מנכ"ל המשרד להגנ"ס מתח ביקורת על מדיניות משרדו
כנס סביבה 2050: מדוע חוק האקלים מתעכב? איזו אבן דרך הושגה במעבר מפחם לאנרגיות מתחדשות? מדוע המשרד להגנ"ס לא הצליח להגן על התנגדותו להגדלת פעילות קצא"א באילת? משרד האנרגיה מצהיר כי אנרגיה סולארית היא המשתלמת ביותר, ועוד
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 26/1/2025

בשבוע שעבר התקיים כנס סביבה 2050, בו השתתפו בכירי משרדי הממשלה, נציגי התעשייה, ארגונים ירוקים, סטארטאפים, ובעלי עניין נוספים.

נושאים רבים עלו לדיון בכנס, אך בכתבה שלפניכם נתמקד בחוק האקלים וקידום אנרגיות מתחדשות, המחלוקת על הגדלת פעילות קצא"א באילת, והשפעת הכהונה של טראמפ כנשיא ארה"ב על תחום איכות הסביבה.

בכנס, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מתח ביקורת על ביטול מדיניות 'אפס תוספת סיכון במפרץ אילת', אך הודה שלא הייתה מספיק מבוססת. כמו כן, דווח כי ב-2024 אנרגיות מתחדשות עקפו את הפחם בייצור החשמל, אך כדי להמשיך את המגמה יש להשקיע בפיתוח רשתות הולכה ואמצעי אגירת אנרגיה. בנוסף לכך, בכירי משרדי הממשלה התייחסו להתחלת הקדנציה של טראמפ כנשיא ארה"ב ולמדיניות שהוא מתכוון ליישם.

הדברים לפניכם.


כתבות רלוונטיות:

  1. כנס סביבה 2050: המלחמה, חוק האקלים, רישוי משולב, 30.4.2024
  2. ראיון עם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, 15.4.2024
  3. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עוזב לאחר חצי שנה, 6.1.2025
  4. מגמות וחידושים בטיפול בזיהום קרקע ומי תהום, 15.1.2025

סילמן: "שמחה שטראמפ נבחר, זה לא ישפיע משמעותית על הסביבה"

בנאומה של השרה להגנ"ס עידית סילמן בכנס, היא ציינה שהיא שמחה על כך שטראמפ נבחר לתפקיד נשיא ארה"ב, והוסיפה שלדעתה בחירתו לא תשפיע על תחום הגנת הסביבה באופן מהותי – זאת על אף שטראמפ שוב מוציא את ארה"ב מהסכם פריז. סילמן ציינה שה'רכבת' של הכלכלה הירוקה כבר יצאה לדרך ואי אפשר לעצור אותה. כדוגמא היא נתנה את אילון מאסק, שותף לדרך של טראמפ ובעל השפעה על הממשל האמריקני, שבבעלותו חברת טסלה שמתמחה בייצור כלי רכב חשמליים.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, הסכים עם סילמן. לדבריו תהליך המעבר לאנרגיה מתחדשת יימשך בארץ ובחו"ל מכיוון ש"הסוסים יצאו מהאורווה", למרות ביטול השתתפות ארה"ב בהסכם פריז.

דעה שונה הציג ד"ר דוד תדמור, שותף מנהל במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי, שאמר כי: "ממשלות ישראל בעבר ובהווה לא הצטיינו בקידום ההגנה על הסביבה. המדינה נשרכת מאחור, והציבור בישראל עסוק בינתיים בצרות אחרות. גם נשיאות טראמפ תיצור זעזועים גדולים בעולם בתחום ההגנה על הסביבה".

מנכ"ל המשרד להגנ"ס על קצא"א: המדיניות שלנו לא הייתה מבוססת

אחד הנושאים שעלו בכנס היה ביטול מדיניות המשרד להגנ"ס ל'אפס תוספת סיכון במפרץ אילת', על ידי הממשלה לפני כחודש.

אסף יזדי, מנכ"ל המשרד להגנ"ס שרק לאחרונה דיווחנו שבקרוב עוזב את תפקידו לאחר חצי שנה, ואשר ניסה להגן על המדיניות של המשרד להגנ"ס בקדנציה הקצרה שלו, מתח ביקורת חריפה על החלטת הממשלה לבטל את המדיניות של המשרד להגנ"ס ואמר שמדובר בהחלטה לא אחראית.

