכאלה שלא מכילים PFAS, והחברה לשרותי איכות הסביבה נערכת לקלוט ולטפל בקצפי הכיבוי הקיימים. במדובר באתגר משום שרוב שיטות הטיפול בקצפי הכיבוי גורמים להקצפה שלהם, דבר שמקשה את הטיפול. אך בחברה מצאו פתרון לבעיה והם ערוכים לקלוט את קצפי הכיבוי.

טיפול בשפכים לייצור מימן ירוק

טכנולוגיה חדשנית נוספת שהחברה לשרותי איכות הסביבה מעורבת בה, הוא של חברת פוראמון PURAMMON שפיתחה טכנולוגיה לייצור מימן ירוק תוך כדי הטיפול בשפכים, כולל טיפול בשפכים תעשייתיים.

כידוע מימן הוא מקור אנרגיה עם אפס פליטות מזהמים כתוצאה מהשימוש בו. אלא שאחת הבעיות היא האנרגיה הרבה שמושקעת בתהליך ייצור המימן, שגורמת לפליטת מזהמים, אלא אם נעשה שימוש באנרגיה מתחדשת.

אחת האפשרויות לייצור של מימן היא באמצעות פירוק של מולקולות מים (בתהליך שנקרא אלקטרוליזה), ליסודות שמרכיבים אותה: 2 אטומי מימן ואטום אחד של חמצן. הסטארט-אפ פוראמון פיתח שיטה לייצור מימן בתהליך של אלקטרוליזה, אך במקום לפרק מולקולה של מים, מתמקדים בפירוק מולקולה של מזהמים בשפכים שמכילה מימן. מסתבר שהקשר הכימי של המזהמים המדוברים הוא חלש מהקשר הכימי של מולקולת מים, ולכן נדרשת כמות קטנה יותר של אנרגיה כדי לפרק את המזהמים, ואגב כך לייצר מימן עם חיסכון של 15%-20% באנרגיה.

אלא שהיתרון שבשיטה הזו הוא כפול ואף משולש. לא רק שנדרשת פחות אנרגיה לייצור המימן בשל חולשת הקשר הכימי של המזהמים, אלא שחוסכים את התהליכים והאנרגיה שהיו נדרשים כדי לטפל במזהמים – כלומר חיסכון כפול באנרגיה. בנוסף לכך, ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו באתר של המט"ש (מכון טיהור שפכים) שגם יכול להשתמש במימן כמקור אנרגיה פנימי, וכך לחסוך את הצורך באחסון והובלה של המימן.

כל אלה תורמים לחיסכון בעלות הייצור של מימן, ובעלות הטיפול בשפכים. בנוסף לכך, נלווה ערך סביבתי של הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של תהליך הטיפול בשפכים בכ-60%.

לדברי פוראמון, מספר פיילוטים כבר בוצעו בכמה מתקנים בעולם, והתוצאות מעודדות. יצוין כי החברה זכתה במענק של מיליון וחצי ₪ ממשרד האנרגיה.

פיילוט מוצלח לטיפול בקרקעות מזוהמות בחומרי נפץ

רונית בן אדיבה, מנכ"לית חברת 'נצר השרון' הציגה בכנס פיילוט לטיפול בקרקעות מזוהמות בחומרי נפץ. נצר השרון היא חברה ממשלתית שאחראית על שיקום הקרקעות ומי התהום המזוהמים במתחמי תעש הפעילים, כדי לפנותם לשימושים אזרחיים.

אחד האתגרים הוא סוג המזהמים הייחודי בחלק מהאתרים של תעש – שאריות חומרי נפץ, שנותרו לאחר פעילות ייצור של התעשייה הצבאית. בעולם יש מעט ניסיון בפירוק של חומרי נפץ כשהם מפוזרים בקרקע, ובישראל לא היה כלל ניסיון שכזה. חשוב לזכור שפירוק המזהם תלוי גם בסוג הקרקע ובתנאים סביבתיים נוספים (טמפ', לחות, רטיבות וכו') בהתאם לטכנולוגיית הטיפול, כך שגם אם היה ניסיון כלשהו בעולם בפירוק חומרים אלה, יש לבצע בדיקות התאמה לאתרים הרלוונטיים בישראל.