יזדי אמר כי הוא לא זוכר הרבה מקרים דומים ב-20 השנים האחרונות, בהם הממשלה מבטלת מדיניות של משרד ממשלתי מבלי לקבוע מדיניות חלופית. יחד עם זאת, יזדי הודה שהמשרד התקשה להגן על המדיניות שלו מכיוון שלא הייתה מבוססת מספיק מבחינה מקצועית ומדעית, או בהתאם לרגולציה בינלאומית.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה, הדגיש בדבריו בכנס את החשיבות האסטרטגית של מפרץ אילת למשק האנרגיה בישראל, במיוחד לאור המלחמה, ולכן על המדינה לשמר את הפעילות של נמל אילת, גם אם יש לכך מחיר סביבתי. אך דיין לא הסביר מדוע הגדלת הפעילות של קצא"א בנמל אילת הכרחית לשימור פעילות הנמל.

גורל חוק האקלים יוכרע בשבועות הקרובים

נושא נוסף שנידון בכנס היה חוק האקלים, והאיזון בין צורכי הפיתוח לשמירה על הסביבה.

יוסי דיין מנכ"ל משרד האנרגיה הדגיש את החשיבות של אספקת חשמל אמינה, במיוחד על רקע המלחמה. לדבריו, הצורך באיזון בין פיתוח כלכלי לשיקולים סביבתיים הפכה למוסכמה רחבה, אך האתגר הוא למצוא את הדרך ליישם זאת בפועל.

דיין גם שיבח את מאמצי השרה והמנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה בהובלת חוק האקלים ו"מציאת האיזון המתאים" בין הגנת הסביבה לפיתוח, אך הזהיר מפני יישום לא נכון של החוק, שעשוי להוביל להשלכות לא צפויות. "היישום הוא המפתח, לא הנוסח", אמר, והדגיש כי התחשבות במשבר האקלים כבר מיושמת במשרד האנרגיה ללא תלות בחוק. עם זאת, לדבריו קיום החוק חשוב כדי לרתום את כלל הגורמים בממשלה ובמשק.

לדברי מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה, "האתגר האקלימי הוא לא רק אתגר סביבתי, אלא גם אתגר כלכלי, טכנולוגי ועתידני. כדי לראות התקדמות משמעותית בתחום האקלים בישראל בשנים הקרובות, עלינו לקיים שיח אמיץ בין חזון סביבתי לבין כלים אופרטיביים וביצועיים בתעשייה.  המציאות מחייבת אותנו לשלב מדיניות חכמה שמביאה בחשבון גם את הצרכים הכלכליים וגם את דרישות הסביבה".

חבר הכנסת יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, התייחס לחוק האקלים ואמר כי לא מדובר רק באוסף של יעדים סביבתיים, אלא מסגרת עבודה כוללת למדינה ולמשרדי הממשלה, לנושא זה.

אשר גם התייחס לסטטוס תהליך החקיקה של חוק האקלים, שלדבריו נידון בוועדה יותר מ-10 פעמים, במהלכם טייבו את נוסח החוק ועשו בו שינויים, והוא אושר בוועדה לפני חודשיים. למרות שלאחר מכן החוק היה אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ח"כ אשר הסביר כי נענה לבקשה חריגה של הממשלה, להעלות את נוסח החוק לדיון בועדת השרים לענייני חקיקה, ככל הנראה כדי לעשות בו שינויים נוספים. ח"כ אשר נענה לבקשת הממשלה, וכרגע הוא ממתין לדיון הנ"ל.

אשר אמר כי אם לא יאפשר לעכב את תהליך החקיקה, וכי אם לא תתקבל החלטה בוועדת השרים בחודש הקרוב, הוא יממש את סמכותו כי"ור ועדת הפנים והגנ"ס וידרוש מהממשלה להכריע האם לאשר את החוק כפי שהוא, או להורידו מסדר היום.

עו"ד תמי גנות רוזנשטרייך, סמנכ"לית אדם טבע ודין, הציגה עמדה ביקורתית כלפי נוסח חוק האקלים הנוכחי, שלדבריה רך מדי ולא משדר רצינות למשק ואינו מאפשר היערכות אמיתית למשבר האקלים. לדבריה נוסח החוק מאפשר לממשלה להתחמק מהחובות המשמעותיות שהחוק מטיל עליה, בהן: יעדי הפחתת הפליטות, תוכניות היערכות של משרדי הממשלה לשינוי האקלים, והיעדר יעד אנרגיה מתחדשת. חוק אקלים שכזה עלול ליצור יותר נזק מתועלת בכך שייתן תחושה שהנושא טופל והוא יירד מסדר היום.