בהתאם לכך, לפני 4 שנים, בנצר השרון יזמו פיילוט בו הציעו לחברות לנסות לטפל בקרקע מזוהמת בחומרי נפץ, בהיקף מצומצם, במטרה שהטכנולוגיות המוצלחות ביותר, ישמשו לאחר מכן לטיפול בקרקעות המזוהמות באתר תעש השרון, אחד האתרים המרכזיים בהם מטפלת החברה.

7 חברות ישראליות ובינלאומיות, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר השתתפו בפיילוט שנערך באתר רמת בקע שבדרום, והן השתמשו ב-4 סוגים של שיטות טיפול:

• ביולוגי: פירוק חומרי נפץ באמצעות חיידקים.
• כימי: ניטרול מזהמים בעזרת חומרים ייעודיים.
• פיזיקלי: שטיפה ייעודית של הקרקע להפרדת חומרי הנפץ.
• שילוב ביולוגי-כימי: גישה משולבת למקסום יעילות הטיפול.

בן אדיבה שיתפה שהניסוי הצליח, וכתוצאה מכך, שיטות הטיפול שהוכיחו את עצמן בפיילוט הישראלי, לא רק ישמשו לפתרון הבעיה המקומית בתעש השרון ובאתרים נוספים בישראל, אלא יוכלו לשמש לטיפול בקרקעות מזוהמות בחומרי נפץ בחו"ל.

השלב הבא בפרויקט כולל התאמה של הטכנולוגיות שהוכיחו את עצמן בפיילוט, לקרקע ולתנאים באתר תע"ש השרון. יש גם כוונה לבדוק טכנולוגיות נוספות שטרם נוסו, בהן טיפול תרמי בו מחממים את הקרקע לטמפרטורה בה המזהמים מתפרקים בקצב גבוה יותר.

טיפול בפסולת מסוכנת

חברה נוספת שהציגה חדשנות טכנולוגית, היא גדות שירותי אקולוגיה, שמתמחה בפינוי וטיפול בפסולת מסוכנת לסוגיה. שי הוניג, מנכ"ל החברה, הציג בכנס את הפיתוח החדש של החברה לטיפול בפסולת מסוכנת של מתכות קלות, עליה דיווחנו לאחרונה. בנוסף לכך, הוניג סיפר שהם מפתחים טכנולוגיה לטיפול בפסולת של סוללות ליתיום.

הוניג גם הציג שני פרויקטים סביבתיים של חברת האם - קבוצת גדות שמתמחה בשירותים לוגיסטיים לתעשיה הכימית, כולל הובלה ימית, אחסון מתקדם, הפצה יבשתית וניהול טרמינלים. אחד הפרויקטים של הקבוצה הוא פיתוח של חומר חלופי למים, לצמצום ענני אבק שעולים מנסיעת משאיות בדרכים לא סלולות במחצבות ואתרי בנייה. החומר מחזיק יותר זמן, אינו נשטף בגשם, הוא מייצב את הקרקע ושומר מבלייה של דרך העפר ולא מזהם את הקרקע ומי התהום.

בנוסף לכך, קבוצת גדות, גם צמצמה את הפליטות וצריכת הדלקים של צי האוניות שלה, הכולל 15 אוניות שעוסקות בין היתר בהובלת כימיקלים. השיפור נעשה באמצעות הוספת מפרשים שמצמצמים את צריכת דלק, ושיפור המדחפים.

שימוש בדלק סילוני ירוק SAF בישראל

בכנס השתתפה גם יעל לאחם, ראש מנהל קיימות ואחריות תאגידית מהתעשייה האווירית, והתייחסה לנושא של דלק סילוני ירוק. לדבריה,  היום דלק זה הוא חלק מהדרישה של הרגולטור באירופה, וחלק ממגמה עולמית, ולכן התעשייה האווירית שותפה של הטכניון ובואינג וגורמים נוספים במחקר ופיתוח של פתרונות בנושא.

כפי שכתבנו בעבר, דלקי ה-SAF הם דלקים סילוניים בעלי השפעה סביבתית נמוכה משמעותית מדלק סילוני רגיל שמזוקק מנפט. דלקי SAF  יכולים להיות מיוצרים ממקורות שונים, כגון שמן טיגון משומש, פסולת עירונית, פסולת חקלאית, ואף מימן ופחמן שנתפס מהאטמוספרה. דלקים אלו מפחיתים את פליטות המטוסים בעד 80%, וכיום התקן הבינלאומי לדלק סילוני, מתיר להשתמש ב- SAF בשיעור של עד 50% בכל טיסה, אך נתון זה צפוי לעלות בקרוב בעקבות ניסויים שמתבצעים על טיסות SAF 100%.

חדשנות טכנולוגית בבז"ן

במהלך הכנס, 3 חברות טכנולוגיה חדשנית ישראלית שנותנות שירות לבז"ן, הציגו את עבודתן.

חברת Precognize הציגה מערכת ממוחשבת לאיתור מוקדם של תקלות בקווי ייצור, חיישנים לא תקינים, וטעויות אנוש. החברה נרכשה על ידי חברת SAMSON העולמית. המערכת, שמבוססת AI ומוגנת בפטנטים, לא דורשת התקנת חיישנים או מערכות חדשות, אלא חיבור למערכת המידע הקיימת במפעל, כדי להשתמש בנתונים שלה. לחברה יש צוות של מהנדסי תהליך שמגדירים את הפרטמטרים לניטור, מעקב וניתוחף ויודעים לבחון את המשמעות של כל התראה. המערכת מותקנת בבז"ן כבר 8 שנים, במהלכן התריעה על עשרות ארועים שנדרשו לטיפול וכך נמנעו תקלות חמורות יותר.

חברת Aperio עוסקת בשיפור איכות המידע מהחיישנים במפעל, כשאנחנו מזהים שהוא לא אמין מסיבות שונות (טכנית, מודל, דיווח, כיול, תקלות וכו'). המערכת שלנו מותקנת בבז"ן, ובחרות בינלאומיות רבות. בין היתר עוסקים בשיפור איכות המידע על פליטות.

חברת Augury עוסקת בבריאות מכונות בזמן אמת Machine Health as a service. המערכת של החברה יודעת לזהות בדיוק של 99% תקלות מכאניות ואלקטרו-מכאניות. נוסדה בשנת 2011 וגייסה 300 מיליון $ עד היום. החברה פועלת ב-30 מדינות ומנטרת כ- 30,000 מכונות. בשנים האחרונות פיתחנו שירות חדש, בריאות של תהליך הייצור, באמצעותו ניתן לשפר פרמטרים שהלקוח מעוניין בהם. למשל, אפשר לייצר תוך כדי שיפור התפוקה, האיכות של המוצר, או הפחתת מזהמים, הפחתת צריכת אנרגיה ומים, או מיזעור כמות הפסולת שנוצרת בתהליך וכו'.

מימן ירוק, מלט ירוק

מרבית חברות הסטארטאפ שהציגו בכנס, קיבלו תמיכה מרשות החדשנות. שתיים מהחברות האלה כן H2pro ו- Starstone. חברת H2PRO, מפתחת טכנולוגיה ייחודית לייצור מימן ירוק (מפירוק של מים ובשימוש אנרגיה מתחדשת). החברה הוקמה בשנת 2019 על בסיס מחקר מהטכניון, והיא מתמקדת בפיתוח אלקטרולייזרים חדשניים, שאמורים להיות זולים יותר, ולשפר את ההתאמה לשימוש באנרגיה מתחדשת כמקור אנרגיה. החברה שיושבת בקיסריה גייסה 100 מיליון $, בין היתר מקרן האקלים של ביל גייטס, והיא מתכוונת להציב מתקן ראשון בציפורית בצפון לקראת סוף השנה.

חברת Starstone מפתחת מלט ירוק שמיוצר בעזרת תהליך פרמנטציה (כמו בייצור יין, גבינה, לחם וכו') בעזרת חיידקים שמזרזים צמיחה של גבישי פחמן כמו באבן גיר (שמשמשת כחומר גלם להכנת מלט). התוצר הוא תמיסה עשירה בגבישי פחמן שמשמשת כתחליף למלט, כלומר מוסיפים אותה לחומרי הגלם הנדרשים להכנת בטון (חצץ, חול, מים) והיא יוצרת את ה'דבק' שמאחד אותם לבטון.

------------

הדברים נאמרו בכנס סביבה 2050 ביוזמת משרד ארנון תדמור לוי, החברה לשרותי איכות הסביבה, ובני מורן הפקות