אבן דרך: האנרגיות המתחדשות עברו את הפחם ב 2024

שמעון שיקי פישר, המנכ"ל החדש של החברה הממשלתית נגה שאחראית על מערכת החשמל הארצית, הציג את תהליך שינוי תמהיל הדלקים לייצור חשמל - המעבר מפחם, לגז טבעי ואנרגיה מתחדשת.

לדבריו, השימוש בפחם, הדלק המזהם ביותר בישראל, ממשיך את מגמת ההפחתה, מול גידול בגז טבעי ואנרגיה מתחדשת. כאשר בשנת 2024 הושגה אבן דרך שהאנרגיות מתחדשות עברו את הפחם והיו אחראיות ל- 14% מייצור החשמל הלאומי.

עם זאת, יעד הפסקת השימוש בפחם שנקבע לסוף 2025 צפוי להידחות בשנה, בשל עיכובים הנובעים ממשבר הקורונה ומהמלחמה האחרונה, שהובילו לפגיעה במשק ולעיכוב בפרויקטים חיוניים.

באשר לביקורת על קצב ההתקדמות בשילוב אנרגיות מתחדשות, שלא תואם את היעד לשנת 2030 (30%), פישר הדגיש את האתגר המיוחד של ישראל כ"אי אנרגטי" שאינו מחובר לרשתות חשמל במדינות שכנות, בניגוד למדינות שונות בארה"ב או באירופה, שיכולות להסתמך על שכנותיהן כשהתנאים לא מאפשרים ייצור באנרגיה מתחדשת.

העובדה שישראל היא "אי אנרגטי" מחייבת את ישראל לשלב אנרגיות מתחדשות תוך פיתוח מאסיבי של יכולות אגירה, והבטחת רציפות ואמינות אספקת חשמל ממקורות חלופיים שהם תחנות כח מונעות בגז. לדבריו, "המגמה של מעבר מאנרגיות מזהמות למתחדשות ברורה ונמשכת, אך יש לבצע אותה באופן מאוזן ואחראי".

משרד האנרגיה: המחיר אינו חסם לשימוש באנרגיה מתחדשת

רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, דיבר בכנס, והסביר כי האנרגיה הסולארית עשתה קפיצת מדרגה ענקית ועקפה את כל התחזיות בעשור האחרון כשהפכה לאופציה המשתלמת ביותר לייצור חשמל (יותר מפחם או גז). מדובר בעיקר במקרים של שדות סולאריים קרקעיים, עם מחירים של פחות מ-7 אגורות לקוט"ש במכרזים שנסגרו בקיץ עבור הקמת שדות סולאריים בדימונה ואשלים.

לדבריו, בשל המחיר האטרקטיבי של הטכנולוגיה הסולארית, המחיר לא מהווה חסם, אך יש שני תנאים נלווים שבלעדיהם לא ניתן לעמוד ביעדי השימוש בסולארי: הולכה ואגירה. פיתוח רשת ההולכה נדרשת כדי לאפשר הולכת חשמל שמיוצר בשדות סולארים קרקעיים בדרום, אל אזורי הביקוש במרכז – מדובר בהשקעה של מיליארדי ש"ח ותהליכי תכנון ממושכים. ואילו השימוש הנרחב באגירה צפוי להפוך את ישראל למובילה בשיעור השימוש באגירה – דבר שדורש התקדמות מושכלת כדי להביטח את אספקת החשמל לכל אורך הדרך.

אך זה לא מספיק. אייפר הסביר כי כדי לעמוד ביעדים הלאומיים לשילוב אנרגיה מתחדשת, לא מספיק להשתמש בשדות סולאריים קרקעיים, בין היתר בשל הצפיפות והמחסור בשטחים פתוחים בישראל, ולכן המשרד מנסה לקדם דו-שימוש על גגות, מחלפים, מאגרי מים, שדות חקלאיים וכו'. הסולארי הדו-שימוש הוא יותר יקר אך מאפשר לייצר חשמל באופן מבוזר, באזורי הביקוש ולחסוך הולכה משדות סולאריים מרוחקים.

בתוך כך, ד"ר אריה וגנר, נציג ארגון אדם טבע ודין, קרא להתמקד לא רק בייצור אנרגיה מתחדשת אלא גם בהתייעלות אנרגטית, שהיא המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית, כי לא דורשת השקעה של מיליארדים בהקמת ושדרוג תשתיות ולא תוספת שטחים פתוחים, ולמרות זאת הממשלה לא משקיעה בה תשומת לב ומשאבים תואמים.

------------

הדברים נאמרו בכנס סביבה 2050 ביוזמת משרד ארנון תדמור לוי, החברה לשרותי איכות הסביבה, ובני מורן הפקות